|
07/11/2005
Siebenbürgen - Darker Designs & Images
מאת: עמר ברזילי
את Siebenburgen לא הכרתי עד שניגשתי לכתיבת הביקורת הזו ולכן לא באתי עם ציפיות כלשהן, לא לרעה ולא לטובה. הדבר הראשון שחשבתי עליו כשראיתי את האלבום זה "נו, לפחות העטיפה יפה". והיא אכן יפה. אני שמח להגיד שחוסר הציפיה שלי השתלם וגיליתי אלבום טוב. לא מושלם, אבל טוב. הלהקה מנגנת מן שילוב בין Black מעורבב ב-Heavy עם אלמנטים גותיים פה ושם. או משהו כזה, לפחות. השירים קליטים, אבל לא יותר מדי בכדי להשאיר את המאזין עם מידה של ציפייה, לפחות עד אמצע האלבום.
לאחר אינטרו בשם "Darker Designs" מתחיל השיר "Rebellion" שממשיך איפה שהאינטרו הפסיק. השיר נפתח בקצב מהיר מלווה בדאבל-בס של Anders ושירה מחוספסת מעט של Marcus הסולן. השיר נמשך עם עבודת גיטרות שמקורה במטאל מסורתי יותר אך עם גוון אפל שמתאים ללהקה והמבנה שלו משתנה ממהיר לאיטי יותר, משהו שרואים כמעט לאורך האלבום כולו. "As Legions Rise" ממשיך את אותו סיגנון של השיר הקודם עם שינויים בקצב.
אחר-כך מתחיל "A Crimson Coronation" שהוא אחד השירים הטובים ביותר באלבום לדעתי ובו נכנס אלמנט השירה הנשית של Erika לאלבום והלהקה משלבת את זה בצורה נהדרת כשפעם היא במרכז השיר ופעם היא ברקע. אחרי "Skuggor" שבו זוג הסולנים מעפילים על תפקידם בשיר הקודם, מתחיל השיר "Born Under a Black Sun". שיר עוצמתי שלמרות הסולנית שתופסת את הבמה של הסולן, הוא נשאר כזה. השיר השביעי באלבום הוא "Of Blood And Magic" שממשיך את השיר הקודם, מתחיל בקצב מהיר והנה חזרנו לשירה של Marcus.
"Remnants of Ruin" מתחיל בקטע גיטרה אקוסטית ומיד אחר-כך נכנסים דאבל-בס שכבר למדנו להכיר משירים קודמים, וגיטרה שעושה את תפקידה בצורה נאמנה. הסולן יורד לגבהים נמוכים יותר בחלקים מן השיר וזו תוספת נחמדה. כמו בשירים האחרים באלבום, גם השיר הזה בנוי בצורה דומה. "Harvest For The Devil" הוא בעל קצב מהיר כמעט לאורך כול השיר, עם שינויים וחזרה לקצב הרגיל. לכל אורך השיר שנקרא "A Night's Eternity" אחראית Erika הסולנית, ללא קולות גבריים. אני לא אהבתי יותר מדי את השיר שמאופיין בעיקר בקצב איטי, פסנתר, ופה ושם גיטרה חשמלית. והנה הגענו לשיר האחרון, "Ut Ur Graven", שבכמה שניות הראשונות נשמע כמו שיר בעל הפקה מיושנת ולא כמו בשאר האלבום והדבר גרם לי להרים גבה כשהשיר התחיל. אך אל דאגה, השיר חוזר למצב הנורמאלי.
יש באלבום הזה מספר דברים שמפריעים לי, אמנם לא משפיעים לרעה על כולו עד כדי מריטת שערות מהאף, אבל זה כן מפריע. למשל מקצבי התופים חוזרים על עצמם ולמרות שהם מתאימים לאלבום, היה אפשר קצת לגוון. בנוסף, כתבתי "אל דאגה" בקשר לשיר האחרון באלבום, אבל למעשה לא אהבתי אותו. אני חושב שזה לאו דווקא השיר עצמו, אלא יותר המיקום שלו באלבום - אחרי שני שירים שקטים שלפי דעתי היו צריכים להיות בסיומו. הלהקה הייתה יכולה להפסיק אחרי "A Night's Eternity" ולא לשים עוד שיר בונוס. הוא ברמה נמוכה מהשירים הקודמים באלבום, משעמם, ומרגיש לא במקום. אני לא מבין להקות שעושות כאלה דברים, זה יכול לעלות על העצבים.
לסיכום, האלבום הוא מצד אחד כיפי לשמיעה, אבל מצד שני הוא חוזר על עצמו וגורם לקראת הסוף להרגשת שיעמום ובעיקר חוסר עניין. אני לא יודע עד כמה מאוכזבים או מרוצים יהיו מאזינים קבועים של הלהקה, ואני גם לא יודע להשוות את האלבום הזה לאלבומים הקודמים, אבל יש לי הרגשה שמרבית האנשים שיאזינו לאלבום הזה יהנו ממנו. אני נהניתי.
|