תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
DPS
Strangekindofwoman
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן
חברת תקליטים: Nuclear Blast


רשימת השירים:


01. The Leaf on the Oak of Far
02. Tuonela
03. Leviathan
04. Die Wellen der Zeit
05. Aži Dahāka
06. Eye of Algol
07. Nocturnal Light
08. Great Marquis of Hell
09. Psalm of Retribution
10. El Primer Sol
11. Ten Courts of Diyu


ציון:

18/02/2021
Therion - Leviathan I
מאת: יוני אורן


אני לא משוכנע כמה צריך להציג להקה כמו Therion השוודית לפני שמתחילים לסקור אלבום חדש שלהם. בסופו של דבר מדובר באחת מאבות המזון של ה-Symphonic Metal העולמי שהחליפה את האינטנסיביות של טכניקות ה-Death Metal באינטנסיביות ישנה הרבה יותר ושטבעה עשיר ודרמטי לא פחות. כבר כשחושבים על עזות המצח שבה אמרו ״כן, זה נחמד והכל, אבל תחשבו כמה מטורף זה אם נכניס בטהובן, ואגנר, מנדלסון, באך, אופרה וקצת רנסנס פנימה. מה אכפת לכם? זרמו שנייה״. הם לא היחידים ולא הראשונים שעשו את השילוב הזה, אבל הם אלו שעשו את זה הכי באינטנסיביות וטוב שכך. בהאזנה לכמה שהתפתחה תת-הסוגה בשנים האחרונות ולאילו שיאים מגניבים הגיע ה-Symphonic Black Metal או ה-Symphonic Death Metal, מזל שלהקת Therion היא זאת שהעיזה להראות כמה מטאל יש במוזיקה קלאסית. אלא שנראה שהלהקה הותירה בעיקר חותם בלהקות אחרות ופחות במאזינים. בכנות אומר שיותר מפעם אחת ניסיתי לגשת ללהקה ומעולם הם לא הצליחו להיתפס אצלי. לזכרוני הם פשוט להקה שלקחה מוזיקה מתקופת הרנסנס עם שירה אופראית גברית, נתנו לה קצת דיסטורשן ולא זזו מילימטר משם. את המוזיקה הזאת עשו טוב יותר Haggard אז באמת שאין לי יותר מדי מה לחפש אצל Therion. שום דבר לא מסביר לי למה טרחתי בכלל לשבת להאזין לאלבום החדש.

ובכן, נראה שההחלטה הזאת הוכיחה את עצמה במובן מסוים. לא הקאבר שלהם ל-O Fortuna ולא האלבום Vovin הם אלה שגרמו לי להבין את מה שהלהקה מביאה לשולחן לאחר שכבר הפיצה את הבשורה. דווקא באלבום הראשון בטרילוגיה שצפויה לראות אור בשנים הקרובות הוא זה שהבהיר לי שעוד אין סיבה שיסגרו את הבסטה וילכו הביתה. אם כן, מה בכל זאת להקת Therion עוד מביאה לשולחן?

ראשית, הזדמנות להכיר וללמוד תרבויות אחרות וסיפורים מעניינים. להקה שמבססת את כל המילים שלה על בסיס מיסטיקה, מאגיה ואוסף נרחב של מיתולוגיות מצליחה באלבום אחד להכניס התייחסות לאלים ולסיפורים מתוך סיפורי עם גאליים, אצטקיים, פיניים, יהודיים, יווניים, פרסיים, גרמאניים, סיניים ועוד. זה מגוון כל כך גדול של עולמות תוכן עשירים שרק להתחיל לקרוא על מי לעזאזל היה אותו Leviathan שעל שמו נקרא האלבום יגלה לנו על לויתן נחש בריח או על לויתן עקלתון וחיש יכול להוביל באפקט ויקיפדיה קלאסי לכל דמות אחרת במיתולוגיה היהודית (שלמרבה ההפתעה לא מספיק פופולרית אצלנו). ככה נוכל גם לקרוא על בהמות או על זיז ועל סמאל. על חיות, על מלאכים, על שדים ועל סיפורים שיושבים אצלנו במקורות. עכשיו קחו את כל ההזדמנות הזאת ותכפילו אותה פי כל שירי האלבום כדי שתוכלו לגלות על טוונלה - ממלכת המוות הפינית (כמסופר בקולו היפה אך המעט עייף של Marko Hietala מלהקת Nightwish לשעבר), על אינאנה - אלת האהבה השומרית או על טזקאטליפוקה שעל פי האצטקים ברא את העולם. כנהוג אצלה, הלהקה מספקת לכם חורי מנעול להציץ בהם ונותנת לכם את הבחירה אילו מהדלתות לפתוח בעצמכם. רגע לפני שנעזוב את הנושא הזה גם אציין שמילות השיר הן לרוב באנגלית, אבל ישנם רגעים מרעננים של ספרדית, של גרמנית והו כן, של עברית (באדיבות מקהלת Hellscore המקומית).

שנית, כמובטח, Symphonic Metal עם מוזיקה קלאסית לפרצוף. זה עוד הצליח קצת להפריע לי בהאזנה הראשונה כשבחירות מסוימות היו קשוחות לעיכול והרגישו במקום מסוים כאילו נמצאות שם כדי ״לעשות דווקא״. מובן שזה לא נובע מסיבות קטנוניות שכאלה, אבל לוקח זמן להתרגל לנגיעות המוזיקה המוקדמת שנכנסות פה ושם. מהצד השני ניצבת גם גישה פופיסטית קליטה ומעט מתקתקה מדי שמרימה את ראשה. מה שפשוט לא היה קיים באלבומים הראשונים שלאחר המעבר הסגנוני, נעשה שירים באורך 3 דקות שנוגעים ב-Power Metal ומשווים תחושה מצועצעת וקיטשית. השירה הנשית לא תמיד אופראית ונראה שכל אחת מצורות השירה מגיעה למיצוי בשלב מסוים. עם זאת, רוב האלבום יושב בין שני הקיצונים ונותן את תחושת הדרמה הקלאסית מבלי לשכוח לשלב כבדות מטאלית מהנה.

במחשבה שנייה, תנו לי לרגע לקחת חזרה את המשפט האחרון. בעוד שרוב הלהקות ב-Symphonic Metal עושות מה שניתן כדי להכניס אלמנטים סימפוניים אל תוך המטאל שלהן, נראה שאצל Therion זה מתנהג בדיוק הפוך. אל תתבלבלו - המטאל נשמע נהדר! ההפקה עשויה מעולה, התופים בולטים והגיטרות לא מושתקות. כשהיא לא אופראית, השירה הגברית הגבוהה יכולה בכיף להשתלב עם Heavy Metal קלאסי או Glam Metal כמו שצרכנו יותר מפעם. אבל ככל שהקשבתי יותר לאלבום הזה גיליתי שהרגעים שיותר הרשימו אותי היו קטעים כמו Nocturnal Light או Die Wellen der Zeit שהכניסו בשיא הכוח את העושר הקלאסי על חשבון הורדה במטאליות. זה אפי וזה יהיה פשוט מדהים באולם קונצרטים ענקי. את הגראולים החליפו מקהלות גבריות נמוכות. לא היה רגע אחד שבו עצרתי לחשוב על מה קורה פה עם הגיטרה או שאיזה סולו גרם לי להתעורר. יש פה בכלל סולואים? לא שמתי לב. יש רגעים שבהם ברור מעבר לכל ספק שיש איזה כובד Gothic Metal או אפילו איזו הצצה לעבר ה-Doom Metal של פעם, אבל צריך לחפש את זה כדי למצוא את זה ולכשמצאנו לא ברור לנו איך לעזאזל הצלחנו לפספס את זה. אנחנו חוזרים לפספס את זה בהאזנה הבאה. אם זאת האמירה של ״מה זה Therion״ כנראה שאחיה תמיד בתחושת רעב לקטע blast beat או סולו גיטרות תאומות מעלף שלא יימצא שם.

חובב המוזיקה הקלאסית שבי התלהב מאוד מהאלבום הזה. הגירסה המבוגרת של הילד שבי שהתלהב מסיפורי המיתולוגיה היוונית או המצרית התענג על תפריט גדול של סיפורי עמים לגלות. המטאליסט שבי נאלץ לשים ברקס לכל הסיפור הזה ולהודות שזה כנראה אלבום שיש לו יותר סיכוי לגרום לחובבי מוזיקה קלאסית להבין שהם עשויים להסתדר עם מטאל מאשר אלבום שיגרום לחובבי מטאל להבין שיש להם סיכוי להסתדר עם מוזיקה קלאסית. למרות שהאלמנטים נמצאים שם, בתור אלבום מטאל הוא לא מרגיש מספיק. אני מקווה שהחלקים הבאים בטרילוגיה (שאגב, לא נראה שמכילה איזו עלילה מתמשכת והשיר Leviathan כבר עכשיו יצא, אז לא ברור עתידה) יחשפו איזו דינמיות מסוימת שתגרום למטאליסט שבי להבין שהאלבום כזה כי הוא היה חייב להיות כזה.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Limp Bizkit – Still Sucks

Ex Deo – The Thirteen Years of Nero

Eternal Struggle – Year Of The Gun

Carcass – Torn Arteries

Iron Maiden - Senjutsu

King of Asgard - Svartrvidr
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
תדליק לי נר על החלון – על ביקורו של דויד דריימן בישראל

כתבה:
כפירת הארציות

ראיון:
תעשו לאחרים - ראיון עם Gabriel Franco, סולן וגיטריסט להקת Unto Others

סקירת הופעה:
אוזניים מצלצלות, רגליים קורסות, מתי שוב?! - סקירת פסטיבל המטאל הישראלי IMF

כתבה:
חוגגים עם הלא קדושים - 5 סרטי אימה מומלצים לגרסה הכשרה של Halloween

כתבה:
האלבומים שעשו אותנו – עם חברי להקת Subterranean Masquerade
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[24/04/2022]
Dark Funeral בהופעה בישראל
[01/12] חג האור-פנד-לנד המסורתי חוזר!
[02/12] פסטיכסאח MMXXI ירושלים
[04/12] The prog variant
[09/12] Arallu in Tel Aviv
[09/12] Scene goes Wunder 2.0
[23/12] Scardust's NIGHTWISH Tribute
[30/03] Samael בהופעה אחת בישראל
[26/10] Tiamat - בהופעה אחת בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::