|
23/08/2006
Stone Sour - Come What (Ever) May
מאת: ג'ינו אריאלי
Stone Sour היא באמת להקה מצויינת , הם משלבים באלגנטיות גראנג' עם מטאל , שירים אנרגטיים ביותר לצד בלדות שקטות ומרגשות , ואלבום בכורה מרשים ביותר. למרות כל אלו , הלהקה הזו עומדת ואולי תמיד תעמוד בצד העובדה ששניים מחבריה , כשהם לא מנגנים בStone Sour , עוטים על עצמם מסכות , ומובילים את אחת מלהקות המטאל הגדולות בשנים האחרונות , Slipknot .
הסיפור של Stone Sour התחיל עוד הרבה לפני סליפנוט. הלהקה עבדה קשה , אך לא הצליחה להגיע למעמד של חוזה בחברת תקליטים. כשסליפנוט פנו לקורי טיילור להיות הזמר , הוא הביא איתו את ג'יימס רוט הגיטריסט ו Stone Sour התפרקו. אחרי האלבום השני של סליפנוט Iowa , הקשר בין קורי לגיטריסט השני ,Josh Rand והבאסיסט , Sawn Economaki חודש וStone sour הקליטו את אלבומם הראשון. למרות שהאלבום היה יחסית כבד , השיר שזכור ממנו ביותר הוא דווקא השיר השקט ביותר בדיסק, Bother , שיצא גם בפסקול של ספיידרמן .
אחרי ארבע שנים יוצא Come What (Ever) May אלבומם השני. גם הדיסק הזה ממשיך את כיוון הפוסט –גראנג' , מאוד חד וכבד. הסינגל הראשון שיצא ממנו 30/30-150 מאוד מייצג , כבר בריף הראשון שומעים שזה Stone Sour , הנגינה הזהו כל כך יחודית להרכב הזה. ההשפעות בולטות , בסאונד הבלוזי , מטאליקה / Alice In Chains , וכמובן הטקסטים החריפים של טיילור. גם שיר הנושא Come What (Ever) May , הוא דוגמא אפילו יותר טובה להשפעות שציינתי. וזה מבלי לגרוע מאיכות השיר , הקולות , ההרמוניות והריפים החזקים , כולם מתחברים לשיר בועט ואגרסיבי , למרות שהוא נשמע מיושן , סולו הגיטרה בא בדיוק במקום. אין ספק שStone Sour הגיעו בשלים ומוכנים ביותר להקלטות הדיסק הזה.
למי שמחפש את הנגיעות של סליפנוט , אפשר למצוא כאלו בשיר השלישי , Hell & Consequences , בו ריף הגיטרה והדאבל באס של התופים חופרים כבר בתחילתו , אבל זו השירה המוכרת של קורי טיילור , שהופכת את הבתים להשמע כמו סליפנוט. וכמו תמיד , כמגיע הפזמון הכל מתהפך , וזה הופך לפזמון Stone Sour אופייני , מלודי , מצויין. Sillyworld , הוא הראשון מבין שלושת הבלדות שבדיסק , ואני חייב לציין שזה סאונד האקוסטית היפה ביותר ששמעתי בחיי. המלודיה , ומהלך האקורדים מזכיר לי את בלקפילד , או משהו בסגנון סטיוון וילסון. הפזמון , על אף הדיסטורשנים שבו , מושך יותר לכיוון של Nickelback , אבל ה C-part הוא לגמרי השיא של השיר . גם כאן , סולו גיטרה עם אפקט Wha Wha , קצת מיושן אבל עושה את העבודה.
הבלדה השנייה בדיסק , Through Glass , היא ללא ספק הדרך הכי טובה של Stone Sour להכנס לגלגל"צ , ובאמת , זה נשמע כאילו כיוונו את ההפקה כדי להגיע לכל בית באמריקה , אבל , אין מה לעשות , זה פשוט השיר הי טוב בדיסק. המולדיה העצובה , וההגשה המדהימה של טיילור פשוט סוחפים אותך לתוך השיר. "No One Ever Told You That forevr Feels Like Home" נשמע ממש משכנע, ולמרות שבא לי להיות ציני , אני פשוט לא יכול. בכניסה של התופים אני כבר מחובר. איזה שיר גדול. שיר מספר תשע , Socio , נפתח בגרוב באס תופים מרקיד , ובליין גיטרה ממש מגניב , ושוב , הפזמון שמרים את השיר למעלה , ביחד עם השירה והסולו שיורד ל Half Time . השיר בנוי ממש טוב ונכון ומצליח גם כן לסחוף.
Zzyzx Rd. השיר האחרון , הוא גם הבלדה השלישית . המילים כתובות מחוויותיו של אדם שנמצא בסיבובי הופעות במשך זמן רב , ומרגיש שהוא לא יכול להמשיך בצורת החיים הזו. ולמרות שאומרים לו שהוא עושה היסטוריה והוא חי את החיים שכולם חולמים עליהם , פשוט אין לו כוח לזה. הבעיה בשיר היא העיבוד שלו , שנשמע יותר מידי כמו שיר של אלטון ג'ון , ופחות מידי רוק אמריקאי. הליווי של הפסנתר , וההגשה המתבכיינת , לא מכבדים את הטקסט ומושכים ממנו את תשומת הלב.
למרות זאת, אל תתנו לזה להטעות אתכם. Stone Sour הוציאו דיסק מדהים , 12 קטעים באמת מעולים , ו49 דקות של הנאה . ההפקה והסאונד , הנגינה והמילים , ובעיקר השירים המשובחים שבו יוצרים דיסק מצויין , שאני מקווה שיהפוך את Stone Sour ללהקה בזכות עצמה.
|
