26/05/2016
אפל יותר ממטאל: על הקשר בין כתביו של לאבקרפט למוזיקה אפילה
מאת : יבגני טרבנוב

רובנו, אם לא כולנו, מכירים את הרצועה האינסטרומנטלית המפורסמת מ-Ride the Lightning של Metallica שנקראת The Call of Ktulu"". ולמעשה, האיות השגוי של Cthulhu (אותו יצור דמוי תמנון מכתביו של סופר האימה האמריקאי ה.פ. לאבקרפט) מצביע על הדבר עליו אני רוצה לדבר: היצורים הלאבקרפטיים לא יפלשו לעולמנו לצלילי מוזיקת ת'ראש מטאל. באחד מציטוטיו המפורסמים, לאבקרפט הגדיר את מהות האנושות בצורה הבאה:


"We live on a placid island of ignorance in the midst of black seas of infinity, and it was not meant that we should voyage far".


ציטוט זה נלקח מסיפורו המפורסם ביותר של לאבקרפט, "קריאתו של קת'ולהו", שראה אור לראשונה בשנת 1926, ומאז רדף את הסיוטים של אלה שהעזו לקרוא אותו. אלה שהיו אמיצים מספיק ולא פחדו, שקעו בטירוף של היצירה והפכו לאובססיביים. בכך הקהל האדוק והמטורף של לאבקרפט הוכיח שהסופר צדק: בני האדם סקרנים מטבעם אבל לא נועדו לחקור את הפינות האפלות של היקום. אותה חשיכה ברוטאלית מפרקת את נפש האדם כשהמפגש ביננו ללא נודע מתרחש. אין לאף אחד דרך לדעת כמה אנשים אושפזו בבתי חולים בגלל אובססיית יתר למיתולוגיה שלאבקרפט יצר, אבל אני יכול להתערב אתכם שמדובר במספר גדול יחסית.

מעריצי לאבקרפט הם מעריצים מושבעים. הפאן-פיקשן הראשון במאה ה-20 היה ככל הנראה מבוסס על כתביו ועד היום מסתובבים בחנויות ספרים ברחבי העולם עותקים של הנקרונומיקון – אותו ספר פרי דמיונו של לאבקרפט שכולל מידע על יצורים עתיקים שבאו מהחלל ובנו את יסודות העולם בו אנו חיים, עד שהושמדו בידי יצורים-עבדים פרי יצירתם. השמועה טוענת שבנקרונומיקון מתוארות כמה וכמה דרכים לזמן את האלים העתיקים ולגרום להם לשלוט שוב בעולם. כמו שאפשר לתאר, לא מדובר בספרים שתוכלו למצוא בסטימצקי. את הנקרונומיקון אפשר לאתר רק בחנויות יד שניה, בין מדפים מאובקים, שם הוא יחכה לכם לצד ספרים קרועים ואזטוריים אחרים. פעם ראיתי עותק של הנקרונומיקון בחנות קטנה בתל-אביב. כמובן שלא העזתי להעיף בו מבט או לקנות אותו. האם אני מתחרט על כך? בפירוש כן.

האפילה, המיתוסים והמסתורין זלגו באופן טבעי למוזיקת המטאל כבר ב-1970 עם השיר "Behind the Wall of Sleep" של Black Sabbath. המטאל כז'אנר מאז ומתמיד רכש חיבה למיתולוגיה אפילה ולמוטיבים של אימה, ולכן החיבור בין שני העולמות היה טבעי ואפילו הגיע למעין שיא עם השיר "Lovecraft's Death" של להקת הסימפוניק דת' מטאל Septic Flesh. בעזרת ריפים אווירתיים ומקהלה מלווה השיר קיבל מעט מהנפח המיסטי שאפף את כתביו של הסופר האהוב. את אותו הדבר אפשר גם לומר על מרבית השירים של להקת הבלאק מטאל Bal Sagoth שלקחה את המיתוסים על האלים העתיקים והמציאה כמה חדשים בשירים מלאי אווירה ומטאל בועט. אבל מה אם מטאל הוא לא הז'אנר האולטימטיבי עבור האלים האלה?

בשנת 1979 יצא לאור היום הבריטי האלבום Chance Meeting on a Dissecting Table of a Sewing Machine and an Umbrella של ההרכב Nurse With Wound. קשה לתאר את הפרויקט הזה ששואב השראה מקשת מוזיקלית מאד רחבה, אבל אפשר להסכים שאלבום הבכורה שלהם היה פיסה מבריקה ודוחה בו זמנית של אינדסטריאל ונויז. רצועות האלבום הובילו את המאזין לתוך חווייה סוחפת ומבחילה בו זמנית של צלילים אלקטרוניים מעוותים שנשמעים כמו חור שחור פעור שמתקרב לאט לכדור הארץ, ובכל פעם שתעצמו ותפקחו את עינכם מחדש – תגלו שהוא קרוב יותר. אם האלבום הזה גרם לכם לכאב ראש – מעולה, כי זאת הכוונה. וכשחושבים על זה, אותו סגנון מבחיל ומהונדס מתאים כמו כפפה לידיים של קת'ולהו כי שניהם כל כך לא ארציים ובאים ממימד או כוכב אחר.

האזינו לרצועה Two Mock Projections מהאלבום.


ומה עם דברים קצת קרובים יותר למטאל? ובכן, הצוות של אנדרסון את או'מאלי הביאו לנו את Sunn O))), אחד הפרויקטים המוזיקליים הכבדים והמצמררים ביותר שמישהו ברא אי פעם. הסאונד של הצמד האמריקאי הזה מורכב מחומות כבדות של דיסטורשן, איטיות כמו Funeral Doom ומנסרות כמו הבלאק מטאל הנורווגי של שנות השמונים. המוזיקה של Sunn O))) היא כמו מסור חשמלי שמתקרב לכרות רגל מזוהמת, רק שהסצינה מתרחשת במקדש עתיק ואפלולי בזמן שחבורת אנשים עטויי גלימות רוכנים מעליכם (ואולי הם לא אנשים כלל). אכן, המוזיקה של Sunn O))) נוטה להיות מיסטית ובעלת איכות של דבר מה עתיק שהתגנב למקום אליו הוא לא שייך. דוגמא נהדרת היא האלבום Monoliths & Dimensions משנת 2009, שכולו נשמע כמו טקס דתי מהסוג שנועד לעורר שדים או אלים קדומים שבשבילם האנושות היא טרף קל. אין אלבום מתאים יותר לצטט מתוכו פסקאות של הנקרונומיקון.

האזינו לרצועה Big Church מהאלבום.

אנחנו ממשיכים לחופים הקרים של נורווגיה – מקום הלידה של הבלאק מטאל ולאחת מהלהקות המשפיעות ביותר על הז'אנר (ואחת האהובות עלי בכל הזמנים)- Ulver. הלהקה עשתה את שלה בתחום הבלאק, והחליטה שהז'אנר הזה מוצה והגיע הזמן לעבור הלאה. Ulver יצאו למסע אוונגרדי אחר חיפוש של צלילים והשפעות חדשות. מסע זה עדיין נמשך וגורם לחבורה הנורווגית לייצר אלבומים מאתגרים ללא הפסקה. אחד משיאי הקריירה שלהם הוא האלבום Wars of the Roses מ-2011, וליתר דיוק השיר "Norwegian Gothic". מילות השיר לא יביישו שום סרט אימה קיצוני והמוזיקה היא בליל של אוונגרד ואווירה שהולכים ונעשים פרועים יותר ככל שהשיר נמשך. האסוציאציה המיידית שלי היא הסיפור הקצר "אימת דנוויץ'", מיצירותיו היותר מפורסמות של לאבקרפט אודות בית חווה שמתרחשים בו דברים משונים. כמובן שגם בנורווגיה יש חוות עם סודות אפלים. כפי שסולן הלהקה, Kristoffer Rygg, שר: "Amusement and abuse in the old farmhouse". זאת בהחלט לא השורה המצמררת ביותר בשיר, שמתפתח לכיוונים על טבעיים וחולניים למדי בהמשך. השילוב בין המוזיקה המשונה למילים המצמררות בהחלט מתאימות למיתוס הלאבקרפטי יותר מכל שיר מטאל שאי פעם נכתב.

האזינו לשיר Norwegian Gothic.


גם מוזיקאי הג'אז חובב הנויז, Stian Westerhus, הכה גלים בסצינת האנדרגראונד הנורווגית עם אלבומו החדש Amputation. שיר הנושא של האלבום הוא ניסיון בעינוי לאוזן, עם דיסטורשנים כבדים, רעשים מבחילים ודממות עוכרות שלווה. השיר עצמו לא זמין לשמיעה אונליין כרגע, אבל לא מעט רצועות של Westerhus מצאו את מקומן ל-YouTube וגם ל-SoundCloud ומחכות שתגלו אותן, כמו גם אמנים רבים אחרים שכדאי להכיר. ובסופו של דבר, זה לא שאני לא מעריך את המטאל הלאבקרפטי. אבל סגנונות מוזיקה אחרים קלעו בצורה מוצלחת יותר לאיך שמוזיקה לאבקרפטית אמורה להישמע: כמו סוף העולם, וזה לא משנה אם הוא מגיע מהמעמקים, דרך מימדים אחרים או מהחלל.

"The world is indeed comic, but the joke is on mankind".