תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן


רשימת השירים:

01.Single
02.I Ran Away
03.Dogs Before Friends
04.Dysthymia
05.Abandoned
06.Talentless
07.Don't Wanna Hear You Now
08.Nothing ore than It Should Be
09.Cold Hell
10.Student Strike
11.She Ain't Here Anymore
12.Naive

31/07/2013
MENS REA - No Mens Land
מאת: חיים וינטראוב


במשך רוב ההסטוריה של המוסיקה המודרנית (וב"מודרנית" כוונתי למוסיקה שבוצעה באותו אופן שוב ושוב ובאמצעות כלים שנבנו לכך במיוחד) הייתה הפרדה ברורה ומובהקת בין הכותבים לבין המבצעים.

מאז ימי היוונים והרומאים, דרך הברוק והרנסנס ועד לאמצעה של המאה הקודמת היוצרים כתבו את היצירה המוסיקלית והמבצעים ביצעו אותה. לכל אחד מהם היה תפקיד מוגדר והכשרה מלאה למה שעשה. זה היה נכון באופן כללי, ובמיוחד בכל מה שקשור לשירה. הכותבים למדו תוים, קומפוזיציות וניצוח בין היתר, והמבצעים למדו מעבר לקריאת תוים גם שירה ופיתוח קול. לא תמיד הכותב היה בעל יכולת ביצוע ושירה (למעשה כמעט אף פעם לא), ובדרך כלל המבצעים והזמרים לא היו יכולים לכתוב אופרה או אורטוריה גם אם חייהם היו תלויים בכך.

ולמה ההקדמה הזו? משום שזו המחשבה שעלתה במוחי בעת האזנה לאלבום NO MENS LAND של הלהקה הישראלית MENS REA.

אמנם בקומוניקט שצורף לאלבום שנשלח אליי מוזכר כי האלבום יצא אחרי עבודה מאומצת של שבע שנים, כולל הופעות רבות בארץ ובחו"ל, אולם לאחר ההאזנה לאלבום מספר פעמים אני חש שיש הבדל לא קטן בין מה הרעיון לבין מה הביצוע, בין הכתיבה לבין ההוצאה לאור ולרעת האחרונה.

השירים באלבום טובים ברובם. ממבט על אני צופה לשבעה מתוך 12 השירים באלבום פוטנציאל אמיתי להיות אהודים על-ידי המאזינים. השירים הללו כתובים טוב, הם קליטים, נעימים לאוזן ומנוגנים היטב. לצערי לשירים הנוספים באלבום לא ממש הצלחתי להתחבר.

הבעיה היא לא עם השירים שלא ממש הצלחתי ליצור עמם הזדהות. בכל אלבום יש שירים טובים יותר וטובים פחות. מעבר לכך, האהבה לשיר היא דבר אינדיבידואלי לגמרי ואדם אחד יכל לאהוב שיר עד כאב וחברו לתעבו עד מוות. זה לגיטימי וזה הכי אנושי שיש.

הבעיה היא עם השירים הטובים, והיא נובעת משני גורמים שראוי לשים אליהם לב באלבום הבא. מחד השירה של טל קדמי לא מהוקצעת מספיק. בעיקר בשירים היותר "רוקיסטיים" והיותר קצביים קדמי פשוט צועק וזה הופך את הווקאל לטרחני ולעתים אף ללא נעים לאוזן. ביחד עם הבעיה השניה שהיא הפקה לא מספיק מדוייקת וחסרת נפח השירה נשמעת לעתים כמו של להקת רוק של נערים במתנ"ס השכונתי. וחבל כי השירים טובים וראויים ליותר.

וכאמור יש באלבום שירים שאשמח לשמור בנגן שלי באופן קבוע. שיר כמו TALENTLESS שהוא שיר רוק קלאסי שיש לו סיכוי להיות להיט היות והוא מקפיץ ועושה כיף לאוזניים ולרגליים. שיר מדליק כמו DON`T WANNA HEAR YOU NOW שהזכיר לי מאד את ALICE COOPER הצעיר באנרכיה האנרגטית שלו. השיר השקט ABANDONED שאני צופה לו גדולות בהופעות מול אלפים שידליקו את הזיפו בתנועות מתואמות של הנאה (שיר שעומד לצאת באוסף בינלאומי). ובמיוחד הבלדות המקסימות SHE AINT HERE ANYMORE שהיא פנינה מבריקה של רומנטיקת מטאל בסגנון שנות ה-80', ו-NAIVE שקצת עשתה לי BLACK SABBATH בקרביים.

ובגלל השירים האלו ולמרות הביקורת שהעליתי לעיל אני עדיין מאמין ב-MENS REA משום שהאלבום טוב ברובו, והיות והחלקים בו שפחות אהבתי הם מינוריים ותלויים בניסיון אולפני ובכסף שאולי עוד יגיע. אני מצדיע לחבר'ה האלה משום שהכתיבה שלהם כאמור משובחת והלב שלהם בדיוק במקום. וגם משום שבמדינה לבנטינית ובלתי מפרגנת כמו שלנו, דווקא חבורה של צעירים שעושים רוק מהלב, עם זיעה וחספוס, פשוט כי הם אוהבים לנגן ולחיות את הרוק הזה שבוער להם באצבעות של הידיים ובמיתרי הקול, חייבת לקבל "לייק" בגדול. בלי תמיכה של חברות ענק ובהוצאה עצמית של פרוטה לפרוטה, באמונה עוורת בעצמם ובמטאל MENS REA הצליחו לעשות רוק טוב.

ובעצם זה לא מדוייק לכתוב ש-MENS REA עושים "רוק " טוב. באלבום יש מגוון לא קטן של סגנונות שלא כולם ניתנים להגדרה כ"רוק" או כ"רוק כבד". יש למשל את DOGS BEFORE FRIENDS שמזכיר לא מעט את ה-BLACK CROWS עם סגנון הרוק הבין קאנטרי-בין גראנג'י המיוחד שלהם, את NOTHING MORE THAN IT SHOULD BE שהוא הכלאה לא רעה בכלל בין SCORPIONS ל-MOTLEY CRUE בשנות השבעים ותחילת השמונים, ואת STUDENT STRIKE שהוא בכלל פאנק בסגנון MISFITS או RAMONES.

וזו עוד נקודה לזכות MENS REA, המגוון שהם מנגנים ושמוכיח שהם אוהבים מוסיקה. לא סגנון אחד שהוא פופולרי יותר או פחות, אלא מוסיקה בכלל (ורצוי מהסגנון המלווה בגיטרות באס ותופים...). הנגינה מצויינת לרוב והשירה בשירים שבהם אינה צרחנית מדיי נשמעת כל פעם כמו מישהו אחר. מצאתי עצמי מחייך כמעט כל פעם ששיר התחיל משום שהשירה הזכירה לי זמר כזה או אחר. פעם כאמור ALICE COOPER ופעם VINCE NEIL וכד'.

מעבר לכך, להקת רוק ישראלית ששורדת במשך שבע שנים בלי הכרה ממסדית רשמית זה כבוד. לא קל בישראל להמשיך ולהלחם על המוסיקה שלך בלי להכנס לפלייליסט של גלגל"צ. MENS REA נלחמה על מקומה, בין היתר בתחלופה של נגנים, הופיעה בלי סוף, ניגנה קאברים להנאת הצופים ובין לבין "השחילה" קטעים מקוריים שלה מלווים בטירוף של הופעה פשוט כדי לנסות, כדי לא לשקוט על השמרים, כדי להרגיל את האוזן של הקהל ולהתגאות במה ששלהם. והם שרדו במלחמת התרבות הפופ-מזרחית הישראלית ולא בחסד.

הלהקה גם יצאה להופעות בארה"ב כדי להשמיע, ללמוד, ולתת בראש ברוק ישראלי לאומה שמחשיבה את עצמה לאם והאב של הז'אנר. בספטמבר 2007 אף הופיעה הלהקה במועדון ה-KENNY'S CASTAWAYS בו AEROSMITH ו-BRUCE SPRINGSTEEN החלו את דרכם, והסינגל ABANDONED אף נבחר לאוסף בינלאומי שעומד להיות מופץ על-ידי SONY.
לסיכום, זהו אלבום בכורה טוב. הוא מהווה בעיניי נקודת פתיחה מוצלחת ללהקה שמעבר לכך שלא ליקקה דבש היא גם לא להקה של בני תשחורת זבי חוטם אלא של אנשים שעברו קצת בחיים ושמעו לא מעט מוסיקה. האלבום הזה קצת בוסרי אבל ניתן בהחלט לצפות לכך מאלבום ראשון. אני מקווה שהאלבום יצליח להביא את MEN REA למקום מכובד בעולם הרוק הישראלי כך שיוכלו להוציא את האלבום הבא עם תקציב גדול יותר שיביא גם הפקה מדוייקת יותר. אני מחכה לו.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[03/12/2018]
Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[29/11] פסטישרץ 10
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[20/12] Paradise Lost בישראל
[09/01] Arcturus בישראל
[20/02] Behemoth בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::