תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Strangekindofwoman
Strangekindofwoman
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Articles ::

21/10/2021
קדימה אל העבר – על גל להקות ה NWOTHM
כתב: ראובן שליט

כמו תמיד אני מגיע באיחור. כל כך באיחור שאני חושש שהאירוע הסתיים, או לפחות חדל מלהיות אירוע או תופעה. זוכרים את גל הרטרו ת'ראש ששטף את כולנו אי אז לקראת אמצע שנות האלפיים?! אז אל דאגה, לא עד כדי כך באיחור, ובכלל, על אותה ההתפרצות כבר נכתב לא מעט כאן במגזין. אני רוצה להתייחס להתפרצות הבאה בתור בז'אנר החביב שלנו. ואם להיות יותר מדויק, אז ל-New Wave of Traditional Heavy Metal או לקיצור NWOTHM שישמש אותנו מכאן והלאה למען הנוחות.

אין סיכוי שפספסתם את זה. זה קרה מתישהו בתחילת העשור הקודם. לא יכולת לפנות לא ימינה ולא שמאלה מבלי להיתקל בלהקה או בכמה שהחליטו לבנות מכונות זמן מוזיקליות ולחזור לתקופה בה נשים הסתובבו עם כריות כתפיים, גברים גידלו שפמים ולא בקטע אירוני, והמטאל הנהיג פלישה בריטית חדשה – כבדה ומלאת ריפים. הן הגיעו מכל מקום - מארה"ב, מגרמניה, מקנדה ומסקנדינביה. הן פרצו בשלל צבעים ועם מגוון השפעות. חלקן שאלו את הדרמה האיטית מהדום האפי והמסורתי. חלקן לוו את השראתן הפזיזה מהספיד. חלקן זכרו חסד נעורים לאבות הפאוואר. וחלקן החליטו לשלב עוד אהבות ישנות כמו רוק גותי או פרוטו בלאק. כולן יחד פותו על ידי נוסטלגיה יפיפייה ופיתו אותנו בתורן אל הבסיס הנוצץ שנדמה כאילו נשכח תחת שכבת אבק של שלושה עשורים.

לא מזמן כתב חברי יותם אבני הידוע בכינויו "דיפיילר" על התופעה הזו והאיר את עינינו עם פרספקטיבה רחבה יותר על חזרה לתחילת ה-80 במגוון היבטים. ראינו וחווינו את זה בשנים האחרונות בטלוויזיה, בקולנוע, במוזיקה הפופולרית ואף באופנה. אין לי מושג אם ה-NWOTHM הוא חלק מהטרנד הזה ויש כאן הסבר סוציולוגי על דור ה-Z, על מחזוריות או על כל דפוס אחר ממעמקי מוחם הקודח של הסוציולוגים. או שזהו צירוף מקרים מסקרן ותו לא.

בכל מקרה. איחור. כן. הגעתי לדבר אתכם עליו רק עכשיו כשהגל המתפרץ נרגע ונטמע לו מעדנות אל תוך שגרת הז'אנר. ואולי זה לטובה. אולי הרבה יותר פרודוקטיבי לדבר על גלים שכאלו במבט טרי לאחור. אולי האיחור הלא אופנתי שלי הוא לא איחור כלל. אולי אנחנו בדיוק בנקודה הנכונה בזמן לבחון את ה-NWOTHM דרך כמה הוצאות בולטות.

ועוד פסקה זעירה לפני שמתחילים. את הרשימה שלפניכם לא יאכלסו ההוצאות והלהקות הטובות ביותר על פי דירוג אובייקטיבי כזה או אחר, ואף לא אלו החיוניות או ההכרחיות ביותר בכל הנוגע ל-NWOTHM. זו תהיה רשימה שקודם כל תייצג את הגיוון בגל המדובר וכמובן יהיה בה משהו מהאישי והסובייקטיבי. אתכם הסליחה:

על אף שזה אולי לפעמים נראה כך, גלים לא מגיעים משום מקום. אף לא גלי רטרו כמו זה שלשמו התכנסנו כאן. גם ה- NWOTHM אינו שונה. גם לו היו סנוניות ומבשרים ואחת מהם היאGrand Magus השבדית. האמת היא שכמעט בכל שיחה שקיימתי על התופעה הנקראת NWOTHM השם Grand Magus עלה וצץ לו, וזה על אף שמפלצת הדום/האבי הזו התחילה לפעול בכלל בתחילת האלפיים – כעשור לפני שהגל שלנו היכה בחוף.


התקופה הראשונה של החבורה משטוקהולם התאפיינה יותר בסטונר-דום, אך כבר באלבום השלישי המלא - Wolf's Return הם פרצו מהפינה מלאת העשן אל הסאונד האפי והחד יותר עימו הם מזוהים היום. האמת היא שהיו לא מעט להקות שאפשר לראות בהן מבשרי ה- NWOTHMכמו Wolf או Ram וכמובן Enforcer ו-.Cauldron לצד להקות ישנות שאף פעם לא באמת הפסיקו לייצר מטאל מסורתי משנות ה-80 וה-90, הנחשונים הנ"ל פרצו את הדרך לגל חדש בעשור שלאחר מכן. יש לי אפילו חשד סביר שהן שירתו בדרך זו או אחרת גם את התחייה של הפאוואר החדש בדמותן של להקות כמו Sabaton או Powerwolf.


ל- Grand Magusאין אלבומים ממש גרועים, אך אני הייתי ממליץ להתחיל מהמגנום אופוס שלהם - Hammer of the North.




ומשבדית מבשרת אחד לשבדית מבשרת אחרת. Portrait הפכה לשם שאי אפשר להתעלם ממנו כשמדברים על NWOTHM. אמנם גם היא התחילה את פעילותה בשנות האלפיים ואף הוציאה אלבום בכורה ב-2008, ובכך הקדימה את הגל בכמה שנים, אך היא פרצה אל הכרת המעריצים עם הוצאת האלבום השני Crimen Laesae Majestatis Divinae ב-2011.


Portrait מייצגת ברשימה את ממשיכות דרכן של Mercyful Fate ו- .King Diamondהמוזיקה של Portrait פונה אל חובבי ההאבי האפל והשטני, ועם השנים היא התחילה לאמץ גם סאונד כבד יותר. להקות אחרות שחטפו געגוע חזק למלך הדני ושאבו ממנו השראה הם Attic הגרמנים שלא התביישו לקחת צעד קטן אל הבלאק. In Solitude השבדית שלקחה כיוון מעט גותי יותר כשהיא מאכלסת נקודת אמצע מעט מוזרה בין Ghost ל-Mercyful Fate - גם היא השכימה לה קום במספר שנים והספיקה כבר להתפרק. Midnight Priest הפורטוגזית, ו- Themשנוצרה כלהקת מחווה לדנים והמשיכה עם חומר מקורי.


אם מדברים על הוצאה אחת בולטת של Portrait מעבר לאלבום הפריצה שלהם הנזכר לעיל, אני אמליץ על Burn the World מ-2017 .




גם דרי הנישות הפחות כבדות והיותר מלודיות לא טמנו ידם בצלחת. המשיכה למסורתי לא דילגה על מוזיקאים שהתגעגעו לרוק קשה ששכן על הגבול בין הגלאם ורוק האצטדיונים לגל הבריטי של ההאבי. אחד מהם הוא המולטי אינסטרומנטליסט והכתב האמריקאי כריס מייקוק הידוע יותר ככריס בלאק או פרופסור בלאק. כריס חבר במספר הרכבים שכולם קשורים איכשהו למטאל מסורתי, אך אחד מהפרויקטים היותר משמעותיים שלו בשנים האחרונות הוא High Spirits בו הוא כותב ומבצע הכל. Motivator שלו שיצא ב-2016 הוא נקודה טובה להתחיל ממנה.

הלהקה השנייה בנישה הזו שחייבים להתעכב עליה היא Wytch Hazel הבריטית, וכשאני כותב בריטית יש לזה משמעות ביחס להרכב הפיל גוד הכה אמריקאי של פרופסור בלאק שלעיל.Wytch Hazel עושים הארד רוק/האבי אירופאי מאוד שאוצר בתוכו אווירה אפית על גבול הפולקית. זה לא ההארד רוק של האופנועים ומעילי העור השחורים. זה ההארד רוק שבשחר הזמנים העניק את ההשראה לפאוואר האירופאי על דרקוניו ומכשפיו. Wytch Hazel הם נוצרים והם גם שרים על נושאים דתיים, אך אין בכך לפגום כהוא זה בהנאה מהמוזיקה שלהם.


לבריטים שלושה אלבומים מלאים והאחרון III: Pentecost שיצא ב-2020 הוא לטעמי הטוב שבהם.



אם עד עכשיו היה נראה לכם שהייצוג האירופאי בכלל והשבדי בפרט הוא הדומיננטי ב-NWOTHM, אתם לא טועים. אי אפשר לקחת מהעולם הישן את ההשפעה הרבה והעיקרית שהייתה ועדיין יש לו על הגל שלנו. אך גם לעולם החדש יש לא מעט מה לומר בנושא, ובראש האמירה הזו עומדים מבחינתי ארבעה הרכבים.

שתי האחיות Eternal Champion הטקסנית ו-Sumerlands הפנסלבנית חולקות שלושה חברי הרכב וחזון NWOTHM דומה, גם אם הן רחוקות גיאוגרפית אחת מהשנייה ומייצרות מטאל מסורתי מעט שונה. לעומת Sumerlands הלירית והכמעט דומית או אפילו פרוגית באווירתה, הטקסנים הכירו לעולם אלבום בכורה שמבחינתי אפשר להכתיר אותו כהוצאת הדגל של ה-NWOTHM וכדוגמן הבית של הגל על כל ענפיו. לכאורה אין ב- The Armor of Ireשום דבר חדש ובמהותו הוא עוד אלבום מחווה ל-80 כמו כל השאר, אך מצד שני שילוב הריפים האפיים, המלודיות המפצירות והווקאלס הפוסט-פאנקי של Jason Tarpey מפילים על המאזין הוצאת האבי מטאל גדולה מהחיים שיכולה בקלות להיות גם הפסקול האלטרנטיבי של סרט כמו "קונאן הברברי" עם שוורצנגר מ-82, וגם חווית מטאל מלודי עכשווית ורעננה.


שני ההרכבים האמריקאים הבאים ששווים אזכור הם קודם כל Visigoth מיוטה שאלבום הבכורה שלהם מ-2015 בשם The Revenant King מציג האבי אפי עם ניחוח חמקמק של פאוואר ישן. Visigoth עושים מוזיקה שנותנת צביטה בלב לכל אחד ואחת שראו בילדותם בכל מקל פשוט את האקסקליבר, ובכל גבעה שכונתית מבצר שורץ חיילי אויב.


השני הוא Idle Hands או בשמם החדש Unto Others מפורטלנד אורגון. הקסקדים הם סיפור שונה לגמרי ועוף מוזר בז'אנר. אלבום הבכורה שלהם Mana שיצא ב-2019 הפתיע עם שילוב לא אורתודוכסי אך מהפנט בין שתי מסורות משנות השמונים – מטאל מסורתי ורוק גותי בואכה פוסט-פאנק.




בגזרת ההאבי הנוטה לדום אפי הייתי רוצה ברשותכם להתחיל עם פרובוקציה. הייתי רוצה להתחיל עם Khemmis. כן כן, אני יודע. מה להרכב המוגדר פשוט כדום ושחבריו אוהבים מידי פעם לעקוץ את האוזן עם דת'דום ופיונרל, ולגל החדש של המטאל המסורתי?! ובכן, אולי לא המון אבל יש. לא הייתי סוחב איתי את אלבומם Desolation המצוין מ-2018 במעלה הר ה- NWOTHMכדי להניחו בפסגה בין חבריו, אך אני סבור ש- Khemmisלא היו נשמעים כמו שהם נשמעים ללא השראה נדיבה ממוזות ה-NWOTHM.


קרוב לצד היותר קונצנזואלי של הסקאלה אך לא לגמרי שם נמצאים Spirit Adrift. גם הם התחילו כהרכב דום, אך עם השנים ועם ההוצאות עברו מטמורפוזה למפלצת האבי מטאל אפי שאמנם לא שכחה את דמותה המקורית, אך נעה בגאון קדימה אל העבר. האלבום Divided by Darkness מ-2019 הוא מקום ראוי לעשות בו היכרות.


עוד שם ענק בנישה הזו הם Atlantean kodex הגרמנים. צאצא גאה למסורת ההאבי דום האפי שאף פעם לא באמת נעלם לגמרי על אף שנות התשעים השחונות. אלבומם המלא השלישיThe Course of Empire מצא את עצמו בצמרות של לא מעט רשימות אלבומי השנה נחשבות ב-2019, כך שחוכמת ההמונים אמרה את דברה.




אחרונים מפחידים וחביבים הם הרכבי ה- NWOTHMהשחרחרים ממשיכי דרכם של Venom ושות' לגל הראשון של הבלאק. בעוד הת'ראש השחור אף פעם לא באמת איבד מהפופולריות שלו, אחיו הגדול שנולד בסימן הפרוטו בלאק ונהג ללכלך את הספיד שלו עם זפת ומגיה שחורה, נשכח כמעט לגמרי. אפשר לזהות את ההתעוררות של התת ז'אנר באלבומים הראשונים של Toxic Holocaust מתחילת שנות האלפיים, אך בעיני הפרויקט שמייצג בצורה הטובה ביותר את הצד האפל ב-NWOTHM הוא Midnight. האלבום המלא הראשון שלו מ-2011 Satanic Royalty יעביר אתכם שיעור בהיסטוריה ויבהיר לכם מהיכן הגיע הבלאק מטאל.


אחד המעריצים של Midnight ובטח של THהוא James McBain הסקוטי. פרויקט הספיד בלאק שלו Hellripper אמנם נוטה ליותר השפעות ת'ראשיות וקראסטיות, אך אלבומו הראשון Coagulating Darkness מ-2017 הוא דוגמה מצוינת לרוק נ' רול מבעית וכיפי בעת ובעונה אחת.


גם מזרחה משם, בארצם של Master's Hammer ו-Root - או לפחות בחלק שהיה עדיין ארצם בזמנים עברו - התנכסו לפני מספר שנים כמה חברים ויצרו את מי שנחשבת היום ללהקה המסקרנת של האזור. כאבותיהם המוזיקליים מפראג, Malokarpatanבחרו את הדרך הפתלתלה והניסיונית. הסלובקים לקחו את ה-NWOTHM השחור שלהם למקום מעט שונה כשהם בחרו לשלב בכישרון רב בלאק גולמי, פולק סלאבי, ספיד והאבי. אלבומם השלישי והאחרון Krupinské ohne יצא לפני כשנה, והוא מומלץ לא פחות מהשניים שבאו לפניו.



עוד מהשפע האיכותי הקרוי NWOTHM:

Haunt - Burst into Flame
Traveler - Traveler
Night Demon - Darkness Remains
Blazon Stone - No Sign of Glory (מומלץ למעריצי(Running Wild
Smoulder - Times of Obscene Evil and Wild Daring (ההרכב של שרה מ-Banger TV)
Mystik - Mystik
Crypt Sermon - The Ruins of Fading Light
Lunar Shadow - Far from Light
Ambush - Firestorm (מומלץ למעריצי JP)
Riot City - Burn the Night (כנ"ל)
Skull Fist - Chasing The Dream
Whipstriker - Merciless Artillery
Chevalier - Destiny Calls (האבי גולמי)
Sölicitör - Spectral Devastation
Demon Bitch - Hellfriends


לפלייליסט המלא בספוטיפיי

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Limp Bizkit – Still Sucks

Ex Deo – The Thirteen Years of Nero

Eternal Struggle – Year Of The Gun

Carcass – Torn Arteries

Iron Maiden - Senjutsu

King of Asgard - Svartrvidr
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
תדליק לי נר על החלון – על ביקורו של דויד דריימן בישראל

כתבה:
כפירת הארציות

ראיון:
תעשו לאחרים - ראיון עם Gabriel Franco, סולן וגיטריסט להקת Unto Others

סקירת הופעה:
אוזניים מצלצלות, רגליים קורסות, מתי שוב?! - סקירת פסטיבל המטאל הישראלי IMF

כתבה:
חוגגים עם הלא קדושים - 5 סרטי אימה מומלצים לגרסה הכשרה של Halloween

כתבה:
האלבומים שעשו אותנו – עם חברי להקת Subterranean Masquerade
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[04/12/2021]
The prog variant
[01/12] חג האור-פנד-לנד המסורתי חוזר!
[02/12] פסטיכסאח MMXXI ירושלים
[09/12] Arallu in Tel Aviv
[09/12] Scene goes Wunder 2.0
[23/12] Scardust's NIGHTWISH Tribute
[30/03] Samael בהופעה אחת בישראל
[24/04] Dark Funeral בהופעה בישראל
[26/10] Tiamat - בהופעה אחת בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::