29/11/2019
אלבום קלאסי - King Diamond - Abigail
כתב: יוני אורן

ההיסטוריה מספרת לנו על להקה בריטית צעירה בשם Earth שבתום הופעתה נוכחה לגלות שהתור לקופות בבית קולנוע סמוך כלל סך אנשים גדול יותר מהסך שבקהל הצופים אשר הגיע להופעתם. הלהקה לא נותרה אדישה למאורע, החליפה את שמה לשם סרט האימה אשר הוצג באותו אולם קולנוע וניסתה את מזלה בכתיבת המקבילה המוזיקלית לסרטי אימה. את הלהקה הזאת אתם מכירים בתור Black Sabbath, חלוצת המטאל, ולמרות שתמיד יש מה להרחיב לגביה, לא עליה נדבר היום.

בעוד עברו השנים ורבו הלהקות, הנושאים הליריים שברוב המטאל, כולל אצל Black Sabbath עצמם (זהו, עכשיו באמת לא נדבר עליה יותר היום) ברחו משם במהרה. מהר מאוד יצאו שירי מחאה, שירי האדרה עצמית, שירים מלחמתיים ואנטי מלחמתיים, שירים המבוססים על היסטוריה, שירים המבוססים על ספרות וכדומה. הדבר הקרוב ביותר לאימה אשר בכל זאת נידון דאז במטאל היה בניסיונות לזעזע את הקהל (הבולט בהם הוא העיסוק בשטן) אשר נטה יותר להתחבר לשירי המחאה מאשר לאימה. באלמנטים הללו גם השתמשה להקת Mercyful Fate הדנית לפני הפסקת הפעילות (הזמנית) שלה באמצע שנות ה-80 והיציאה של כמה מחבריה להרפתקה חדשה בתור הלהקה King Diamond (על שם הכינוי של סולנה). בהרפתקם החדשה הם החליטו לכתוב בהתאם לרעיון המטאלי המקורי ובעקבות האימה. אמנם שירים מסוימים מאלבום הבכורה שלהם Fatal Portrait קשורים ביניהם ויוצרים סיפור די מטריד, אבל היה זה אלבומם השני Abigail משנת 1987 שהציג את תחילת השרשרת המפוארת של אלבומי מטאל שלמים אשר נבנו על גבי סיפורי אימה מקוריים שהגתה הלהקה (כשרק האלבום The Spider's Lullabye החליף סיפור גדול אחד באוסף סיפורים קטנים) - מסוגי הסיפורים שיכולים להתגלגל לסיפורת ולקולנוע כמו בחזונם של Black Sabbath (מה אני אגיד לכם? אז שיקרתי. אז כן, דיברנו עוד טיפה עליהם. סליחה באמת).

לפי האגדה, ש-King Diamond אימת באחד מריאיונותיו, רוב העלילה של Abigail נכתבה בלילה סוער אחד, ממש כמו עם קלאסיקת האימה פרנקנשטיין של מרי שלי. האלבום, שמספר את סיפורם של ג'ונתן ושל מרים, זוג צעיר במאה ה-19 שירש טירה ועובר לגור בה רק כדי לגלות רוחות רפאים, עבר משפחתי אלים, נבואות זעם ועוברית מתה זדונית אחת, נתפס בעיני רבים לאלבום הראשון שעשה שילוב בין אופרת רוק ובין סיפור אימה וכך עצם קיומו אמור להצדיק את הגדרתו כאלבום קלאסי. עם זאת, על פרט טכני של "היינו הראשונים" לא הייתי רוצה להגדיר אלבום כקלאסי. אחרי מספיק זמן, אף אחד לא באמת יזכור את הראשונים לעשות דברים. המוצלחים בעשייה הם אלה שייזכרו. על כן, הבה נבחן את האלבום גם על פי טיבו.

בהאזנה לתוצרים שקדמו לאלבום הזה, הפער בין Mercyful Fate ובין King Diamond הוא עצום. בעוד שמתארים את ההשפעה של Mercyful Fate על תת-סוגת ה-Black Metal כנובעת מהנושאים הליריים בעיקר, ברגע הראשון בו שמעתי את King Diamond הרגשתי שמדובר בשלב ביניים מיוחד בין ה-Heavy Metal הקלאסי ובין Black Metal מתקדם יותר. כאן, לעומת רעש לבן שהוקלט מתחת לסלעים ביערות בנורווגיה (הידוע יותר בתור הגל השני של ה-Black Metal), ההפקה המוזיקלית הטובה של ה-Heavy Metal מאפשרת להבין את הלחן ואת רוב השירה (גם כשהשירה נעשית קשוחה בלא מעט דרכים). מכאן פשוט יותר לקבל את התחושה של אימה ושל רוע אמיתי - אנחנו יודעים ממה אנחנו מפחדים ולמה. למרות ששירת הפלצט הדקה של King Diamond נחשבת טעם נרכש, צעקה פלצטית גבוהה אחת שלו עשויה לספק אותי יותר מהשילוב בין צעקה ובין קולות הקאה שמצאה את עצמה במרכז ה-Black Metal עם השנים (והשילוב בין הגישות ב-Cradle of Filth הוא בכלל פינוק). אם נדמיין שירים כמו A Mansion in Darkness או השיר Abigail שמבוצעים בפריטות טרמולו מהירות ובתופים טכניים יותר, לא קשה מדי לראות את הקשר של הלחנים לשירי Black Metal טיפוסיים. הייתי רוצה להאמין שהקשר הזה יכול להיות מועיל כשלב ביניים שמרגיל את האוזן לקראת תחילת המחקר של מטריית תת-הסוגות שב-Extreme Metal לאלה שטרם נחשפו אליה (אפילו שבמקרה שלי הן הגיעו לפני King Diamond).

הסיפור שבאלבום Abigail הוא לא סתם עוד צ'יזבט שאפשר לספר מסביב למדורה. הסיפור עמוס בפרטים, בסמלים ובסודות והקשרים שביניהם יכולים להיחשף רק מהתעמקות בו. האימה בו נגזרת מתוך העל-טבעי האפל ומתוך הפסיכולוגי המטריד, כשמעל שניהם מרחפות היכולת הקולית והמשחק המשכנע של King Diamond, לעיתים בצרחה מקפיאת דם ולעיתים בצחוק מטורף. הדמיון הפורה שהוביל להגיית העלילה ביצע העברת מקל למוח הפואטי והמוזיקלי, אשר בתורו הוסיף לה בשר ונתן לה חיים (אפילו פעמיים, נוכח אלבום ההמשך שיצא בשנת 2002). השילוב הסינרגטי שבין הסיפור, בין המוזיקה ובין התיאטרון הוא בדיוק מה שהופך את האלבום הזה ליצירה שלמה ומשם, נוכח הקו שנשמר באלבומים הבאים, גם הציב את הלהקה כמופת לספרות אימה במטאל (מכאן נולד המושג הנפוץ "אלבום King Diamond" לתיאור אלבומי האימה המוצלחים אשר יצאו ללהקות שונות לאורך השנים).

נוכח המקוריות שבאלבום בעת יציאתו, נוכח המשמעות ההיסטורית שלו על התפתחות המטאל ופרט על הלהקה ונוכח ריבוי החוויות שהאלבום מציג ומאפשר לנו, האלבום Abigail נושא איכות אשר עושה אותו קלאסיקת מטאל אמיתית שתיזכר בדברי הימים של המטאל.