18/01/2013
עבדים היינו בנורבגיה - ראיון עם Grutle מלהקת Enslaved
כתב : בן אסטרכן
מרואיין: Kjetil "Grutle Kjellson" Grutlel מלהקת Enslaved
"Dei for ifra nord
Mot ei anna tid
Bak låg brende ord
Framfor dei ei ny strid”
כך מתחיל השיר Havenless של Enslaved, אחד משירי הבלאק מטאל הראשונים ששמעתי ודוגמה טובה לסאונד של הלהקה, דוגמה מושלמת למה שהוא ויקינג מטאל עבורי, והוא רק קצה הקרחון מבחינת היכולות השונות של הלהקה המבריקה הזו. Enslaved היא אחת מהמעטות שהתחילו בנקודה אחת, המשיכו למשהו אחר והצליחו לשמור על אותה כמות מעריצים במהלך השינוי ללא עצירה. המוחות שמאחרי ההרכב – Kjetil "Grutle Kjellson" Grutle ו Ivar Bjornson לא רק שהצליחו ליצור קלאסיקות בלאק מטאל כמו Eld, Frost ו Mardaum, אלא גם לחדש ולהרחיב את גבולות הז'אנר עם אלבומים כמו Axioma Ethica Odini ויצירת המופת החדשה RIITIIR
קראו להם איך שתרצו, אבל לקרוא להם להקה שחוזרת על עצמה מעיד על בורות, ולמזלי הייתה לי ההזדמנות לשבת ולשוחח עם Grutle, ולהלן התוצאות:
היי Grutle, מה העניינים איתך?
לא רע, הכול בסדר.
האלבום החדש שוחרר לפני מספר חודשים, והוא זוכה לביקורות נלהבות, מה אתה חש לגביו?
מוקדם מידי לומר, אבל הרגשנו בטוחים בעצמנו במהלך הליך ההקלטות, המיקס וההוצאה שלו. לקחנו את הזמן שלנו עם ההקלטה וזה יצא נהדר, ללא בעיות. התחלנו בדיוק לנגן את השירים החדשים בהופעות כאן בנורבגיה וקיבלנו תגובות מעולות. נראה שבאפיקים החברתיים, כמו בפייסבוק, אנשים מגיבים ממש טוב, והמגזינים השונים ממש מגירים ריר עליו. זה נראה טוב, ועכשיו מתחיל הסיפור האמיתי – עם תחילת השנה, נראה מה יהיה.
הרבה מרגישים ש RIITIIR הוא שילוב של הכבדות המחוספסת של Axioma עם Vertebrae הרך יותר, איך אתה היית מתאר את הקשר שלו לאלבומים אחרים?
אתה לעולם לא לוקח כשיקול איך נשמעו האלבומים האחרים כשאתה עושה אלבומים חדשים, מה שנעשה נעשה ועכשיו נותר לאחרים לשפוט. אנחנו רק רוצים להמשיך וליצור משהו חדש, למרות שכמובן שבגלל זה אלבום של Enslaved זה כנראה יזכיר לך גם דברים שעשינו בעבר. אנחנו לא רוצים לחזור על עצמנו. אולי זה פחות קשור לפרויקט עצמו ויותר להפקה, אולי הוא יותר מטאלי ועכשיו יותר אורגני. במקום מסוים ההפקה היא מה שנמצא באמצע, בין אגרסיבי לבין אורגני.
איך עבר עליכם הליך כתיבת האלבום? מה נתן לכם השראה הפעם?
שום דבר ספציפי, השראה יכולה לבוא מכל דבר ומכלום. זה סוג של הליך טבעי שקורה. פיתחנו יכולות מסוימות של צבירת השראה, אנחנו מלאים השראה יותר ככל שעוברות השנים, אבל זה לא משהו ספציפי אלא מוזיקלי.
מה המשמעות מאחרי שם האלבום? RIITIIR? קראתי באיזה מקום ש Ivar אמר שזה לא בדיוק איות נכון
זה לא בנורבגית כלל, זו מילה שהמצאנו. חלק ממילה נורדית ישנה בשם Riit, זו מילה Enslavedish אוניברסאלית, בגדול זה מסמל את הטקסים הקדומים של בני האנוש.
אני בדרך כלל לא שואל לגבי עטיפות אלבומים כי התשובה היא בדרך כלל "זה נראה מגניב!" אבל האם יש משמעות מאחרי העטיפה של האלבום? אני מניח שיש משמעות לדימוי של הידים המכוונות כלפי מעלה...
בהחלט, הציור מחובר לקונספט כולו. לאמנות יש קשר הדוק למילים. האמנות היא הקרנה של המילים, המוזיקה היא פס הקול שלה. אתה יכול למצוא הרבה אלמנטים מהמילים שמוטבעים בעטיפה, הכול מחובר. זה גם קשור לשם האלבום, לכוחות שכל בני האנוש חולקים. משהו שהוא רלוונטי יותר בתקופות קדומות מאשר בעת הנוכחית. התרחקנו מהאינסטינקטים האנושיים ברמה מסוימת. לקחנו מבט עמוק בכל המיתולוגיות, ההודית, המצרית והנורדית – ואתה יכול למצוא גישה דומה בהתבוננות על החיים, הגישה לחיים, הצעדים הראשונים שלנו כמין אנושי. כולנו חלקנו פחות או יותר את אותה פילוסופיה, אותה גישה. זה לא משנה מאיפה באת ולא משנה עם מי אתר מדבר, יש ישויות דומות, והרעיון של הצעדים הראשוניים הוא דומה, הטקסים הפרימיטיבים, התרבויות. ולא היה כל קשר אמיתי בין התרבויות האלה. זה מעניין איך אנשים חושבים בצורה דומה, וחולקים אינסטינקטים דומים.
מה אתה חש לגבי ההתפתחות של הלהקה? לדעתי ישנם שלושה שלבים ברורים: הבלאק מטאל, הויקינג, ועכשיו השילוב של השניים עם פרוג, תיאור מדויק? אני אדם שמאד בררן עם נושא היסודות הפרוגרסיבים במוזיקה, אבל אתם מצליחים למלא את כל החלל בין הסגנונות
אני חושב שזה לא כזה מורכב. אנחנו 5 אנשים שמאד בעניין של המוזיקה. כשאתה כל הזמן מחפש אופקים חדשים אתה לא מזמין למה אתה מקשיב. למוזיקה טובה יש תחושה מסוימת, רגש, ואתה מפסיד אם אתה מגביל את עצמך לז'אנרים מסוימים במקום לחפור לתוך המוזיקה עצמה. אנשים כל כך דואגים לשים תגיות על מוזיקה, הם חייבים לשים אותה תחת תג שהוא מוכר להם. אנחנו מעולם לא חשבנו כך, הפכנו להיות רגילים לשינויים, אנחנו נשמעים שונים מאד מאיך שנשמענו כשהתחלנו.
זה הכול קשור באומץ להיות מקורי, באומץ להשתמש בהשפעות שונות שאתה נתקל בהן. אם נקשיב ל Slayer במשך כל השנה אז המוזיקה תקבל את הצבע הזה. זה הכול קשור ביכולת שלך לספוג דברים ולשלב אותם ביצירה שלך. זה קל יותר וכיף יותר לעשות מוזיקה עכשיו בגלל שיש כל כך הרבה דברים לקשר אליה.
איך עובד הליך הכתיבה שלך עם Ivar? כשאתם כותבים שיר של 10 דקות עמוס בריפים ומילים אני מניח שההליך הוא לא פשוט, במיוחד כשזה הדוק כמו שזה אצלכם...
זו אותו תהליך שתמיד היה. הוא כותב את הריפים, אנחנו מקליטים גיטרות עם תופים מתוכנתים, מוסיפים עוד קצת תופים, אולי קלידים, שולחים את זה ל Herbrand כדי לבדוק מה הוא יעשה עם השירה, עושים עוד התאמות, מהדקים את השירה, את הגיטרות והתופים, מריצים קצת אחד לשני. אחרי זה יש לנו את הדמואים של השירה, ואנחנו נכנסים לחזרות בסגנון של פעם, באותו זמן אנחנו מקליטים את הבס והתופים באולפן. זה נותן לנו איזה וייב של שנות השבעים, הנגינה בלייב באולפן. המצחיק הוא שחזרנו יותר ויותר לדרך שבה הקלטנו בהתחלה, במקום להקליט בנפרד חזרנו לנגן ביחד באולפן, כמו בתקופה שלא היה לנו שקל על התחת, זו חזרה למקורות – והאמת שזה כיף.
אתם נחשבים ללהקת בלאק "שונה", מה דעתך על הלהקות העכשוויות בז'אנר? יש כאלו שאתה מוצא מעניינות יותר מאחרות? אולי כמה להקות וותיקות שאתה מתחבר אליהן עדיין?
אני אוהב להקות שמתפתחות, גם אם זה אומר שהן מתפתחות הרחק מהבלאק מטאל. אני אוהב את אלו שמאתגרים את עצמם ומנסים ליצור משהו חדש ומעניין. אני אוהב חלק מהלהקות הוותיקות ומעריך את הדרך שבה הן התפתחו, דוגמא אחת היא Ulver שהפכו למשהו ממש מעניין. שונה לחלוטין מ 1993, 1994. אני אוהב להקות שממש נענות לאתגר של יצירת משהו חדשני.
בוא נחפור קצת בעבר, איך התחלת בכלל להיכנס לכל סצנת הבלאק מטאל?
לא נכנסתי לזה. הלהקה הראשונה ששמעתי בסגנון הייתה Venom, כל מה שהתחיל מלהאזין ל Kiss בסוף שנות השבעים, ואחרי זה להקות כמו Iron Maiden, Mercyful Fate, Bathory ו Celtic Frost. בתקופה ההיא הייתי די אבוד ובעיקר חיפשתי את הלהקה הקיצונית ביותר שיכולתי למצוא, וזו הייתה בהתחלה Venom ואז Bathory, שהעיפו לי את הראש מהמקום. לדעתי Bathory הם הלהקה הקיצונית ביותר שהייתה בסצנת המטאל.
איך הקמת את Enslaved?
הקמנו את הלהקה ב 1991, אני ו Ivar היינו בלהקת דת' מטאל, רובנו התחלנו עם דת' מטאל בתחילת התשעים, ואז החלטנו לעשות משהו טרי יותר, להתחיל להקה שתשמע יותר ייחודית – והקלטנו את Phobia. משם זה המשיך להתגלגל, החל ממאי 1991.
מה הייה שונה בכם בתקופה ההיא? עבדתם באופן שונה?
הסצנה המחתרתית בנורבגיה הייתה ממש קטנה, במיוחד באזור שבו גדלנו והתחלנו (העיר Haugesund), כל הסצנה הייתה 3 אנשים ואלו היו האנשים שבלהקה. זה היה ממש מזערי.
ההופעות הראשונות שלנו הביאו קהל של 30 עד 40 איש, זה היה ממש זעיר כשהתחלנו. רק ב 1996 הדברים התחילו לגדול בנורבגיה, כשהתחלנו להקליט ולעשות סיבובי הופעות באירופה, ואז התחלנו לעשות הופעות גדולות יחסית. מבחינה מסחרית ההצלחה התחילה ב 2000, היום זה כבר לא רע, כי המטאל הקיצוני הוא חלק גדול מסצנת המוזיקה הנורבגית. דברים השתנו לסצנה הזו, אנחנו עושים יותר שיתופי פעולה שונים, והיום מכבדים אותנו בסצנת המוזיקה הפופולארית יותר, כבר לא מזלזלים שם במטאל.
אתם עדיין מנגנים שירים ישנים שלכם בהופעות?
בהחלט, עדיין מנגנים את הקלאסיקות ומנסים לעשות אותם באופן שייתן להם את הכבוד שמגיע להן. אני עדיין אוהב חלק מהחומרים הישנים, אני לא מקשיב להם בבית אבל אין לי בעיה לנגן אותם בהופעה. קח בחשבון שב 20 שנה האלו ניסינו לגדול ולהתפתח, אנחנו תמיד מנסים לעשות זאת. אני לא אשקר ואומר שאני עדיין אוהב את כולם, אבל זה הרגיש נהדר כשהוצאנו אותם, וחלקם אני עדיין מוצא מהנים.
מה מבחינת הטקסטים? עד כמה הם השתנו? התחושה שלי היא שהמילים שלכם היום משלבות מוטיבים ישנים בסביבה חדשה...
בהחלט, הקונספט הטקסטואלי לא השתנה. הוא כמובן מפותח הרבה יותר. היום במקום להסתכל פשוט מבחוץ פנימה, זה הפך למשהו מורכב בהרבה. יותר להביט החוצה, למצוא הקבלות בין המיתולוגיה הנורדית לחיים המודרנים במקום לכתוב על דברים רומנטים כמו חרבות וקסדות. החומרים שלנו הפכו להיות יותר מטאפיזיים, אותו רעיון בסיסי – אבל מפותח יותר בהפרש ניכר.
מה תחושתך לגבי החלק שלך בסצנת הבלאק מטאל החשובה כל כך? אתה עדיין מתקשר עם הלהקות שהיו חלק מאותה סצנה? ומה התקופה ההיא מסמלת עבורך?
אנחנו עדיין באיזור, ועדיין חברים עם רבים מהם. אנחנו מסתובבים הרבה עם הח'ברה מ Immortal, עם הח'ברה מ Darkthrone, מ Emperor. אז הסצנה הייתה קטנה אז כולם הכירו את כולם. אנחנו פוגשים אותם מידי פעם וכולם נהנים בייחד, כולנו גאים במה שעשינו והיה לנו חלק ביצירה שלו. יש מי שלא מעורב בזה יותר ועבר לז'אנרים אחרים, אבל אין ספק שכולנו מסתכלים בתחושה של גאווה על היצירה של הז'אנר, והנקודה החשובה היא שאנחנו עדיין מסתובבים ביחד, לפחות אלו שעדיין בין החיים.
מה אתה חושב שהיה באזור Bergen שייצר סצנה כל כך מיוחדת ופעילה?
אני לא צוחק לגבי זה – אבל זה מזג האוויר. ההשפעה הגדולה ביותר היא מזג האוויר. חשוך אצלנו כל החורף, יש אור לאורך כל הקיץ. זה מזג אוויר ייחודי והכול קיצוני, החורף הוא חורף קיצוני, הקיץ הוא קיץ קיצוני, אתה מושפע מהרוחות, מהשלג, מזה שיורד גשם כל הזמן. תחשוב על עונות שלמות שאתה בחושך כל היום וכל הלילה, ויורד שלג כל הזמן. זה דופק לך את הראש לטוב ולרע. זה טוב ליצירתיות, כי הכול נהיה מלא רגש, מזג האוויר הוא תמיד קשור ברגש. אם אתה חיי במקום שבו יש שמש כל הזמן זה יוביל לסוג של יובש מוזיקלי. זה לא בשבילי. אבל אנחנו הנורבגים צריכים גשם מידי פעם, נכון שזה קר, וזה לא כיף – אבל אתה יכול למצוא את במוזיקה שלנו.
איך אתה מרגיש שההופעות שלכם השתנו במהלך השנים? מלבד העובדה שהשיער שלכם ארוך יותר היום...
הוא היה ארוך יותר דווקא אז. היום זה יותר הזקן שלי שגדל ("צוחק"). אנחנו יותר בטוחים בעצמנו, אנחנו מוזיקאים טובים יותר ויכולים לקחת סיכונים גדולים יותר. זה אומר שאנחנו נותנים יותר לקהל, אנחנו מצליחים להופיע ולא רק לנגן ולהביט בגיטרות. יש משהו יותר ממה שהיה בין הקהל ללהקה וזה הופך יותר לסוג של הצגה מסתם הופעה. אני גם חושב שיש לנו היום את ההרכב הכי טוב שהיה לנו, והיו כמה וכמה שינויים ב 20 שנה האחרונות. אנחנו נהנים היום לנגן הרבה יותר ממה שנהנינו פעם, וזה לדעתי המפתח. אחרי תקופה כל כך ארוכה של נגינה משותפת למדנו ליהנות מזה על הבימה, וזה חשוב.
אם כבר מדברים על הופעות, יש כאלו שזכורות לך לטובה יותר מאחרות?
כל ההופעות שלנו בוואקן היו מעולות, ההופעה בפסטיבל דינאמו ב 1998 הייתה אחת הטובות שהיו, וינה ב 1995, כולן היו הופעות טובות, קצת לא הוגן להשוות ביניהן אבל אם הייתי צריך לבחור באחת הייתי אומר שזו הייתה ההופעה בוואקן 2007.
עוד מסר אחרון לקהל הישראלי?
אני מניח שתישארו נאמנים למוזיקה, בואו להופעות שלנו, תקנו את האלבומים שלנו – או תגנבו אותם אם בא לכם. תיהנו מהמוזיקה שלנו כמו שאנחנו נהנים לנגן אותה. ולהתראות!
|
