09/11/2005
בחזרה למבוך של Labyrinth
מאת: לירן
מרואין: Mattia Stancioiu - מתופף להקת Labyrinth

לפני מספר שנים גל הפאוור מטאל האיטלקי שטף את העולם כאשר שתי להקות בלטו במיוחד, Rhapsody האדירים, ו-Labyrinth, הלהקה שבה התחיל סולנה של Rhapsody את דרכו, ושעסקה בפאוור מטאל פחות גרנדיוזי ונאו-קלאסי, אך לא פחות מקצועי ומלודי. לאחרונה שיחררה הלהקה את האלבום Freeman, ולכבוד האירוע שוחחנו עם Mattia, מתופף הלהקה ואחד החברים הוותיקים בה.


הי מאט, מה אתה יכול לומר בגדול על האלבום החדש?

אני חושב שהוא אלבום יותר בוגר מאלו שעשינו לפני זה. מבחינת מבני השירים, במיוחד בפזמונים, הכול יותר נוח לשמיעה, אבל במקביל יותר מורכב ממה שעשינו, השתמשנו בכל המוטיבים מהאלבומים הקודמים, קטעים מהירים, קטעים מלודים, קטעים ממש אגרסיבים, קטעים יותר פרוגרסיבים, אבל הכול נעשה בדרך שונה, אני אוהב לתאר אותו כיותר "בוגר".


מה משמעות השם של האלבום?

זה פשוט הדרך של הלהקה לומר לקהל שלנו כמה חשוב לנו להרגיש חופשיים, לכתוב מה שאנחנו רוצים, וליהנות מהמוזיקה שלנו, אבל הכוונה היא גם לדרך מחשבה כללית, לדרך חיים.


העטיפה של האלבום שונה מאד מכל מה שעשיתם, מאד פשוטה ולא צבעונית, מה היה הרעיון מאחריה?

רצינו לתת ללהקה תדמית קצת שונה, נמאס לנו שרואים בנו רק להקת פאוור מטאל, אז החל מהעטיפה רצינו כבר לשבור את התדמית הזאת, ששונה מכל הקלישאות של הפאוור מטאל, אתה בעצם רואה בעטיפה מעין בובה, שהיא מייצגת משהו שהוא לא חופשי, אבל יש בצד גם מפתחות, שהן הדרך להיות חופשי.


האלבום זכה לביקורות הטובות ביותר שזכה אלבום שלכם עד כה, מה אתה חושב היא הסיבה לכך?

זה תענוג גדול מבחינתנו, ואנחנו מאד גאים בזה. אבל אני חושב שזה נובע מכך שאנחנו לא כותבים האלבום מתוך מחשבה אך הוא ישמע או אם יאהבו אותו או לא, אנחנו כותבים מה שאנחנו אוהבים בלי לחשוב על הצד העסקי של זה, והכיף הוא כשהמאזינים אוהבים את אותו דבר, כי אז הם אוהבים משהו שהוא כנה לחלוטין.


מבחינה מוזיקלית האלבום קרוב יותר הפעם למטאל פרוגרסיבי, ופחות לפאוור, אתה מסכים?

כן, אבל זה לא מכוון, מאז האלבום הראשון שלנו, No Limits, אנחנו פשוט כותבים בכל מיני צורות, בכל מיני כיוונים ו-Freeman הוא פשוט הצעד ההגיוני הבא מבחינתנו.

Labyrinth - גם הם איטלקים משוגעים

עשיתם קליפ לשיר L.Y.A.F.H, אך הייתה החוויה הזאת עבורכם?

זה היה מצחיק ביותר, שונה, אבל מצחיק. אנחנו מוזיקאים, לא שחקנים, ורואים את זה די בקלות! אבל אני חושב שלעשות קליפ היה צעד גדול מבחינתנו כלהקה, ואני באופן אישי מאד גאה בזה.


להרבה מחברי הלהקה יש פרויקטים צדדים, אך אתם מיישרים את זה עם קיום הלהקה?

אנחנו מאד אוהבים מוזיקה באופן כללי, וקשה לנו להתבטא רק בלהקה אחת, ובגלל זה כמעט לכולם יש פרויקטים אחרים, כריס מנגן בלהקת סטונר, לפייר יש כמה דברים שונים, אבל בעיקר הלהקה שלו Odyssea, רוב הוא סולן מקצועי והוא גם שר בכמה להקות, וגם לי יש דברים משלי, אבל כשהחובה ב-Labyrinth קוראת, כולנו מתייצבים קודם כל אליה.


הייתם חתומים לפני כן ב-Metal Blade, מה קרה שעברתם ל Arise?

עבדנו עם המון חברות במהלך השנים, מ-Metal Blade ל-Century Media ועד JVC Japan. חברת Arise מייצגת את הדבר הכי נכון לאלבום הזה, לפעמים עדיף להיות להקה חשובה לחברה קטנה ולא להיות "עוד להקה" בחברה גדולה יותר.


עשיתם הרבה הופעות במהלך השנים, זכורות לך כמה ספיצפיות מהן במיוחד?

אני במיוחד אהבתי 3 הופעות, ב-Gods Of Metal ב-1998, בהופעה במדריד שנעשתה איפה שיש קרבות שוורים, וההופעה בטוקיו במסגרת סיבוב ההופעות Banzai Tour 2004.


מה התוכניות שלכם עכשיו?

להמשיך לעשות מוזיקה, לצאת לסיבוב הופעות שאמור להתחיל ממש עכשיו, והכי חשוב, להמשיך ליהנות ממה שאנחנו עושים!