|
07/03/2008
Asesino - Cristo Satanico
מאת: מתן ג'ונאס
היו הייתה להקה בשם Fear Factory, שהוקמה בשנת 1990 ולימים נהייתה לאחת מהלהקות היותר מצליחות בתחום הדת' מטאל והתפרסמה בעיקר בשל השילוב המיוחד בין דת' מטאל קיצוני לאינדסטריאל יותר "מיינסטרימי". Fear Factory מכרה עד היום למעלה ממיליון אלבומים בארה"ב בלבד והופיעה למעלה מ-2000 הופעות עם הלהקות הגדולות ביותר בתחום הרוק והמטאל, עד שב-2001 התפרקה זמנית בעקבות חילוקי דיעות יצירתיים בין הגיטריסט דינו קאזארס לסולן ברטון סי. בל.
דינו ממש לא אהב את הכיוון היותר מיינסטרימי שהלהקה התקדמה לכיוונו, ובאותה העת עזב גם להקה אחרת שבו היה חבר, Brujeria, פרוייקט גריינדקור בין-יבשתי שבו השתתפו נגנים אגדיים כגון ג'ף ווקר מ-Carcass, ג'סי פינטדו ז"ל מ-Napalm Death ו-Terrorizer וניקולס בארקר מ-1001 להקות שונות. דינו עזב את Brujeria גם כן בשל חילוקי דיעות יצירתיים, לאחר שהלהקה הפכה ממפלצת גריינדקור עצבנית לסוג של Fear Factory בספרדית. דינו לא היה מרוצה, ולכן הוא הקים את Asesino.
האלבום Cristo Satanico הוא האלבום השני של הלהקה לאחר שב-2003 היא שחררה את Corridos De Muerte, שהיה אלבום טוב אבל לא מספיק ממוקד ובטוח בעצמו. Cristo Satanico לעומתו, הוא בדיוק מה שהאינטרו לאלבום מבטיח שהוא יהיה: מצעד של אימה, מוות, מעשי תועבה ושטניזם. השמיעה על אחריותכם בלבד. ואני מתכוון לזה במובן הכי טוב שיכול להיות.
מדובר באלבום גריינד-דת' אכזרי, מכוער ומרושע, בדיוק כמו שגריינדקור צריך להשמע. הליריקה אותה צורח הבאסיסט טוני קאמפוס (מ-Static-X), כולה בספרדית בדומה ל-Brujeria, ואולי עדיף שכך, שכן לפי שמות השירים כנראה מדובר באוסף מילים מזעזע במיוחד: לדוגמה, השיר השלישי נקרא "כומר פדופיל", והשיר השמיני, "Puta Con Pito"... המילה הראשונה מתארת את המקצוע העתיק בעולם, והמילה האחרונה בעלת 3 אותיות ומתחזרת עם "יין"... הבנתם את הנקודה, אני מניח. אבל זה לא כל כך משנה, כי המשפטים בספרדית נשמעים כל כך מרושעים שהייתה יכולה לדקלם אותם ילדה קטנה וזה עדיין היה נשמע אכזרי מספיק.
מלבד ליריקה מטרידה ומזעזעת, האלבום הזה מכיל גם ריפים ממש ממש טובים ועבודה מוזיקלית מצויינת בכלל. כמעט בכל שיר יש קטע או שניים שיגרמו לכם להניע את הראש בפראות ולחשוב "היי, זה ממש מגניב", ומספר שירים נבחרים כגון "Regresando Odio", "Batalla Final" ו-"Rituales Salvajes" מתעלים אפילו מעבר לשאר ומגיעים לרמה של מצוינות מוזיקלית. האחרון, לדוגמה, מכיל את אחד מהריפים המגניבים והטובים ביותר ששמעתי בחיים, וזה לא משהו שבא ברגל.
אפילו שמדובר בסגנון די מקובע כמו גריינדקור, שיש אנשים שנוטים להגזים ולהגיד שלא מדובר בכלל במוזיקה אלה בחבורת אנשים שסתם עושים רעש, Asesino עדיין מצליחים ליצור עניין בשירים בעזרת גיוון מוזיקלי לא קטן ומשלבים לעתים ריפים שהם לא בדיוק גריינדקור-אותנטי בצורה מוצלחת למדי ביחד עם דת' מטאל יותר מסורתי בשירים כמו "Puta Con Pito" ו-"Adelitas", וגם סולואים מהירים ונגינה טכנית למדי.
אז נכון, זה לא האלבום המתוחכם ביותר שקיים, וכן, הוא קצת ילדותי בגישה והליריקה די מפגרת, אבל עדיין מדובר פה באלבום גריינד-דת' מצויין, עם ריפים חזקים ומכסחים, סולן מרושע ורמה מוזיקלית גבוהה, שיכול להתאים גם לאנשים שלא ממש חובבים את הז'אנר. ותזכרו: השמיעה על אחריותכם בלבד.
|
