|
13/10/2006
Amon Amarth - With Oden On Our Side
מאת: עמר ברזילי
מי לא מכיר את Amon Amarth? חבורת השוודים שכל אחד מחבריה נראה בגודל של המקרר שלכם, שקיימת כבר משנת 1992 ומאז מנגנת דת' מטאל שמתעסק בנושאים שלהקות דת' אחרות לא מתעסקות בהן יותר מדי בדרך כלל - ויקינגים, דם, קרבות, היסטוריה, אלים ומיתולוגיה, ובקיצור כל מה שניתן למצוא בארסנל של חובבי הויקינג-מטאל למיניהם. הם הגיעו לארצנו הקטנטונת לפני 3 שנים בערך כדי לעשות קצת שמח באמצע כל הבלאגן של 2003, ושמח אכן היה באותה הופעה. לא הרבה זמן לאחר מכן, הגיעו חובבי האלכוהול עם Fate of Norns שאמנם היה חביב הקהל, אבל אני אישית לא התלהבתי יותר מדי ממנו.
עם With Oden On Our Side, האלבום החדש של הלהקה, אפשר לומר שהחבר'ה האלה מספקים לנו פחות או יותר "עוד מאותו דבר", כי, כידוע לרוב, Amon Amarth לא ממש משתנים מאלבום לאלבום בצורה דראסטית מדי, אבל הוא כן מעט שונה ממספר האלבומים הקודמים שהוציאה הלהקה ואני לא בטוח אם הוא דווקא ממשיך את הקו של Versus The World, The Avenger ודומיהם של השנים האחרונות. ההשפעות וההתפתחויות מאותם אלבומים לא נעלמו, כמובן, וזה דבר חיובי, אבל אני הרגשתי שהאלבום הזה הוא מעין חזרה לחומר המוקדם יותר של הלהקה ולאלבומם הראשון Once Sent From The Golden Hall, שזה מעולה לפי דעתי כי מבחינתי הוא האלבום הכי טוב שלהם.
"Valhall Awaits Me" פותח של האלבום הזה וכיאה לשיר כזה, הוא כבד ושובר כמו מפגש של אגרוף חשוף ושיניים, אך עם זאת מלא במלודיות הנכונות שלא הופכות אותו לפחות זועם. המהירות לא חודלת גם כשמתחיל "Asator", בו הלהקה מראה גם שהיא לא חפה כאשר מדובר בהשפעות גם מכיוון הת'ראש מטאל, וכמובן מכיוון הדת' השוודי הטיפוסי של שכניהם, שכן שומעים אותו בבירור בריפים השולטים באותו שיר. "Hermod's Ride To Hel" (כן, Hel עם L אחד, זה לא הגהנום של לוציפר וחבריו אלא אחד השלבים התחתונים בעולם המיתולוגיה הסקנדינבית) מראה לכולם ש-Amon Amarth לא איבדו את מה שהם היו ועדיין: שיר איטי יותר שלא מאבד קמצוץ מהכבדות שלו, ומכניס בו יותר אפיות מהשירים האחרים, בדומה לבא אחריו, "Gods Of War Arise".
השיר השביעי, "Cry Of The Blackbirds", מהיר בהרבה מקודמו - גם אם הוא לא נפתח בכזה אופן - ולדעתי הוא דווקא אחד השירים הכי טובים פה, למרות שהוא קצת פחות קליט. אין פלא שדווקא אותו החליטו להרשות לשמיעה באתר הלהקה, הוא דווקא מייצג את האלבום בצורה טובה למדי. כמוהו, גם השיר שסוגר את האלבום הנהדר הזה, "Prediction Of Warfare", ממשיך באותה דרך. שם מתאים לשיר אחרון, שכן הוא נותן לנו לצפות להוצאה הבאה. הרימו את הגרזנים, החניתות והמגנים, וצאו לרסק ראשים, לבזוז ולבתר את גפיהם של אלה שעומדים בדרככם ... או שפשוט תדפקו את הראש כאילו אין מחר, כשאתם מקווים שהאלבום הבא של הלהקה השוודית הנהדרת הזו יהיה לפחות דומה לזה או יתעלה עליו.
|
