תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Dusturbed
Graspop
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן


רשימת השירים:


01. Cut To Fit
02. On My Side
03. Close Enough
04. Unbound
05. Grey Matter
06. The Negative
07. Ash
08. No Place For You Here
09. Leave Me Alone
10. Lesser Gods


ציון:

14/03/2019
Demon Hunter – War
מאת: יותם Defiler


לא, סליחה, אני לא קונה את זה. זה האלבום הכבד שלכם, Demon Hunter? בשביל זה גררתם אותנו עם Peace המשמים שגובל ברוק אלטרנטיבי, בשביל להגיש לנו Metalcore מחומם במיקרו? נו, אני מניח שאני לא יכול להתלונן אם אני יודע בדיוק מה הזמנתי. כפי שייבגני יקירינו ציין בסקירה שלו על האלבום Peace, הרכב ה-Metalcore האמריקאי מתעקש לנופף בדגל דמיוני של Make Metalcore great again! בכך שהוא הוציא שני אלבומים ראש בראש, אחד מלודי עמוס חצי-בלדות לעייפה, והשני, אותו עבדכם הנאמן בא לסקר, הוא החלק "הכבד" של היצירה הכפולה הזו.

אם להיות כנים, זה נדמה ש-Demon Hunter פשוט כתבו 20 שירים ואז החליטו מה הולך לאן במקום לכתוב שני אלבומים עם קונספט מוביל של "אחד חייב להיות כבד כמו שלא היינו כבדים בחיים שלנו" והשני צריך להיות "זוכרים את הבלדות שלנו שאף אחד לא אוהב? אולי אם נרכז את כולם ביחד אנשים יתרגלו לזה בכוח." אז Peace מחיל את הצד העדין יותר בספקטרום, אבל למזלי הוא היה הבעיה של ייבגני. בעוד שהוא מתמודד עם הגרסה של Demon Hunter לשירים בסגנון Stained ו-Puddle Of Mud, אני ברשותכם אנסה לראות מה קורה ש-Demon Hunter מנסים לעשות Chimaria.

ההתחלה האמביינטית של האלבום היא כבר בעייתית, ובעוד ש-Cut To Fit מחזיק פזמון מאד Killswitch Engage שכזה, והריפים שלו בסדר, הוא כמעט ונשען על ההבנה שאנחנו נמשיך קדימה ונשכח את השיר הזה. On My Side השיר העוקב, הוא בערך השיר היחיד מכל האלבום שאני יכול להמהם ממנו שורות קליטות מהפזמון, ובעוד שהוא כולו עשוי מריפים קצביים ושירה מלודית בלבד, הוא עדיין מוגש כמו Soilwork לעניים.

וזו הבעיה הכי גדולה של Demon Hunter. נגנים גדולים הם לא. הם לא נגנים גרועים, אבל אין להם אף רגע שממש תופס אותך ואומר "יאללה כל מוסיקאי יוכל להתחבר לזה, בין אם הוא אוהב את הז'אנר או לא." הם גם לא מלחינים מבריקים, בעיקר ממחזרים נוסחות שעבדו ספק להם וספק ללהקות אחרות, ונשענים על התמיכה האדירה של השוק הנוצרי או הצמא הגדול שצמח בסיאטל בעשור האחרון למטאל מקומי ומרשים. אני מקווה ש-War הוא החוליה החלשה מבין שני האלבומים, כי למרות שהוא זה שאמור לתת בראש, ולמרות שהוא די מצליח להקיף את עגלת הפוגו עם המטרה הזו – הוא עדיין חצי טוב. שירים כמו No Place For You או Lesser Gods שסוגר את האלבום מחזיקים ריפים טובים, קטעים מלודים לצד קטעים כבדים כביכול – אבל אפילו מישהו שפתוח כמוני לכל חריגה סגנונית לא יכול שלא להתבאס שהלהקה לא לוקחת את המוסיקה שלה צעד אחד קדימה.

פעם אחר פעם ההשוואה ל-Soilwork מתעקשת לצוץ – במיוחד כי הקול של Ryan Clark כל כך דומה לשירה המלודית של Bjorn Streed, רק שחסרים לו שני דברים קריטיים כדי לעמוד איתו כתף אל כתף – הראשון הוא שהוא לא מתקרב למדרגה הביצועית והמנעד המרשים של Streed, מה ששם אותו במשבצת החיקוי הבסדר, לא לגמרי חיוור, אבל ממש לא מרגש. השנייה והיותר אקוטית במיוחד באלבום הזה הוא שהגראולים והשאוטים שלו הם פשוט meh אחד גדול. עושים את העבודה במקרה הטוב, או מביכים במקרה הרע כמו בשיר Ash או Unbound, עם פזמון שאמור להיות קליט וקשוח כמו המנון הארדקור אבל גורם לי בעיקר לחשוב האם הבחור המסכן שבר את השיניים לאחרונה שיש לו כזה ליפס.

אין ספק שהנקודה החלשה באלבום היא Grey Matter שמגיע במרכזו. גם ריפים בנאליים שלא הולכים לשום מקום – ועם טקסט תמוה, שאם נסתמך על כך שהלהקה היא בעצם הרכב נוצרי אדוק, אז המילים פחות או יותר אומרות לנו "אל תבלבלו אותנו עם העובדות שלכם כמו מדע ושטויות כאלה, יש לנו את ישו." שזה סתם מפחיד לחשוב שיש אומני שוליים שמשרישים את עצמם כפרופגנדה נוצרית. אז על זה הם כבר מאבדים נקודה. אם זה לא על הנושא המדובר, זה סתם שיר גרוע וזהו.

בקצרה, מהמעט ששמעתי, זה האלבום הטוב מבין השניים. בעוד שהחיקוי של Demon Hunter ל-Soilwork משאיר אותם יותר קרובים ל-FFDP מבחינה סגנונית מאשר כל מה שהם באמת כיוונו אליו, ולא, זו לא מחמאה גדולה – יש פה כמה וכמה שירים ששווים להכנס לרפרטואר של הלהקה, במיוחד בהתחשב ש-Peace נמרח כל כך בשירים אווירתיים על גאולה ומשיחיות נוצרית ועל גילוי הכוח העצמי שלך מבעד למסך גיטרות שיגרום לאדוק שבמעריצים לפהק. אבל On My Side הוא באמת שיר טוב, אז הם לא מקבלים נכשל ענק.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[14/03/2024]
Structural - "Decrowned" release show
[30/03] Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::