תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
OnTour
Graspop
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

רשימת השירים:

01. I Wanna know
02. Break away
03. Livin’ it up
04. Love sick
05. Not here with me
06. Hey babe
07. Right now
08. Once bitten twice shy
09. How
10. Make my day
11. Holding on
12. Eye to eye
13. Love of my life
14. Against the wind
15. Reminiscing
16. I’m the one
17. Holy water


ציון:

02/05/2006
Terra Nova - Best Of + 5
מאת: איתי פרייז


המקום והזמן: סוף שנות ה-80. לצד להקות הטראש שהתחזקו והיו בעלות תדמית של מטורפים שבאו לבעוט לנו בראש ושרו על נושאים חשובים, היה זן אחר של להקות, כזה שכבר התעשר ובעצם כבר לא היה לו כל כך כואב ורע לו ובגלל זה גם לא היה להן יותר מידי על מה לכתוב, אז הן התרכזו בשואו עצמו שכלל את עצמם לבושים כמו מלכות דראג לפחות, עם ים של איפור, שיער נפוח ושלל בגדים וורודים ומעיקים.

הסגנון התאפיין בבלדות קיטשיות מעיקות, קלידים שנשמעים כאילו מישהו מדיסני וורלד מנצח עליהם ובדרך כלל גיטריסט וירטואוז שמנגן ממש מהר ושומר על ניקיון מוחלט בגיטרות. אין לטעות, להקות השיער של שנות ה-80 היו במידה מסוימת מוזיקת הפופ של אותה תקופה כמו Mr. Big,Poison ,Van Halen ,Motley Crue ואחרות. כשהגיע הגראנג' בתחילת שנות ה-90 הוא הרג את הלהקות האלה כשלאנשים פשוט נמאס מהדביקות והקיטשיות של הסגנון, מי ששרד את הגראנג' היו להקות הטראש שנתפסו בצדק כאמינות יותר.

חברי להקת טרה נובה שקצת מזכירים בשם שלהם ובמוזיקה שלהם טלנובלה מערוץ ויוה הם: פרד הנדריקס הסולן, רון הנדריקס על הקלידים (אין להם שום קשר לאחד והיחיד, כבודו במקומו מונח), גסונו דרוסאס על הגיטרות, לארס ביובינג על התופים ולושן מטווסן על הבס. הלהקה קיימת כבר עשור ו-Best Of +5 הוא אוסף שירים שלה, פלוס 5 שירים חדשים שהוקלטו לצורך האלבום שיצא ב-2005. האלבום מנסה לחקות בדיוק את הלהקות מלמעלה ובזה הוא עושה את זה טוב מאוד, על השאר אפשר להתווכח...

השיר הראשון, "I Wanna Know" מתחיל את האלבום טוב מאוד ומטעה מאוד לגבי ההמשך ונשמע קצת כמו Black Sabbath של תקופת DIO. זהו, פה נגמרים הרגעים הטובים של האלבום. ב-"Break Away" כבר יש את הקלידים סטייל אייטיז שמתלווים לאורך כל האלבום וצריך רק לקרוא את שמות השירים בשביל להבין כמה קיטשי ומציק זה, בין השאר "Livin It Up", "Love Sick", "Hey Babe" , "Love Of My Life" ועוד. לשם ההגינות יש לומר שחברי הלהקה כולם נגנים מצוינים ויש להם מלודיות מסובכות ביותר וההפקה של פרד הנדריקס נקייה ביותר, אבל אני מצאתי את האלבום הזה בעיקר מעיק ביותר ומיותר.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
כל הדרכים מובילות לעשור - סקירת הופעת העשור לאלבום הבכורה של Walkways

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[29/04/2024]
Break the cycle
[06/04] Metal Carnival
[27/04] Prowlers - Warfare
[17/05] Nailien Invasion - השקת אלבום
[23/05] Prey For Nothing - 15 years of Violence Divine
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::