21/01/2014
חינוך מטאל - איך מגדלים מטאליסט לעתיד
כתב : אלעד מיאסניקוב
היום, בשנת 2014 אני כבר בן 33 וגאה לומר שאני מטאליסט כבר למעלה מ 20 שנה. מי שהכניס אותי למטאל והראה לי כי טוב הוא לא אחר מאשר אחי, אלון מיאסניקוב. כבר בכיתה ג', כשאלון היה בכיתה ז', הוא השמיע לי לראשונה Metallica, Iron maiden וגם קלאסיקות כמוLed zeppelin ו Deep purple. לשמחתי אני יכול לציין שהוא לא היה צריך לחנך אותי מחדש כי תמיד הייתה לנו (לי ולאחי) איזו קרבה מסוימת לז'אנר. אבי היה חסיד נלהב של רוק מתקדם קלאסי ועל זה גדלנו בבית – תקליטים של Pink Floyd, Rare bird וכדומה. כבר אז, בגיל 8 בערך, הבנתי מה אני אוהב או יותר נכון מה אני לא אוהב לשמוע – ראו ערך מסיבות כיתה בשנים 1988 – 1993, עם עלייתו של הפופ ואח"כ הטכנו הזוועתי.
אז כילד בכיתה ג' אלון התחיל להשמיע לי שירים שונים מכל מיני אוספים שהוא קיבל, לאט לאט זה צבר תאוצה והתחלתי לשמוע בעצמי קלטות שהשאלתי ממנו וכשהוא לא היה בבית הפעלתי לי איזה תקליט או דיסק מהאוסף שלו שהחל להבנות. כך, על רצף של כ 4 שנים ההעדפה המוסיקלית שלי התגבשה והתהוותה עד תחילת כתה ח'.
 Megadeth - Peace Sells
מה תפס אותי? בראש ובראשונה, Megadeth. Peace sells היה אחד השירים הראשונים בכלל ששמעתי במטאל. בהתחלה לא הבנתי מילה ממה ש Dave שר, אבל ידעתי שזה משהו שאני מתחבר אליו. בהמשך אלון הסביר לי מהם הנושאים שנידונים בליריקה וזה סגר עבורי את הפינה. בהמשך, בגיל 10 Rust in peace יצא, כאשר ראיתי לראשונה ושמעתי את הקליפ ל Hanger 18 הבנתי – זו הלהקה בה' הידיעה שלי.
Megadeth - Hanger 18
 Iron Maiden – Number of The Beast
אני לא זוכר אם היו אלו Megadeth שהכניסו לחיקו החם של המטאל או Iron maiden אבל מה זה משנה. במקרה של Maiden היה זה כמובן Number of the beast ששבה אותי. הליריקה הכביכול שטנית (אז עוד לא הבנתי שמדובר בבדיחה של הלהקה) סיפקה את הצורך הילדותי שלי למרד קטן וכך התוודעתי ללהקה. מפה לשם, עד כתה ח' Iron maiden היו עבורי, כמו עבור כל מטאליסט מושבע, מרכז העולם. שחוץ מof the beast Number היו עוד לא מעט שירים חשובים: Killers, Iron maiden, Hallowed be thy name, Stranger in a strange land ועוד.
Iron Maiden – Number of The Beast
 Bulldozer - Neurodeliri
בכתה ז' ח' התחלתי יותר להיכנס לעניינים ולהיות בקיא בלהקות החשובות שהביאו אותי לז'אנרים הקיצוניים יותר. זה התחיל עם Metallica כמובן, כששמעתי לראשונה את אותה קלטת עם פטיש וכתם דם בחזית העטיפה. שירים כמו The four horsemen או Seek and destroy. מהר מאוד הגעתי משם ל Arise של Sepultura, אותו שמעתי לראשונה בתקליט Picture שחבר של אלון השאיל לו. במקביל אלון השמיע להקה נוספת, חבר'ה איטלקים, Bulldozer עם Neurodeliri. המהירות והחספוס היו עבורי ההתחלה האמיתית לאהבה של הסגנונות הקיצוניים יותר.
Bulldozer - Neurodeliri
 Kreator - Coma of Souls
באותה שנה גם התוודעתי ל Kreator. ו People of The Lie היה השיר הראשון ששמעתי לאור המלצה של אלון ולאור העובדה כי מדובר בליריקה אנטי נאצית. כישראלי וכבן למשפחה שמרביתה נספתה בשואה ישר התחברתי לשיר.
Kreator – People of The Lie
 Helloween - Keeper of The Seven Keys
במהלך אותם שנים, 1988 – 1992 (שהיו שנות עדנה למטאל) הכרתי לראשונה מה זה Power metal עם Helloween. האלבום הקלאסי והחשוב Keeper of the 7 key (pt 2) הגיע לידיו של אחי שמהר מאוד דאג להשמיע לי את האלבום. השיר הראשון (שאחרי האינטרו) הוא עד היום אחד השירים האהובים עלי – Eagle fly free. השילוב של המלודיות עם התיפוף המהיר והבלתי מתפשר, דרך הווירטואוזיות של Michael kiske הדהימו אותי. 20 שנה אחרי, זכיתי לראות את הלהקה בהופעה חיה, בלי Michael אמנם, אבל עדיין הגשמת חלום ילדות.
Helloween - Eagly Fly Free
 Queensryche - Operation: Mindcrime
את Queensryche גילינו בטעות. אי שם בשנות ה 80, סבא וסבתא שלי טסו לביקור תקופתי באנגליה. אלון ביקש מהם תקליט של Queen. כשחזרו הם הביאו תקליט, עם עטיפה שחור / לבן – היה זה Operation: Mindcrime. אלון אמנם קצת התאכזב כי לא היה לו מושג מיהם ועל מה נפל. מסתבר שהוא נפל בסה"כ על יצירת אומנות. אלבום שנחשב עד היום בקרב מטאליסטים רבים כאחד מ 5 האלבומים החשובים ביותר. מעבר זה, באתר המתמחה ברוק מתקדם האלבום אפילו זכה בערך ובסקירה חיובית ביותר, כך שהוא הצליח לקלוע לקהל נוסף. כמובן שכבר בהאזנה הראשונה פשוט עפתי.
Queensryche - Operation: Mindcrime
כמובן שיש להקות רבות נוספות שאני חייב להם תודה על שהעירו את עיני והתוו את הדרך הנכונה עבורי:
Paradise lost – As I die
Testament – Souls of Black
AC\DC – Thunderstruck
Anthrax –Got the Time ועוד...
הרשימה נמשכת ונמשכת עד עצם היום הזה. גם עכשיו אחי מקפיד להעביר אלי דיסקים חדשים שהוא קנה כדי שאכיר עוד משהו חדש, ודואג תמיד לעדכן אותי על אלבום נוסף, שיצא, שינויים בהרכבים וכן הלאה. למרות שקצת קשה לי להתעדכן ואני מודה שכל שנה שמגיעים לסיכום שנה אני נאלץ לבצע מרתון השלמות לאור אילוצים שונים: עבודה, סיום תואר, בת זוג (לשעבר), עדיין המטאל עבורי היינו פינה חמה שתמיד מחכה לי ועוטפת אותי בכל מצב רוח. אז במסר אישי יותר: מי שכבר בפנים – אל תשכחו מה הכניס אתכם ולעולם אל תגידו "זה כבר לא מדבר אלי" או "היום אני שומע הכל" או "זו הייתה סתם תקופה" אחרת נצוד אתכם ונשסע בכם חזירי בר רעבים וחרמנים. מי שבתחילת דרכו – "תמשיכו ככה". מי שיש לו אח/ות קטנים – תשקיעו בחינוך כדי שיגדלו כמו שצריך ולא כמו גלמים חלולים מכורים לאקס פקטור ושאר שיקוצים.
|
