תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן
חברת תקליטים: הוצאה עצמית


רשימת השירים:

01. Mr. Error Sound System
02. Ninety One
03. Dead In Da Head
04. Destroy
05. Whorage
06. Feminazi
07. Kalba
08. Half Digested Rainbow
09. Pigs
10. Stereo
11. Punk
12. Bullet
13. White Socks

02/11/2010
M.e.s.s - Weekend Ritual Massacre
מאת: אוראל להב


בתחילה, לא היו סולניות מטאל שצועקות, ואז, יום בהיר אחד, היו. ה-Poster Girl של התופעה הייתה כמובן אשת Arch Enemy, הגברת הנאווה Angela Gossow, ולנו הישראלים הייתה את נופר ברקול מ-Requiem For A Dawn שעד לא מזמן כיכבו על במות הארץ לעתים קרובות. הפליאה הייתה גדולה - הן יפות, נשיות, ונותנות בראש. את ההתרגשות הראשונית החליפו ספקות כלפי יכולתם המוזיקלית של שאר חברי הלהקה, והועלתה הטענה כי מאחורי כל סולנית ש-"מפלפלת" את ההופעה, מסתתרים שלושה-ארבעה בחורים מבולבלים מול כלי הנגינה. אף על פי כן, את M.e.s.s - להקת הארד-קור פאנק תל אביבית - אני מסרבת להכניס למשבצת "להקת מטאל עם סולנית", לא כמהלך נגד הסולנית (ומעצבת הקונספט הויזואלי שמלווה את הלהקה), תמר אריאל, אלא כמהלך בעדה.

תמר אריאל, הגיטריסט רפי פרח, המתופף עודד עידן, וליאור מאיר על הבאס מרכיבים את M.e.s.s, שמספקת תענוג מוזיקלי בועט, שובר, מהיר והרסני. עם רקורד הופעות מכובד מאחוריהם, כתבה בעיתון "הארץ", ואלבום חדש שאת המיקס והמאסטרינג בעבורו יצר השוודי והאגדה, Dan Swano (מקושר לפרויקטים ולהקות כמו: Nightingale, Katatonia, Bloodbath ועוד, ועוד), סביר להניח שכבר שמעתם עליהם, וכעת הבמה נתונה לי על מנת לנסות לפצח את הנוסחה. על פניו, היא פשוטה: שירים קצרים, אנרגיה גבוהה, ורעש, רעש, רעש. למרות זאת, האזנה מעמיקה יותר לאלבום הבכורה, Weekend Ritual Massacre, חושפת רבדים מעניינים, שבאופן אישי לא ציפיתי למצוא.

אפתח באמירה כללית: האלבום נשמע טוב. בחירת הסאונד ואיכות ההקלטה נעשו בחוכמה, ומגע הזהב של Dan Swano ניכר בעריכה הסופית. הנגינה לא נשמעת מלוכלכת, אבל בכלל לא נקייה. האלבום הופק, ויותר מכך, הופק היטב, אך הדיסטורשן לא איבד טיפה מהחספוס המתבקש, התופים מרעידים את המערכת, והבאס נמצא כדי לאסוף את הצלילים האלו אל מקשה אחת של הפצצה בלתי פוסקת על האוזניים. טוב ככל שיהיה, זה עדיין לא אלבום שמתאים לקהל הרחב, אפילו לא בין המטאליסטים. תוך 17 וחצי דקות מנחיתים חברי הלהקה 13 שירים וקטעי סאונד - כשההארדקור הברוטאלי, המזכיר במקומות מסוימים את הריפים המוקדמים של Aborted, מתובל במנה גדושה של פאנק, שניכר יותר מכל בשירתה של תמר אריאל, ומגובה לעתים על ידי לחני הגיטרה של רפי פרח. המאזין הבלתי מיומן אמנם יפער פיו בתמיהה, "זה הכל צרחות בשבילי", אך את המוזיקה של M.e.s.s לא בהכרח קל לבלוע, אפילו לא כשהם "במגרש הביתי" - ויש לי הרגשה שלמצב הזה בדיוק חברי הלהקה כיוונו.

לאחר הפתיח, "Mr. Error Sound System", מתחילה הלהקה להפגיז בשיר הקצרצר "Ninety One". על אף אורכו, הוא מהווה ייצוג דיי ריאלי לעבודתם של חברי M.e.s.s, בצורת גיטרות מהירות ומנסרות, וטמפו אולטרה-מהיר מכיוון עודד עידן (תופים) וליאור מאיר (באס). שירתה של תמר מגוונת, ונודדת בין גראולים עמוקים, לסקרימינג מחריש אוזניים ושירת קלין חצופה - ייצוג מכובד ליכולותיה שמעבר לממוצע. המתקפה ממשיכה בסדרת שירים ארוכים יותר, כדוגמת "Dead In Da Head" שקורץ לדת' מטאל, ו-"Destroy" בעל השפעות הפאנק המובהקות. שירים כמו "Pigs" עובדים לפי תבנית דומה, ומצטיינים בריפים מקפיצים ו"ברייקים" שעושים לי חשק להופעה.

השיר "Bullet" הוא, ללא ספק, יוצא הדופן בחבורה. הוא נפתח בנגינת באס עם אלמנט של "גרוב", ושירה נקייה, שבשילוב עם התיפוף והגיטרות מכינים את הקרקע לפיצוץ שיגיע. לשיר באורך כ-3 דקות מבנה מעט יותר מסורתי - בתים ופזמון, שאוספים את קשת היכולות הרחבה שמפגינה הלהקה, ומייצבים אותה באופן בו ניתן יהיה להאזין לשירים במצבים שאינם הופעה \ מסיבה \ רוח שטות. לכל אורכו, Weekend Ritual Massacre הוא אלבום מנתץ צווארים ושובר עצמות, אך כדי לבטא בהצלחה רעיון, זעם, ושבירת מוסכמות יש צורך ביותר שירים כמו "Bullet", שישאירו את M.e.s.s טריים בראש ובאוזניות. כך או כך, לרוכשי האלבום ההנאה מובטחת (וגם כמה צחוקים).

[ פרסם תגובה / קרא תגובות (6) ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[29/11/2018]
השקט שאחרי הSandstorm
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] פסטישרץ 10
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[20/12] Paradise Lost בישראל
[09/01] Arcturus בישראל
[20/02] Behemoth בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::