|
08/06/2015
Harmony – Theatre Of Redemption
מאת: אלון מיאסניקוב
אני אתן בהקדמה, ואני מזהיר מראש כי יש לקחת אותה בהומור ואין בה בכוונה לפגוע ברשות נשים, שומרי מסורת, עובדי שטן או סתם כאלה שנעלבים מכל גרפס. לפני כמה שנים טובות הגיחה להקת פאוור מטאל רב-לאומית בשם Lost Horizon, לסולן שלה קראו Daniel Heiman, והוא היה סולן טוב. אמרתי טוב? התכוונתי אדיר, אגדי, מופתי, עד כמה הוא היה טוב? אני אפרט.
אם לתחת של בר רפאלי היה קול – זה היה Daniel Heiman. אם אלוהים היה מחליט להוציא אלבום מטאל מלודי – הוא היה שר כמו Heiman. אם לבייקון היה סאונד מוגדר זה היה זה של Heiman. אם היה חוזר לצמוח לי שיער עבות על הקרחת – לצליל הצמיחה היה את הקול של Heiman. כן, הוא עד כדי כך טוב.
לצערי אחרי שני אלבומים הרכב המופת נעלם, Heiman שר באלבום אחד של Crystal Eyes, להקה בינונית שהפכה במחי אלבום להיות להקת מופת כי Heiman נגע בה, ואז הוציא אלבום עם להקה בשם Heed שהיה סביר פלוס אבל הפך לגאוני כי Heiman שר בו. כן, הוא עד כדי כך טוב. ואז הוא נעלם. תאמינו לי, נעלם. היה לו עמוד Myspace בתקופה שזה אמר משהו למישהו, אפילו כתבתי לו איזה Thanks For Adding Me! כמו הקשישים שעדיין עושים את זה היום בפייסבוק בלי לשים לב שלא מדובר באותו אתר. אבל הוא נעלם לחלוטין, לא פייסבוק, לא אתר, לא ברור מה קרה לשבדי. ואז לפני כשנה בערך – פרסום אחד תפס את עיני – להקת מטאל מלודית בשם Harmony הודיעה כי Heiman הוא הסולן החדש, מה עשיתי? חיכיתי בסבלנות, כתבתי כמה תגובות פאנבוי בעמוד הפייסבוק שלהם, וכשיצא האלבום – הזמנתי אותו ישירות מהלייבל. לקחת קצת זמן, אבל הוא הגיע. אז מה חוות הדעת?
קודם כל, מדובר בפאוור-פרוג, מלודי מאד, על גבול ההארד רוק, מגובה בהרבה מאד קלידים, מופק לעילא – אולי אפילו קצת מלוטש מידי, וכתוב טוב, זה לא להקה בינונית שגייסה סולן נהדר – זאת להקה לא רעה בכלל בזכות עצמה, לא גאונית – אבל בהחלט טובה. הייתה לי בעיה אחת קטנה עם המוטיב של האלבום – מוטיב נוצרי, שנוטה להפוך לדביק ואפילו מטיף לעיתים קרובות, אבל החבר'ה פה דואגים לעשות הפרדה כל שהיא – שגורמת לטקסטים ולסגנון להישמע סתם רוחני ופחות נוצרי בולט, ככה שזה לא ממש מפריע. אני מודע שהטקסטים רחוקים מלעשות לי את זה, כל מיני שירי העצמה הרבה פחות קרובים אלי מהטקסטים בסגנון קונאן הברברי של Lost Horizon ובעיקר גורמים לי לחשוב מה היה קורה אם מישהו אחר עם ראש היה כותב טקסטים לשירים ש Heiman שר (משתעל, אני! אני!).
השיר הראשון אחלה, פאוור פרוג מלודי, מנוגן טוב – והשירה של Heiman כמובן מעיפה את זה בכמה דרגות מעל הראש. אני חייב להודות – זה קצת פחות חזק מחלק מהדברים שלו בעבר, הוא עדיין סולן מדהים עם קול חד כתער, אבל אין פה את הצרחות הגבוהות שמרסקות זכוכית ועשו את Lost Horizon ליצירת מופת. השיר השני – Inhale הוא אחד החלשים באלבום, קצת יותר מידי נשמע כמו AOR מלודי מלוקק, ואפילו השירה של Heiman לא לגמרי יושבת, כאן התחילו לי קצת חששות.
החששות התפוגגו בשיר הבא Crown Me King, שיר שקרוב יותר לפאוור, מלודי ומהיר, דאבל בס ותיפוף חזק, יופי של נגינת גיטרה – ושירה חזקה של Heiman, כולל קטע Sing-Along שמזכיר את Lost Horizon ואפילו מביא איזו יציאה גבוהה שלו שעשתה לי רטט קטן במקומות האינטימיים. זה ממשיך באותו כיוון, מופק טוב, מנוגן טוב, והשירה של Heiman מצוינת עד כדי אלוהית לפרקים.
Son Of The Morning עושה הבי-פרוג עם קצה אוריינטלי, ריפים טובים וכתיבה מדויקת, מאד אירופאי ומאד מלוטש – הייתי שמח לקצת יותר אגרסיה וכבדות, אבל זה בכל מקרה שיר טוב, והפזמון של Heiman מעולה. נסיים כך – זה אלבום מומלץ מאד לחובבי פאוור ומטאל מלודי בכלל, כתוב ומנוגן טוב מאד, הוא גם חובה לאוהבי Heiman, פשוט כי אין מספיק אלבומים אחרים שהוא שר בהם וכל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב. מעבר לזה? לא הכלי הכי טוב לשירה שלו - הייתי שמח למשהו בועט יותר, אבל זה בהחלט עומד יפה גם בזכות עצמו. להגיד שאני לא מחכה ללהקה קצת יותר עצבנית מכיוונו? שאני לא מתפלל כל לילה לכרית שלי עם הפנים למכה בתקווה ש Lost Horizon יוציאו אלבום שלישי?
אבל מה זה משנה? Heiman שר פה. אז רוב מה שקראתם לפני חסר משמעות. צריך לקנות את זה בכל מקרה.
|
