Disk 1:
1. Images (Chapter 1)
2. Don't Be Late (Chapter 2)
3. It's Time (Chapter 3)
4. Will It Be You? (Chapter 4)
5. No Regrets (Chapter 5)
6. Tired World (Chapter 6)
7. Too Much To Lose (Chapter 7)
8. No Stranger (Chapter 8)
Disk 2:
1. Remember When? (Chapter 9)
2. Not This Way (Chapter 10)
3. Ashes To Ashes (Chapter 11)
4. You Know I Know (Chapter 12)
5. Uncle Albert's Eyes (Chapter 13)
6. Streets Of Gold (Chapter 14)
7. We'll Meet Again (Chapter 15)
8. Worlds Apart (Chapter 16)
ציון:
09/02/2006 Saga - The Chapters Live מאת:איתי פרייז
סאגה היא להקה ששייכת לדור אחר, לתקופה אחרת ולחשיבה אחרת ובכל זאת היא מראה עכשווי לפרוגרסיב של פעם (היא עוד קיימת שלא כמו רוב הלהקות מאותה תקופה). הלהקה הוקמה ב-1977 בקנדה, היא מושפעת ואף נמנית עם ענקיות פרוגרסיב כמו Genesis ו-Rush, חברי הלהקה הם הבסיסט והמוח ג'ים קרישטון, המתופף סטיב נגוס, הקלידן פיטר רקון והסולן\גיטריסט המצוין מייקל סדלר.
Chapters Live היא יצירה שמתפרשת על גבי 27 שנים של עשייה מוזיקלית עשירה והרבה אלבומים. הלהקה נהגה לשחרר באלבומיה קטעים ממוספרים שעד כה לא היה ברור למה מוספרו, ורק עכשיו חוברו להופעה חייה שמנוגנת על פי הסדר המקורי של הקטעים. למרבה ההפתעה התוצר הסופי נשמע כאילו נכתב בזמן קצר לאלבום קונספט ולא נגרר על גבי כל כך הרבה שנים.
הנגינה עצמה מאופיינת בהשפעות קלאסיות רבות שנותנות ביטוי בעיקר בנגינה בפסנתר ובסולואים ארוכים, אך כפי שכבר סיפרתי היצירה נכתבה על גבי שנים רבות ובהתאם לתקופות השונות גם הגישה המוזיקלית השתנתה. בקטעים של שנות ה-80 יש הדגשים רבים על הקלידים המסונתזים שאני אישית חושב שקצת קלקלו וחלק מהקטעים הם יותר הארד רוק מפרוגרסיב, שבדרך יש גם סולואים עמוסים בדיסטורשנים ובצרחות של הגיטרה שעושה תפקידים מורכבים למדי.
הטקסטים של האלבום מספרים סיפור בדיוני על חייזרים שמחזירים את אלברט איינשטיין לחיים במטרה להציל את האנושות מהרס עצמי, מה שלי נראה קצת אבסורדי בהתחשב בעובדה שאיינשטיין היה אחראי במידה לא קטנה להמצאת פצצת האטום, הדבר שסביר להניח שמתישהו יכחיד אותה... בכל מקרה הטקסטים כתובים בצורה מעניינת והם מלאים בדמיון פרוע ומטאפורות, מה שלדעתי רק מוסיף לאיכויות המוזיקליות שיש פה.
סדלר הוא אחד הגיטריסטים היותר מעניינים ששמעתי לאחרונה, היכולת שלו לנוע מקטעים ממש מהירים לקטעים שקטים ולשמור על ה-"מתח" ראוי לציון וכמו כן ראויה לציון עבודת התופים מולו של סטיב נגוס. מעבר לכך, הסאונד של ההופעה מצוין וחוץ מבקטעים ששומעים את הקהל בין מעברי השירים קשה לנחש שכל האלבום המושקע הזה מוקלט חיי.
האלבום הזה הוא שירת הברבור של הלהקה המצוינת הזאת ואני חושב שאם הוא היה יוצא בתקופה אחרת הוא היה מקבל מקום של כבוד בין אלבומי פרוג-רוק קלאסים כמו Selling England By The Pound של ג'נסיס ו-At The Cout Of The Crimson King של קינג קרימסון והוא אלבום מומלץ לחובבי ה-Old School פרוגרסיב ולפנטזיונרים שבכם.