|
16/05/2007
Ektomorf - Outcast
מאת: ג'ינו אריאלי
למרות שהזהירו אותי, זה לא ממש עזר. כשקיבלתי את הדיסק החדש של Ektomorf אמרו לי שמדובר בריפ-אוף של Soulfly. מה כבר יכול להיות בעייתי בזה, הרי Soulfly היא אחלה של להקה ומה איכפת לי אם יש עוד להקה שעושה את הסגנון הזה. הבעייה היא שאי אפשר לברוח מזה ובאמת שניסיתי. אבל לפני הכל כדאי אולי לספר קצת על Ektomorf. הלהקה נוסדה ב-1994 בהונגריה ע"י האחים Zoltan ו-Cabasa Farakas, הזמר\הגיטריסט והבאסיסט בהתאמה. הלהקה ניסתה לשלב ת'ראש מטאל עם אלמנטים של מוזיקה צוענית, היא צברה תאוצה במשך השנים והוחתמה לבסוף ב-Nuclear Blast, אחד מהלייבלים החשובים של המטאל. עד כה Ektomorf הוציאה 4 אלבומים.
הפתיחה של "Outcast", שיר הנושא של האלבום, מתחילה עם מוזיקה בלקנית צוענית. ממש דיסק ניו אייג' לכל דבר. גם הדיג'ירידו שמצטרף מוסיף לחגיגת השאנטי שנוצרת, אבל לא להרבה זמן. כשהגיטרות נכנסות והתופים מתחילים לדפוק, אין שום ספק, זאת להקת מטאל. מבחינת המבנה של השיר, הריתמיקה של השירה ואפילו סולו הגיטרה , אפשר לסכם את הכל במילה אחת: Soulfly. זה מדהים כמה Zlotan הסולן נשמע בול כמו Cavalera עד שאפילו המבטא שלו נשמע בדיוק אותו דבר. מבחינת שיר אין ספק שמדובר בחבורת אנשים שיודעת בדיוק מה הם עושים, כי זה שיר מעולה, עם פזמון מתפוצץ ואנרגיות שלא נגמרות.
גם "Ambush In The Night" נפתח עם סאונדים של מוזיקת עולם, אבל Ektomorf הגדילו לעשות כשהם חיברו את הליין הבלקני עם הריף הת'ראשי של השיר. מין סוג של Orphaned Land רק שבמקום מוזיקה מזרחית, יש מוזיקה בלקנית. מבחינה מוזיקלית, אין כאן בשורה חדשה, או משהו שלא נשמע בעבר. זה מהשירים שעובדים טוב בהופעה כי הם סופר מהירים אבל כתובים עם אקורד אחד. בפזמון, כמו שמקובל בז'אנר יש את שם השיר בריפיט של ארבע פעמים בצרחות. הכל מאוד טכני. אפילו טכני מידי. "We Rise" מנסה לשכנע אותי שאולי יבוא שינוי, אבל מהשנייה הראשונה של השירה, זה שוב הולך לאותו מקום, לאותה להקה ברזילאית.
אם זה באמת היה שיר של Soulfly סביר להניח שהיתי חושב שזה אחלה שיר, למרות ששוב, מדובר בשיר עם אקורד אחד ושירה של תו אחד. החוסר במקוריות עולה ללבל חדש כשבסי פארט יש ריף שמועתק כמעט אחד לאחד מ-"Territory" הקלסאי ואני בטוח שאם Ektomorf היו מנסים ללכת טיפה לכיוון אחר, אולי אפילו להכניס עוד אלמנטים של מוזיקה צוענית למוזיקה שלהם או משהו שימשוך לכיוון קצת שונה, זה היה עושה את העבודה. השיר האקוסטי, "Who Can I Trust", מתחיל בצורה קצת מגוכחת, עם צרחות על רקע גיטרה אקוסטית, אבל דווקא כשהתופים והבאס נכנסים, האווירה המתקבלת פשוט מדהימה. גם הסולו בשיר נשמע ממש טוב, סוף סוף קצת מוזיקה מקורית בדיסק הזה.
הת'ראש מטאל מגיע לשיא בשיר "Hell Is Here", שנשמע כאילו לקוח מהאלבום Arise של Sepultura. מדובר בשיר מהיר במיוחד שמדבר על הטרור המתגבר, הדת שהורסת את האמונה, הפוליטיקאים המושחתים וכל שאר תחלואות העולם, כשבפזמון Zoltan צורח "In God We Trust". הסולו של הכלים האתניים על רקע גיטרות הדיסטורשן כל כך מוסיף נפח לשיר והוא נגמר בצורה שעושה לו כבוד ומשאירה את המאזין עם רצון לחזור ולשמוע אותו שוב.
אני מניח שהאלבום של Ektomorf בתור אלבום היה יכול לעבוד אפילו די טוב. הבעיה אבל היא שאין בו ממש יצירה - יש בו המון חשיבה, המון הבנה של איך Soulfly / Sepultura עושים את זה ואז פשוט Copy ו-Paste. זה טוב להיות מושפע מלהקות אחרות ולנסות להגיע לסגנון וסאונד דומה, אבל יש להיות מושפע ויש להעתיק - ומבחינתי, Ektomorf עברו את הקו הזה ובגדול. ואני בטוח שהם יכלו לעשות משהו מעניין הרבה יותר אם הם רק היו פותחים קצת את הראש ולא חושבים מה Max Cavallera היה עושה. כש-Guns N' Roses הוציאו אלבום קאברים, הם רשמו בו: "Do Yourself A Favor, Go Get The Originals"...
|
