25/12/2009
Eternal Gray - יש אור מבעד לאפור
מאת: אופיר מסר
מרואיין: Dory Bar-Or, גיטריסט להקת Eternal Gray

לפני מספר שנים השם Eternal Gray היה בראש רשימת להקות המטאל המובילות בישראל, ביחד עם Betzefer ,Orphaned Land ו-Salem, זאת בזכות האלבום המצליח Kindless - ששוחרר ב-2002 וגרר אחריו הופעות מרובות ברחבי הארץ במשך השנתיים הבאות. כבר אז הלהקה החלה לעסוק בהוצאה הבאה שלה, אך עקב בעיות שונות בהרכב, היא נאלצה לדחות את העבודה על החומר החדש עד 2007, כשחברי הלהקה לבסוף טסו לשבדיה להקלטות. משם והלאה ההרכב, שעוד לא מצא מתופף קבוע, עבד בשקט אך בנחישות על הכותר החדש, שיצא בפורמט לא סטנדרטי, ובכלל, יימכר בצורה שלהקות בסדר גודל כזה לא עשו עד כה. כדי להבין מה עבר על הלהקה ב-3 שנים האחרונות מאז ההופעה האחרונה, וכדי ללמוד עוד פרטים על האלבום החדש ועל הופעת הקאמבק בינואר, ישבנו עם המוח האפור של הלהקה, דורי בר אור, לדיבור ארוך במיוחד.


שלום לך, ראשית, עבור מי שלא היה איתנו עד לפני 3 שנים ומעלה, ספר קצת על ההיסטוריה של הלהקה, איך Eternal Gray הוקמה, ומה עשיתם פה עד שיצא האלבום Kindless ב-2002.

הקמתי את הלהקה בסוף שנת 2000 אחרי תקופה מסויימת שניגנתי עם Betrayer [להקת דת' ישראלית וותיקה]. כל הזמן היה לי חומר מוזיקלי בראש שרציתי לכתוב אבל הפרסונות איתם עבדתי לא התאימו לאווירה הספציפית שחשבתי עליה. ב-Betrayer ניגנו חומר לא רע, אבל צריך גם הרכב אנושי שידע להביע את החומר בצורה המסויימת שחיפשתי. הם היו נגנים טובים אבל לא התאמנו בממד המוזיקלי, לכן המשכתי את דרכי והקמתי את Eternal Gray. לקחתי איתי את ערן אסיאס [Betrayer] שהיה מתופף-על (עדיין), אייל [גולטמן] שניגן גיטרה ומאוחר יותר הסתבר שגם שר, וכך קמה לה הלהקה. התחלנו לנגן חומר שאפשר להגדיר אותו כמטאל, כבד, אבל גם מאוד מלודי. תמיד המלודיות היו אפלות ודיי מסתוריות אפשר לומר. אני בנאדם של אווירה מסויימת וזה יוצא במוזיקה, אף פעם לא אהבתי את המלודי השמח סטייל In Flames וכד', תמיד אהבתי את Dissection ,Morbid Angel וכו'. בסה"כ אני חושב שזה עניין של טעם.


Kindless, אלבום הבכורה שלכם, סלל כמה נקודות חשובות בסצנה הישראלית, בין השאר הוא היה האלבום הראשון של להקת מטאל מקומית שהוקלט בחו"ל (אולפני Abyss בשבדיה). איך באמת הגעתם להקליט בשבדיה ומה למדתם בזמנו מהעבודה על האלבום?

Kindless זה אלבום מאוד מיוחד בשבילי, כי הוא הראשון. אישית אני אוהב אלבומי בכורה כמעט של כל הרכב שאני אוהב, כי בד"כ האלבום הראשון הוא הכי אמיתי ובלתי תלוי. במשך הזמן האומן גודל או מתפתח, מקבל פידבקים מהסביבה ובשורה תחתונה מנסה להתאים את עצמו לקהל בצורות מסויימות. זה דבר שלא קיים באלבום ראשון כי אף אחד לא מכיר אותך, אתה נקי וטהור. זאת הייתה חוויה עוצמתית לנסוע לשבדיה להקליט. בהתחלה תיכננו בינינו לנסוע, חשבנו "לאן" ולחצתי לנסוע לאולפן מוכר שיודע את העבודה ושהקליטו שם לא מעט להקות. עשינו רשימה מאוד קצרה (לא היה שפע כמו שיש היום) והחלטנו על ה-Abyss. עשינו כמה טלפונים וקבענו תאריך. האמת שבכלל לא האמנו שהרגע קבענו תאריך לעוד חצי שנה, בשבדיה, בפאקין Abyss - אולפן שהקליטו בו להקות על.

אני זוכר שהגענו לאולפן בלילה מאוחר, שלוש שעות נסיעה בתוך היער הקפוא, לא רואים כלום חוץ מעצים ואיזה צבי הלום מדי פעם... אתה מכיר את זה שאתה נוסע בכביש ופתאום יש איזה צבי שעומד באמצע, מסתכל עליך בהלם מוחלט... ונכון זה תמיד נראה כאילו הוא היה בדרך לאנשהו ורק הראש הסתובב להסתכל בהלם על הפנסים של המכונית שלך? עכשיו הוא לא זז. פשוט עומד שם, כמו צבי, ומסתכל עליך בשוק. מוזר... הגענו בסוף לאולפן ו-Tommy Tägtgren [המפיק ואחיו של Peter מ-Hypocrisy] ביקש מאיתנו להתחבר ולהציב את התופים כדי שנוכל להתחיל בבוקר. אז התחברנו ואז הוא ביקש שננגן לו משהו. אני לא אשכח את הפרצוף שהיה לו אחרי שניגנו. הוא פשוט חיכה שנסיים, הינהן לאט ואמר "יש לי תחושה שהולך להיות לנו כיף. כבר הרבה זמן לא שמעתי מוזיקה כזאת, וגם בחלומות הפרועים שלי לא הייתי משער שהיא תבוא מישראל."

כשהתחלנו לעבוד, באנו מוכנים לחלוטין על תפקידי הגיטרות, תופים ובאס (שאגב אני ניגנתי) אבל לא ידענו מי ישיר. זה היה לא פחות חשוב אבל תמיד ידענו שנמצא פיתרון. היינו בלחץ אטומי של זמן ובסוף אחרי כמה נסיונות אייל שר. עבדנו שעות על גבי שעות במשך השבועיים שהיינו שם. גם Destruction עבדו באולפן הסמוך והקליטו אלבום, כך פגשנו את Schmier הסולן שלהם. הוא אפילו שר באלבום שלנו ביחד עם Peter Tägtgren כי הם היו שם ואהבו את מה שעשינו, פירגנו בצורה בלתי רגילה. שתבין, עד אותו היום היינו בטוחים שאין מצב בעולם שמשהו כזה בכלל אפשרי. רוקסטאר מפרגן לאיזה "פישר" בלי לעשות לך פרצוף סטאלין. ואני חייב להוסיף כאן - אני לא חושב שזה היה רק בגלל המוזיקה, זה היה בגלל האופי שלהם. Schmier אפילו ישב איתנו ושאל אם אנחנו צריכים קצת עזרה בהקלטה של השירה. כמובן שאחרי שהשוק עבר אמרנו "ברור". אז הוא פשוט בא והתיישב ליד הקונסולה והקליט את אייל, כיוון אותו, עזר לו עם טכניקות וכו'... מי היה מאמין. בסוף, שאלנו אותו "מה תרצה?" הוא ענה "סדר לי בקבוק יין לבן והכל בסדר." מאז אני משתדל להביא איתי יין כל פעם שאנחנו נפגשים.

אז מה למדנו? למדנו שאפשר לעשות דברים שאולי לפעמים נראים פחות אפשריים. למדנו מה זה רוקסטאר אמיתי, ללא הצגות מגעילות ואגו, ולמדנו שעם האנשים הנכונים, בסביבה הנכונה, אפשר להוציא תוצאה מדהימה.


האלבום שוחרר דרך חברת התקליטים הצרפתית Listenable Records. איך היה לעבוד עם לייבל בינלאומי?

את האלבום הוצאנו דרך "רייבן מיוזיק", והוא קיבל הפצה דרך Listenable. אנחנו חייבים לו [ללייבל] הרבה, כי הוא עבד מאוד יפה בשבילינו. היו לנו עשרות ראיונות, מאות ביקורות ולמשל קיבלנו 10 מתוך 10 ב-Rock Hard, פלוס "אלבום החודש" וראיון, ליד Metallica ו-Slayer. לא זכור לי שהרבה להקות מהארץ היו חשופות בצורה כזו בזמנו, לכן זה היה לנו מאוד מוזר. פתאום ראיונות, פתאום אתה מופיע ב-Blabbermouth על כל חדשה שאתה מעדכן באתר וכו'... הרבה מזה אנחנו חייבים ל-Listenable שעשו עבודה נהדרת.


במהלך השנים הלהקה עברה מספר שינויים בהרכב, כשעמדת המתופף הייתה הכי בעייתית. תוכלו לעדכן אותנו מי עבר בדלתכם בשנים האחרונות ומי לבסוף נמצא בהרכב הנוכחי של Eternal Gray אותו אנחנו הולכים לראות עוד מעט?

או... זאת נקודה מצויינת. מתופפים ובכלל, אנשים, עברו אצלינו. אני יכול להניח שזה גם בגלל הסטנדרד שקבעתי שיהיה בהרכב, שיש רק דרך אחת והיא קדימה \ למעלה. יש אחריות כלפי הקהל, ולהחזיק להקה שתהיה טובה ברמה גבוהה, לא מדובר על לנגן במקלט בשביל הכיף. זאת אחריות. אנשים מרגישים דרך המוזיקה, אי אפשר לשחק עם זה. זה כמו ללכת לרופא לא מוסמך, או כמו לאכול סטייק פילה במסעדת פועלים. זה עלבון. אני לא צריך לספר לך כמה זבל יש היום בתחום הזה. אתה רוצה להגיד לי שזה לא מאכזב, לשמוע מוזיקה בינונית רוב הזמן? אז לא הרבה מתאימים כי לא הרבה מוכנים באמת לתת מעצמם עד הסוף. חלק לא התחברו למוזיקה, חלק סתם רצו לנגן משהו אחר. אף פעם, מלבד אדם אחד שלא מנגן איתנו כיום, לא היו לנו בעיות ברמה האנושית בהרכב. זה תמיד היה מקצועי, גם אם בנאדם החליט לבחור בדרך אחרת. נהנינו לנגן עם כל מי שהיה אי פעם בהרכב ואנחנו עדיין מעריכים (אחרת לא היינו מנגנים מלכתחילה, כן?). אני רוצה שאנשים יבינו שהלהקה הזאת, בהרכבה הנוכחי, היא מהחזקות שהיו פה אי פעם. יש לנו חומר אנושי מעולה ותאמין לי אני יודע, אני מכיר את כולם. כרגע אנחנו בודקים מתופפים ובקרוב יכול להיות שנמצא, כי יש שניים מאוד רציניים.

כיום חברים בלהקה גיל בן יעקוב על הבאס - היחיד ש"שרד" מאז הצטרפותו בשנת 2003, עושה עבודה מעולה ויש בנינו חיבור חברי מאוד חזק, אורן בלבוס כסולן - שאיתו היה לי הכבוד לנגן ולהופיע בשנת 93' ב"ג'ונגל רוק" בפ"ת, ואוריה ספיר - גיטריסט מוכשר ובעל יכולת כתיבה מעולה. על התופים [בהופעה הקרובה] יהיה דרור גולדשטיין - מתופף אדיר שהקליט איתנו את האלבום האחרון ורוצה לסגור מעגל עם ההופעה הזאת. אולי הוא גם יעשה איתנו את הופעת ההשקה שאנחנו מתכננים לעתיד. בנוגע לחברים הקודמים, ערן אסיאס שתופף ב-Kindless, טס לארה"ב לנגן ג'אז. רועי חן שניגן והקליט איתנו EP היום חי בקנדה ומנגן עם להקת רוק \ פופ. דרור שהקליט איתנו את האלבום החדש Your Gods, My Enemies היום מנגן עם להקת הפאנק רוק Nipple Twist - שאגב זה אחד השמות הכי יפים ששמעתי.


מ-2003 בערך שמענו על חומר חדש של הלהקה, בין אם זה בדמות ה-EP שנקרא Deeds Of Hate שנגנז, או ה-EP שנקרא Numb... קודם כל, למה ההוצאות האלו בסוף לא שוחררו? ועד כמה מאותו חומר עליו עבדתם, נכנס לבסוף לאלבום השני שיצא בקרוב?

לפעמים יש תפוחים רקובים שפשוט הורסים את כל החבילה. את ה-EP המדובר (רק אחד אגב, בשינוי שם) הקלטנו 3 פעמים ולא שיחררנו כי יש כאלה שבוחרים להשקיע את הזמן שלהם בנקמה במקום במוזיקה וביצירה. אם מסתכלים על זה היום, נראה שעדיף להשקיע ביצירה ולא לבזבז את הזמן על שטויות. כלום, שום דבר מה-EP לא נכנס לאלבום האחרון. כל החומר טרי וחדש, נכתב על ידי ההרכב הנוכחי.


Your Gods, My Enemies הוא שם האלבום השני שלכם, עליו שמענו עוד ב-2004, כשאת ההקלטות עשיתם ב-2007 באולפני Studio Underground בשבדיה עם המפיק Pelle Seather. האם ההוצאה הזו עודכנה במהלך כל הזמן הזה או שמדובר באותן הקלטות ואותו קונספט שנברא לפני כמעט 6 שנים?

ועוד איך עודכנה.. הגרעין של הקונספט נותר בעינו, אבל גם הוא שופשף ולוטש. תשמע, במשך השנים אדם אמור ללמוד ולהתקדם. אתה לא מצפה ממישהו להיות באותה הנקודה במשך שש שנים. מצד שני אני גם לא חושב שבריא לאומן לחכות וללטש הכל עד כדי שביעות רצון, משתי סיבות: לעולם לא תהיה שבע רצון, וצריך להגיד מה שיש מתי שזה חם ולהתקדם הלאה. אלבום זה אומנם נצחי אבל זה לא אומר שאי אפשר להשתפר באלבום הבא.

צילום: אופיר אייב

מה בעצם מנע מכם לשחרר את האלבום עד עכשיו? מה עשיתם במהלך 3 השנים האחרונות מאז ההופעה האחרונה שלכם ב-2006?

מאז ההופעה האחרונה אני עברתי לגרמניה לחיות עם החברה ולפתח את הקריירה המוזיקלית שלי. לעולם לא זנחתי את הלהקה ולהיפך, בזמן הזה כתבנו את האלבום, השקענו את הזמן להתאושש, להתנער מאנשים שהקנאה אוכלת אותם וניסו להזיק, לגבש הרכב חזק שישאר מאוחד ולהמשיך עבודה. מידי פעם הייתי מגיע לארץ לעשות קצת חזרות ואז נסענו להקליט. זה לקח הרבה זמן כי גם לא ידענו לאן מועדות פנינו באותו זמן. ידענו מה אנחנו רוצים אבל אולי לא כל כך ידענו איך ומה. היום הלהקה נמצאת בפאזה אחרת, של עשייה ויצירתיות ובכלל, לשמור על גחלת בוערת. אני רואה ומרגיש את זה.


עוד כשיצא Kindless דיברתם על זה ש-Steve Tucker (דאז סולן Morbid Angel) אמור לשתף פעולה איתכם בנוגע להוצאה הבאה. האם הוא היה מעורב בסופו של דבר באלבום? שמרתם על קשר מאז? החלפתם מתכונים?

היה קשר שהלך ודעך. היתה סיבה לזה שבסופו של דבר החלטנו לא לשתף פעולה, והיא היתה עצם היותו ה-"סולן לשעבר של"... דיברנו והגענו ביחד למסקנה שאם נשתף פעולה בזמנו (כשרק עזב את Morbid Angel), סביר להניח שאנשים מיד יקשרו אותנו ל-Morbid Angel והיה חשש שיגידו שזה מעין להקת ריבאונד שלו, לכן החלטנו לחכות קצת ואז זה כבר נהיה לא רלוונטי כי אורן הצטרף. מאוחר יותר הייתה גם הצעה שאצטרף ללהקה איתו, בארה"ב. בסוף החלטתי להשאר עם שלי.


מה עם שאר האנשים ששיתפו איתכם פעולה אז, כמו Schmier ו-Peter. האם הם מעורבים באלבום החדש או שמא יש אורחים אחרים שהכרת במהלך שהותך בגרמניה?

בסה"כ העניין עם Schmier ו-Peter לא היה מתוכנן, זה היה ספונטני לחלוטין וזה גם חלק מהקסם. זה נחמד להביא אורחים אבל מי שרציתי בטח לא היה בא, אז המשכנו הלאה.


לאחרונה גם פרסמתם שהמפיק Göran Finnberg (שעבד עם Soilwork ו-Opeth בין השאר) עשה את המאסטר לאלבום. איך הוא לדעתך תרם ושדרג את האלבום בשונה ממה שהיה לכם מוכן ב-2007?

תשמע, הבנאדם הזה עם ניסיון של למעלה מ-30 שנה במוזיקה. הוא עשה להקות ענק ואני בטוח שהוא ייתן את הפאנץ' שלו למוזיקה. התוספת שלו לא פחות חשובה משום חלק בעשייה ולדעתי זה מה שעושה אלבום לייחודי.


ברור ש-Eternal Gray של היום שונה מ-Eternal Gray של 2002, או אפילו 2007. לא נראה לכם שאלבום עם חומר שנכתב במהלך תקופה כל-כך ארוכה והוקלט לפני שנתיים, לא מייצג מספיק את מה שאתם עושים כיום? איך בעצם הלהקה נשמעת היום לעומת אז?

אתה אולי תופתע לגלות שהשוני המוזיקלי לא כזה קיצוני. אין ספק שהוא קיים אבל הוא לא קיצוני. מי שאהב את Kindless יאהב גם את האלבום החדש כי שימרנו המון מהאלמנטים. אמר לי ערן הרצוג, גיטריסט-על שאני מאוד מעריך, כמו גם את הדיעה שלו, שכשהוא מקשיב לאלבום החדש הוא עדיין מזהה אלמנטים מהקודם, רק שעכשיו הכל נעשה באופן משודרג. אז לדעתי ככה אפשר לתאר את זה. נכון, אנחנו מנגנים על 7 מיתרים. נכון, הסאונד מאוד שונה, אבל עדיין הגרעין, המהות - זהה. יש גם שוני טבעי שנבע מלנגן עם אנשים אחרים מאשר באלבום הקודם. אבל יש אווירה ייחודית במוזיקה שלנו שלדעתי השתמרה והשתדרגה.


בין הדברים שהזכרתם בתקופה האחרונה בנוגע לאלבום השני זה שהוא יציג מעין דמות של הלהקה שנקראת "Mr. I" וכמו כן שהוא יצא על Disk-On-Key. מה תוכל לספר לנו על התוכניות האלו?

הדמות הזאת שאנחנו עובדים עליה היא דמות שאמורה לשקף אותנו לעצמנו. גם העטיפה של Kindless מראה בדיוק את זה. אנחנו עובדים עם מאיירת מוכשרת בשם הדס ברנדס, שמאיירת לנו את הדמות ונופחת בה רוח חיים. האמת שלא תיכננו לספר על זה אבל אם כבר שאלת, עדיין לא שיחררנו אותו, אני מניח שזה יקרה בקרוב, זאת דמות מאוד מעניינת. כמו שפרסמנו לאחרונה, את האלבום החדש נשחרר בין השאר על Disk-On-Key, שמעוצב בצורה של האייקון שלנו, עליו יוטען אתר מקומי אשר מכיל ומפעיל חבילת מולטימדיה מלאה שכוללת את המוזיקה, תמונות, וידאו וכו'. היו להקות כמו Portishead ו-Beatles שרק לאחרונה השיקו משהו דומה, אבל ללא כל הרעיון של המולטימדיה בפנים. על כל עניין העיצוב והבנייה של תוכן האלבום עשה תום דר, שגם אחראי לצד הגרפי שלנו. הוא גרפיקאי ממש מוכשר ואני מאוד שמח שהתחלנו לעבוד ביחד. בכלל, יש צוות שלם של אנשים טובים מסביבנו שעוזרים ועושים המון דברים. אנחנו מאוד מעריכים את זה וזה משהו שעוזר ללהקה באופן בלתי רגיל.


עכשיו בוא נגיע להופעה הקרובה שלכם. ע"פ הפרסומים הולך להיות משהו שלא נראה עד כה. על מה כל הרעש בדיוק? תן לנו קצת פרטים... או הרבה, לבחירתך.

מדובר בזה שאנשים שיבואו להופעה יוכלו לזכור אותה. חשוב לנו ליצור להם תחושת חוויה כי מדובר בבידור אחרי הכל. השילוב של הויזואלי עם הסאונד זה דבר עם פוטנציאל להיות עצום ובלי תחליף. בהופעה הזאת אנחנו נשלב VJ שיוקרן על מסך ענק, נפעיל תאורה מיוחדת עם סאונד מפציץ ויהיו גם אורחים. אין כמו מראה עיניים. מה שאני יכול להגיד זה דבר פשוט - ישבנו ביחד וחשבנו איך עושים משהו מדליק, והחלטנו שההופעה תהיה ארוכה (מעל ל-70 דקות מוזיקה), תחולק לשני חלקים בעלי קונספט שונה, ועל גבי כל זה ננגן המון שירים משני האלבומים. את השאר, מאד כדאי לבוא ולראות, כי זאת חוויה.


יצרתם קטעי וידאו במיוחד למופע? האם היחודיות תבוא לידי ביטוי גם בשואו שלכם?

לחלוטין. כל קטעי הוידאו עוצבו לכבוד המופע ויופעלו ע"י מקצוען שלמד ומכיר את כל השירים. כנ"ל התאורה. לגבי השואו עצמו, גם שם יש השקעה לא קטנה והפתעה שאנחנו שומרים לעיניים של באי המופע.


בתור מי שחי בגרמניה תקופה ארוכה והיה רחוק קצת מהסצנה המקומית, עקבת אחרי מה שהלך פה בשנים האחרונות או שרק עכשיו אתה מגלה כמה מהכשרונות שצמחו לנו פה בזמן הזה?

אני כל הזמן בקשר עם הרבה אנשים וגם מקבל עידכונים. לאחרונה התחלתי להיות פעיל גם במטאליסט - אחלה אתר [חנפן!], אני מכיר את רוב האנשים שמתפעלים אותו, ואני יודע שיש פה [בארץ] איכות. יש המון להקות טובות, כל הזמן. המוזיקה היא כמו אהבה, אבל אהבה בלבד לא מספיקה בשביל להתחתן ולחיות ביחד עם מישהו, גם מוזיקה לא מספיקה בשביל להיות להקה טובה - צריך הרבה מרץ, חזון והרבה כח רצון. יש קשיים שמפרקים להקות לגורמים, אני רואה את זה כל יום אצלי באולפן. שורה תחתונה - תמיד יש להקות טובות ואני מקווה שלכולן תהיה הצלחה.


שאלה מתבקשת, איך סצנת המטאל של 2009-2010 נראית לך לעומת זו של בוא נאמר 2003-2004, תקופת השיא שלכם?

יש לזה שתי פנים. יש המון להקות שיצאו קצת החוצה וזה נהדר וחשוב מאין כמוהו. זה ממש מעודד ונותן דחיפה טובה. אם הייתי בן 14 ומקים הרכב, היה לי לאן לשאוף. זה מאוד חשוב בפיתוח. ולמרות זאת יש לזה פן נוסף. מכיוון שמאוד קל להקים "הרכב" ולהקליט בבית, הרמה המוזיקלית נוחתת כי יש הרבה שירים וקשה לסנן. תתאר לעצמך ערימה של 492 תפוזים שמתוכם אתה צריך לבחור 10 טובים. זה לוקח זמן, בסוף אתה מתייאש ומתפשר. ככה זה גם עם שירים. ככה זה גם עם MP3, שממש, אבל ממש הורס את המוזיקליות. יש טווחים שלמים של צליל שפשוט לא נמצאים שם. אז יש גם צד "שלילי". אבל אם שוקלים אחד אל מול השני אני חושב שזה מצויין שיש את האפשרות לאנשים לנגן וליצור.


עכשיו כשדברים באמת מתחממים לכיוון ההוצאה של האלבום השני, מה התוכניות העתידיות שלכם? יש כבר תאריך שחרור? לייבל? הופעות נוספות? טורים בחו"ל? שפוך עלינו הכל.

תראה, אנחנו הגענו לכמה מסקנות מהשנים האחרונות. אחת מהן - לייבלים = חזירים. אני לא אגיד לך שאם נקבל הצעה מפתה נדחה אותה על הסף, אבל בפירוש דחינו הצעות. תקשיב, לי יש בעיה עם זה שהמעריצים שלנו צריכים לשלם המון כסף על דיסק, ושמתוך הכסף הזה, החזירים בלייבלים משחילים 70% לכיס. לא בא בחשבון. אתה יודע מה? אני לא מדונה. אני מעדיף "לשלם" בפירסום שלי, אז נהיה פחות מפורסמים אבל נוציא לבד ונמכור איך שיתאפשר. אז בנאדם שיקנה את האלבום ידע שהכסף הזה ברובו זורם אלינו ועוזר לנו לחסוך ולייצר את המוצר הבא - אלבום חדש, חולצות, וואטאבר. זאת נוסחא פשוטה בסה"כ - אם אנחנו לא נרוויח ממה שאנחנו עושים, כדי להתקיים נצטרך להביא את זה ממקום אחר וזה יפריע לנו להתרכז במוזיקה ויש חזירים שרוצים לשים את הידיים השמנות שלהם על כסף שלא מגיע להם. כן הם מקדמים אותך, שמים את האלבומים שלך בכל מקום בעולם, מארגנים הופעות... אבל מצד שני - מה המטרה שלך כשאתה מקים להקה? אתה רוצה להיות מפורסם או לגרום לאנשים להרגיש ולחשוב? אצלי האופציה השניה משחקת תפקיד יותר חשוב.

אז בגדול התכנון הוא לזרום קצת להופעות באירופה, ועוד הרבה בארץ כי כאן הכח שלנו. כאן הבסיס ואנחנו לא נוותר על זה. יש לנו המון מה לתת ומי שירצה לקבל, יקבל. מן הסתם אחרי שיצא האלבום, יקרו עוד דברים. בהופעה עצמה אנחנו נשיק את האלבום ב-Limited Edition, לא בדיסק. ההשקה עצמה - אני מניח שבעוד כמה חודשים. היום קשה כבר למצוא תאריך להופעה בלי שיש שלוש להקות מחו"ל שבאות בשבועיים שקרובים אליך. אז נראה. ההופעה הופכת את זה למאורע מיוחד. זוכר מה דיברנו קודם? אני רוצה שכשאנשים יחשבו על Eternal Gray, הם ידעו שיש פה ערך מוסף וחוויה בנוסף למוזיקה.


ולסיום, יש לך מילה אחרונה לקוראים שלנו שאולי לא מכירים או שכחו כבר איך אתם נראים? האמת אני גם בקושי זוכר וראיתי אותך לפני שנה... סניליות...

כן, יש לי מילה אבל ממש לא אחרונה. משהו יפה קורה בארץ עם גל הפעילות של הלהקות, זרימה יפה של להקות מחו"ל ועוד. איך אנחנו נראים - תבואו לבארבי ב-7 לינואר, לפתוח את השנה החדשה, ונזכיר לכם יופי איך אנחנו נראים ונשמעים, תתמכו בלהקות מהארץ. מי שרוצה להתרשם, לשמוע מוזיקה ולקרוא עוד, מוזמן לעמודי ה-MySpace וה-Facebook שלנו.