13/11/2020
בנות, בנות, בנות - על בנות וכלי נגינה בז'אנר המטאל
כתב: מתן קדר

במשך שנים תהיתי למה אין מספיק נגניות במטאל. סולניות יש לא מעט, אבל מה אחוז המתופפות, גיטריסטיות, בסיסטיות, קלידניות ושאר נגניות כלים כאלה ואחרים במטאל? שמעתי כל מני קולות בנושא, מקולות שמגיעים מזוית פמיניסטית שאומרת שהפטריארכיה הגברית מתקיימת גם במטאל וגברים לא רוצים את הנשים שם, דרך קולות שאומרים שאין מספיק נגניות ועוד טובות, ועד קולות צפים שלא רואים את המחסור הזה כלל.

אני כותב את הכתבה הזאת יותר כאוסף שאלות מאשר כאמירה חד משמעית. אני מכיר כמה וכמה נגניות מצוינות שאני יכול רק לחלום להיות ברמה שלהן. באמת. בנות שברור לי שהקדישו שעות על גבי שעות לאימונים מפרכים בכלי הנגינה האהוב עליהן. אני מכיר מספר להקות עם נגניות, אבל המספר הזה מצומצם באופן מפתיע, ולרוב מדובר בנגנית בודדה בין כמה גברים.

אם נפרק לרגע את הטיעון היותר פמיניסטי של הסוגייה, אפשר להגיד שהמצב הגיוני ועגום. אני מדמיין שעבור אישה זה לא תמיד שיא הפשטות להרוויח את מקומה בין גברים מלאי אגו וחס ושלום גם שטופי זימה, וכל דבר שהוא פחות ממצוין לא יעבור. אולי אני טועה, אבל אני משער שכאישה, כשאת נכנסת ללהקה של גברים את צריכה לא רק להוכיח את עצמך, אלא לשאול את עצמך מה יקרה אם מישהו מהם עכשיו יתחיל איתך, או אם הציפייה ממך תהיה להשתמש בחיצוניות שלך ככלי שיווקי עבור הלהקה ואם את מוכנה לזה בכלל.

אז אני נוטה להניח כי מחשבות שכאלה בין היתר מהוות מחסום עבור נשים להיכנס ללהקה. בנוסף, גם מהזוית הגברית, הפערים בין נשים לגברים לפעמים עלולים להיות קשים לתפעול כלהקה. הרי להקה היא בד"כ 4-5 גברים שבטווח הארוך גם ככה יוצרים איזשהי דינמיקה קבוצתית שבה לא בהכרח הכי קל להסתדר אחד עם השני, בין אם מתוך אגו ובין אם מתוך התנגשות דרכי עבודה או אי הסכמות אומנותיות. לקבוצה של גברים, בעיקר אחת שכבר מלוכדת במידת מה, עלול להיות קשה להוסיף אדם חדש לדינמיקה, בעיקר אדם שסביר שיהיו באישיותו הבדלים, ובעיקר הבדלים טבעיים שלפעמים יש בין גברים לנשים.

ולרגע אל תחשבו שאני מצדיק את המצב. אני לא מצדיק להקה שבהכרח לא הייתה רוצה להכניס לתוכה אישה. סביר שלא תמצאו להקה שמצהירה על כך בגלוי, אך באופן סמוי אני מאמין שיש הרבה להקות כאלה.

חשוב גם להסתכל על הזוית החברתית-התפתחותית. ההסללה החברתית היא עד היום כזאת שדוחפת נשים לתפקידים "נשיים", ונגינה היא לא אחד מהם, אלא אם מדובר בכלים עדינים יותר כמו פסנתר או כינור, וגם זה פחות בישראל. בארץ כמעט ואין דחיפה של החברה, בין אם מצד הורים ובין אם מצד מערכות החינוך והפנאי, לגרום לילדים להתעניין בנגינה.

עוד אפשר להגיד על ההסללה החברתית שהיא כזאת שמעודדת החצנת אגרסיות אצל גברים, מה שקורה במטאל לא מעט, ולכן בהופעת מטאל ממוצעת גם בקהל תראו כנראה יותר גברים מנשים. וכל זה תחת הידיעה שרוב מי ששומע מטאל מתחיל לשמוע אותו בגיל הנעורים. בשלב גיבוש הזהות בו הוא מחפש דמויות להזדהות איתן. בגלל החוסר בנגניות במטאל העולמי, אני מניח שיותר ויותר נערות מוצאות השראה בזמרות או נגנים גברים.

וכאן המקום להעלות את השאלות לדיון:
אם את אישה שלא מנגנת על כלי, האם חשבת לנסות? מה היו המעצורים לכך?
אם את מנגנת, האם רצית להצטרף ללהקה ונמנע ממך?
האם אתם כחברי להקה גברים הייתם נמנעים מלנגן בלהקה עם אישה? ומדוע?
האם אתם בכלל מסכימים שחסרות נגניות במטאל? ואם אתן לא מסכימות עם ההשערות שלי, אז מה דעתכן על התופעה?

ולסיום, אשאיר אתכם עם שאלה שדורשת קצת יותר מחשבה: למה דווקא זמרות זה משהו שיש במטאל לא מעט? הרי ללמוד לשיר באיכות מספיק טובה ללהקה זה משהו שדורש לא פחות עבודה מללמוד להיות בסיסטית לצורך העניין. אז למה דווקא סולניות? האם זה אור הזרקורים? הכרה? סתם יותר כיף לשיר? מה הופך את עמדת הווקאלס לעמדה הנפוצה לנשים במטאל?