01/11/2013
הפשיטה הויקינגית - ראיון עם Heri Joensen, סולן וגיטריסט להקת TYR
כתב : בן אסטרכן
מרואיין: Heri Joensen, סולן וגיטריסט להקת TYR

תוך כמה שבועות סצנת הפייגן/פולק מטאל הישראלית תגיע לסוג של שיא שתחילתו היא עם שני אירועי ענק – הראשון בהם הוא הגעתה של TYR האדירה וחבורת הפינים ספוגי האלכוהול Korpiklaani לצידה לטובת פסטיבל Folkfest Israel הבא אלינו לטובה.

כל מי שמכיר ומאזין לז'אנר יודע ש TYR היא אחת מיוצאות הדופן בסגנון, נוטה יותר לכיוון פאוור מטאל מרבות אחרות, אך עם זאת נטועה חזק בתוך עולם הפולק מטאל. עם 7 אלבומים, כולל יצירת המופת By The Light Of The Northern Star – וחדש ביותר Valkyrja, הלהקה הזו – שמגיעה מאיי פארו זכתה לקהל מעריצים נרחב במיוחד.

ישבתי מול המחשב כדי לתמלל שני סשנים ארוכים של ראיון עם סולן הלהקה והמוח שמאחריה – Heri Joensen, לקראת העגינה הקרובה של ספינת הקרב שלהם ברידינג 3 בתל אביב – וזו התוצאה:

מה המצב Heri? מה קורה איתך?

הכול בסדר, מה איתך?

בסדר. מה אתה עושה בימים אלו?

בדיוק מתכונן לעשות קצת הקלטות לקראת החזרה שלנו הערב, אני יושב לבד בבית ויוצא עוד 5 דקות, אבל אני עם האוזניות אז אין בעיה שנמשיך תוך כדי.

טוב, עבר חודש מאז צאת האלבום Valkirija, מה אתה מרגיש עכשיו לגבי המוצר המוגמר?

די שמח לגביו, אבל יש כמה בעיות, אבל זה כמו עם כל האלבומים שלנו – שאני מרגיש שהייתי יכול לעשות יותר טוב מאשר הצלחתי לאלבום, אז בגדול בין כל האלבומים שלנו אני חושב שהוא הכי טוב שהוצאנו.

איך עבד תהליך יצירת האלבום? זה היה שונה מבאלבומים קודמים?

התהליך הוא תמיד דומה בכל פעם שאנחנו עושים אלבום, אנחנו יוצרים דמואים וכותבים דברים, ואז משתמשים בתוכנה שנקראת Guitar Pro כדי שכולם ידעו פחות או יותר מה הם אמורים לעשות. אז נכנסים לאולפן, מקליטים תופים קודם, בס לאחר מכן, גיטרה שניה במקביל ואז עובדים מהר ככל האפשר כשאנחנו עוד באולפן כדי לסיים דברים מוקדם יותר מאשר מאוחר. יש לנו 20 יום בכל פעם לסיים הקלטה, ואנחנו מעדיפים לסיים את ההקלטה מהר ככל האפשר ואז לעבור על הפרטים הקטנים בצורה מדויקת ולהוסיף לזה עוד עומק. אנחנו מקליטים סולואים, שירה – ועושים את זה בשכבות כדי לשים את הקצפת בסוף בצורה של תיזמורים קלאסים וכו'. זו העבודה האופיינית שלנו באולפן.

מה לגבי האלבום עצמו? במה הוא שונה מאלבומים קודמים?

עשינו קפיצה גדולה מהאלבום By The Light Of The Northern Star, נפטרנו מכל החלקים הפרוגרסיבים, עשינו את הכול ליותר קצבי ויותר ידידותי לאוזנים. הוספנו גם אנרגיה ודחיסה של החומר שלא הייתה באלבום כמו Land, אז הרבה השנה מ Nothern דרך האלבום The Lay Of Thyrm ועד החדש.

מצאנו מסלול, אני חושב שאחרי Northern זה קרה. אבל מה שאני מעריך הוא שעכשיו נכניס בחזרה כמה מהיסודות הפרוגרסיבים של המוזיקה בחזרה, אבל נעשה את זה בדרך שתהיה יותר ידידותית לאוזנים ולא כזו שתגרום לך להגדיר את זה לגמרי כמוזיקת פרוג.

אולי כדי לתת דוגמה לזה, השיר Nation – אם תקשיב לדרך שבה הבית נפתח, הוא מאד פרוגרסיבי ומורכב מבחינת המקצב אבל לא תשים לזה לב כי השירה היא פשוטה. אנשים הם לא מוזיקאים בדרך כלל מאזינים לשירה ולא שים לב למה שהולך עם שאר כלי הנגינה. אנחנו משלבים את כל זה בצורה שהיא יותר קלה למאזין בדרך הזו.

מה בעצם גרם לכם לרדת מהכיוון הפרוגי?

אם אתה רוצה להתקיים כמוזיקאי, אתה צריך לחשוב על זה שכשאתה עושה מוזיקה אתה רוצה שאנשים יקשיבו לזה ויהיו מוכנים לשלם על זה כסף. אתה חשב לחשוב גם על המוטיב הכלכלי. אני לא חושב שמכרנו את עצמנו או הפכנו ללהקה מסחרית מאד בכל מקרה, כי שימרנו את היסודות של מה שמייחד אותנו ועושה אותנו לקצת ייחודים. אבל מה שמייחד את החומרים החדשים הוא שהם רחוקים מהאלבומים Land ו Ragnarok שהם מאד מאד פרוגרסיבים וזה חלק ממה שרציתי להוציא מהמוזיקה.

אני אוהב מוזיקה מתקדמת, אבל זה לא תמיד מוסיף משהו למה שאני רוצה להביא עם TYR. זה היה הדבר הראשון שהלך, עשינו את המוזיקה ליותר נוחה לאנשים ויותר מהם אהבו אותה, ואני מאמין שבעתיד נוכל להתקיים ממה שאנחנו עושים.

האלבום החדש הוא אלבום קונספט, שעוסק ב – כמה מפתיע – בואלקיריות, אתה רוצה להכנס קצת יותר לרעיון פה? מה גרם לך בכלל להתעניין בזה?

זה חלק מהמיתולוגיה הנורדית, וזה עוסק בנשים – אז זה משך את תשומת הלב שלי בשלב מוקדם מאד. אני לא ממש בטוח למה, אולי פשוט רציתי לכתוב משהו שקשור ליחסים בין גברים ונשים באופן כללי וזה היה לי נראה נחמד לעסוק בזה דרך המיתולוגיה. הואלקיריות? אני לא בטוח איך הגעתי אליהן – אני לא זוכר איך הגעתי לשם בדיוק כשכתבתי את המילים.

משהו שמאד אהבתי בהוצאה המיוחדת של האלבום הוא שהיא כוללת דיסק שני עם מידע שלכם על האלבום, איך חשבתם על זה?

זו חברת התקליטים שהציעה את זה, והמנהל שלנו ביקש שנעשה את זה וסידר את הכול. נכנסו לאולפן כשאנחנו לא בטוחים מה נעשה שם, או אם יעשה בזה שימוש, אז פשוט עשינו את זה כי אמרו לנו ולא לקחנו את זה ברצינות גמורה, כמו שאתה יודע אם האזנת לזה.

בואו בחזרה לשאלה ההתחלתית, מה הסיפור שמאחרי הלהקה? איך התחלתם?

התחלנו בקופנהגן ב 1988, אני בדיוק עברתי לדנמרק כדי ללמוד מוזיקה ועזבתי את הלהקה שהייתה לי באיי פארו. תכננתי להקים הרכב חדש ברגע שאפשר, ואז כבר היה לי את הרעיון הכללי ל TYR, אז פגשתי את Kari, המתופף שלנו לשעבר, והחלטנו שאנחנו רוצים להקים ביחד להקה – שהפכה להיות TYR.

מה אתה מרגיש לגבי הדמו הראשון שלכם והאלבום הראשון How Far To Asgaard? אתה מרוצה מהתוצאה שם?

אני לא יכול להגיד שכן. בזמנו היו לי רעיונות די בסיסיים, בעיקר חשבתי על איך להקים להקה. אני זוכר שהיו לי רעיונות לשירים הראשונים באלבום, אבל מעולם לא הייתי לפני זה באולפן והייתי בסוג של שוק. אני חייב לומר שהרעיונות שהיו לי, והתוצאה שבאלבום הם לא ממש זהים. אז לפחות מבחינתי האלבום הראשון הוא לא מה שרציתי שהוא יהיה.

אני חושב שהאלבום השני – Eric The Red הוא יותר בכיוון ומה שהגדיר את הסאונד והתדמית של הלהקה. בנקודה ההיא זה כבר היה לי יותר ברור.

אפשר לומר שכל מה שעשינו מאז האלבום הראשון נשמע שונה מהותית ממנו. הוא לא אלבום רע, יש בו כמה רעיונות טובים, אבל יש בו הפקה חלשה כי זה כל מה שיכלנו לממן אז.
מצד שני, זה אלבום ראשון של הלהקה, אני לא תמיד גאה בו – אבל כן עשינו אותו, מה אפשר לומר מעבר לזה?

היה לכם יותר קל ככל שהתקדמתם? או שההתחלה הייתה הקלה ביותר?

אני חושב שככל שאתה מתרגל לתהליך הכתיבה וההקלטה זה נהיה קל יותר. יש לך את הרעיון הבסיסי, אתה מקליט, אתה מפיק, אתה מוציא את האלבום. איך הרעיון המקורי יצא לעומת התוצאה? זה משהו שהייתי צריך לראות במציאות כדי שהוא יהפוך לי לברור. אני חושב שהיום יש לי הרבה יותר השפעה ישירה על מה נוצר בסופו של דבר, לאן אני מכוון ולאן אני רוצה שזה ילך.

התהליך הפך לי לדי קל, ואני חושב שלמדתי הרבה לגבי כתיבת שירים. אני אוהב להיות בעל ידע מוזיקלי ואני מרחיב אותו כל הזמן, העבודה במוזיקה עצמה היא מה שאני אוהב בלהיות בלהקה, ואת הידע הזה לא היה לי בזמן האלבום הראשון, זה רק הפך להיות קל יותר עם הזמן.

איזו מוזיקה השפיעה עליך הכי הרבה כשהתחלת? היו גיטריסטים או סולנים שהיו השפעה מיוחדת עליך?

כשהייתי בן 14 ולמדתי לנגן, אני זוכר שכמה חברים שלי וחברים לכיתה ניגנו וזה מה שהשפיע עלי להתחיל. זה נשמע קיטשי אבל תמיד היה לי את הרצון לבלוט יותר מאחרים ולהיות יוצא דופן "צוחק". תמיד התרשמתי מאיך שמוזיקאים מנגנים בהופעות, איך אנשים מעריצים אותם, וכמובן שכבחור צעיר גם הרשים אותי כמה נשים אוהבות מוזיקאים..
כמובן שיש גם את האהבה הבסיסית למוזיקה, למוזיקת רוק ולמוזיקה מסורתית, מה לא טוב בלהיות מוזיקאי? "צוחק" הצד הפיננסי! אתה לא מקים להקה כדי להתעשר..

מבחינת המילים מה גרם לך לעסוק בנושא הוויקינגי? אני מניח שזה כבר הפך לנושא מטאלי מזוהה מאד, אבל מה הקשר לך לזה?

אני רוצה להתחיל ולציין שאני בכלל אתיאיסט, אני לא חושב שאפשר לקחת את המיתולוגיה הזו ברצינות. אבל יש לי הרבה כבוד למסורת הנורדית, ואני רואה בעצמי מבחינה תרבותית פגאני. זה נושא חשוב מאד באופן כללי בסקנדינביה ובמיוחד כאן באיי פארו, למדתי מיתולוגיה מגיל 10 בבית ספר יסודי, ותמיד הייתי מרותק מזה. יש גם הרבה בלדות מסורתיות שמכילות יסודות מהמיתולוגיה הנורדית, וזה ריתק אותי כי זו מסורת מפה לפה שהגיעה עוד מימי הביניים המוקדמים.
היא יוצרת בי תחושה של חיבור לשורשים, משהו שהועבר אליך מלפני שנים רבות. האזור שבו אני מתגורר קשור באופן הדוק לויקינגים והתרבות שלי מחוברת בחוזקה אליהם ולתרבות הנורדית.

אני בהחלט אדם מודרני, ואתאיסט שרחוק מהדת, אבל אני כן מעריץ ומכבד את המסורות האלה, למרות שאני לא חלק של ממש בהן. ברור שבזמנו אתה מבין שהאמונות האלה הן מוטעות וחלקן גם ממש מטופשות, אבל אתה מתייחס לזה מהצד המסורתי של העניין.

לגבי האלבום The Lay Of Thyrm, כתבתם שר שיר שמחזיק במסר אנטי-גזעני חזק – The Shadow Of The Swastika, בהמשך למילות השיר – האם מישהו באמת ניסה כתוצאה ממנו לנשק את התחת הסקנדינבי שלך?

לא, זה לא קרה – עדיין לא היה ניסיון לגבות את זה במעשים. אבל זו שאלה טובה. "צוחק". בהתחלה אימצו אותנו כמה נאצים למיניהם, אבל השיר הזה עזר לנו להפטר מהם. כל מי שקרא את המילים שלנו הבין שאנחנו לא מייצגים שום ערך גזעני, והאמת שזה טוב. מאז לא שמענו מילה אחת לא מהקיצונים הימניים ולא מקיצוני השמאל!

אתה כבר טועה ומטעה, כמות הנאצים שיודעים לקרוא היא גם ככה לא גבוה.

"צוחק" לפחות הם יודעים לדבר אנגלית ולהבין? ואם נסתכל על זה ברצינות, מה התחושה שלך לגבי הנושא?

כמובן שזה עצבן אותי מאד בזמנו, שנאתי את ההאשמות האלה, במיוחד בגלל זה שאנחנו פגאנים. אני לא יודע, אלו שהחליטו להאשים אותנו בצורה פומבית עשו זו עם כל כך הרבה אנרגיה, וברור שזה נעשה כדי לפגוע בקריירה שלנו בגרמניה במיוחד. במשך שנים זו הייתה השאלה ששאלו אותנו כל העיתונאים, אודות הקשרים הנאצים הלא קיימים שלנו. לא רציתי אפילו להעמיד פנים שאני מתחמק מתשובה לגבי זה, אז החלטתי לכתוב שיר שעוסק בזה באופן ברור ביותר ואומר מה דעתנו על כל זה. מה הדרך הכי טובה לענות על כל זה אם לא דרך מילים של שיר?

אז Heri, האם אתה נאצי? "צוחק" אבל מה היה בכלל הטיעון שלהם נגדם בעניין?

הם טענו שזה בגלל השימוש בסמל ה T בלוגו שלנו, שכנראה שהוא משהו שנעשה בו שימוש במותג בגדים נאצי בשם Thor Steiner וכמובן שאומץ על ידי נאצים. לא ידעתי כלום לגבי ההאשמות האלה, אבל זה כנראה נכון – אכן יש חברת ביגוד כזו שעושה שימוש גם בדגל הנורוגי וגם בסמל ה T שדומה למה שיש לנו בלוגו. זה הספיק לאנשים מסוימים כדי לקשר בינינו לבין הנאצים. תוסיף לזה את סמל ה S שיש ל Kari על היד של התחתונה שלו וגם אצלי כחלק מקעקוע גדול יותר – ואנשים החליטו לקשר את זה עם ה S של ה SS, שאסור לגמרי בגרמניה. בכל מקום שהם מסתכלים – הם רואים נאצים.
ידעת למשל ש Kiss נאלצו לשנות את הלוגו שלהם על אלבומים בגרמניה בגלל שה S הכפולה אצלם נראתה דומה מידי ללוגו של ה SS? הם העדיפו לשנות את זה בכל האלבומים שלהם במקום לדרוך על בוהנות של גרמנים.

אי אפשר להתעלם מהעבר בגרמניה, אבל הם מחפים על זה בלהיות פוליטקלי קורקט הפוך בצורה קיצונית, תוסיף לזה את הגדילה של התנועה הניאו – נאצית ואתה מבין שיש להם בעיה רצינית, למרות שרוב מי שמעל גיל 12 ויש לו טיפה שכל יודע להתרחק מהשטויות האלה.

האמת שהבעיה הייתה יותר מהצד של השמאל הקיצוני מאשר עם הימין, בגלל שהם הפכו לקיצונים בגישה האנטי-נאצית הם ישר סימנו אותנו כנאצים, בנורווגיה השימוש בכיתוב הויקינגי לא מסומן כדבר רע או גזעני כמו שהוא בגרמניה, ולמדנו את זה בדרך הקשה. אני מקווה שעשינו את שלנו כדי להרחיק את הקישור שאנשים עושים בין הסמלים הנורדים האלה לבין החרא הזה.

חייבים לשאול לגבי ההשפעה של המקום שבו גדלת על המוזיקה שלך, מה עושה לגדול באי שבו חיים רק 49 אלף תושבים ויש בו חיי טבע מגוונים למוזיקה שלך?

כמובן שזה ברור שהייתה לנו גישה קלה למוזיקה מסורתית שבה אנחנו עושים שימוש, פשוט גדלנו איתה. הדבר השני הוא שהיה לי קל להיות חבר בלהקה פה, כל עוד היא לא פרצה מגבולות האי. קל מאד להגיע מהתחתית ולפסגה בקהילה כל כך קטנה, אבל כשאתה הופך להרכב בין לאומי אתה מבין שאי אפשר לחיות רק מהשוק המקומי בתוך האי, אז כדי להיות הרכב יותר רציני נאלצנו לעבוד הרבה יותר קשה. בגדול אני יכול לומר שזה בהחלט תרם לנו יותר מאשר זה פגע בנו.

אני מניח שמדובר בשאלה שקצת מיצתה את עצמה, זה לא ששואלים את Metallica איך זה היה לגדול בקליפורניה או את Entombed איך זה היה לאכול כדורי בשר שבדים כל יום..

יכול להיות – אבל אנחנו מקבלים את זה שאין הרבה להקות בין לאומיות שהגיעו מאיי פארו ואנשים סקרנים לגבי זה. זה לא כל כך מעניין כשלהקה מגיעה מארה"ב או מאירופה המערבית – אני מבין שהשאלה הזו הופכת למשמעם אבל זו בהחלט אחת העובדות היותר מעניינות שקשורות בנו!

איך סצנת המוזיקה אצלכם? אתם הייצוא המטאלי היחיד? יש עוד להקות מאיי פארו שכדאי לשים להן לב?

כן, יש להקה בשם Hamfero, שהוציאו את האלבום הראשון שלהם בדיוק, והם זכו ב Wacken Metal Battle בשנה שעברה. אני חושב שהם אחת הלהקות היחידות שיצאו מפה שיש להם סיכוי בין לאומי טוב. הם מנגנים Funeral Doom.
יש עוד להקות מסורתיות כמו Synarchy שעושים Thrash מסורתי, אבל אני לא חושב שיש בהם משהו מיוחד שקושר ביניהם לבין האיים או המדינות הנורדיות. כמובן שזה לא חובה, אבל אני חושב שזה נותן סיכוי יותר טוב להצלחה בין לאומית, אנשים נהנים מהשילוב הזה של תרבות מקומית ומטאל.

מה הקשר באמת בעינייך בין המוזיקה העממית של איי פארו לבין מטאל? מה גרם לך ליצור תינוק משתיהן?

אני לא בטוח, אבל כשהתחלתי לנגן בגיל 14 הקשבתי להרבה מוזיקה מסורתית, ורוק ומטאל הגיעו רק אחרי זה. הייתי סקרן וניסיתי לשלב אקורדים פולקים ומלודיות מקומיות בתוך מוזיקה מטאל פשוט כי אלה היו שני הדברים שאהבתי. אהבתי את המיתולוגיה המקומית, את המוזיקה והבי מטאל וזה היה לי רק טבעי לחבר בין כולם. אין ממה זינוק הגיוני בין הסגנונות, אולי בגלל שמוזיקת הפולק של איי פארו היא מוזיקת סטקאטו כבדה מאד שמבוססת על מינור, אבל שני הז'אנרים הם מאד גבריים ולכן כן יש בהם סוג של חיבור. אני חשבתי שזה ברור מאד לעשות מה שעשיתי, לא ראיתי בזה איזה הבזק של גאוניות או משהו, לא שמישהו רמז שזה כן – אבל לא ראיתי בזה משהו יוצא דופן.

אתה התחלת לשיר בלהקה רק באלבום Eric The Red, מה גרם לך להתחיל לשיר?

ניסינו בצורה נואשת למצוא סולן במהלך משהו כמו חצי שנה, ולא מצאנו מישהו שהיה מתאים, וגם ככה היה לנו זמן אולפן סגור. הרגשתי שצריך לעבוד ממש מהר באולפן ובגלל שלא היה זמר החלטתי לנסות את זה בעצמי. למדתי קצת פיתוח קול בתקופת הבית ספר, והקלטתי שירה לדמואים שלנו – אז החלטתי לתת לזה הזדמנות בגלל שזה היה אולפן טוב שבו הקלטנו והם ידעו איך לעשות את ההפקה כמו שצריך.
אני חייב לומר שזה התחיל כפתרון חירום אבל זה הסתדר טוב בטווח הארוך.

אני יודע שהמילים לשיר Rainbow Warrior גרמו ללא מעט בלגן בעצמן, אתה יכול להסביר במה השיר עוסק?

השיר, מהאלבום Eric The Red וכמה שירים מסורתיים שלנו נועדו לאותו קהל. לאנשים שהם חברים בארגון ה Sea Sheppards או לאנשים שתומכים בארגון. באיי פארו אנחנו הורגים לוויתנים, מה שמטריד את אנשי איכות הסביבה השונים שחושבים שעדיף לקנות את הבשר שלך בסופרמרקט. זה די טיפשי לדעתי. או שאתה תומך בהריגת חיות לטובת בשר או שאת נגד זה, אבל להתנגד לעשות את זה באופן ישיר כמו שאנחנו עושים מראה אדם שהוא מנותק מנטלית. אני חושב שזה שטויות, לכל הפחות זה מראה על אנשים שהם מנותקים מהטבע.

קראתי שנכנסת לאיזה וויכוח עם Paul Watson מהארגון הזה, שהפך דווקא לארגון מאד פופלרי ללהקות מטאל, משהו לגבי מה שהוא הגדיר כ "דייג הברוטלי של לוויתנים באיי פארו".

בשבילי הבן אדם הזה הוא זיוף גמור. אני לא מאמין שהוא מאמין לחצי מהדברים שהוא עושה, אני חושב שהוא עושה אותם למען התהילה ולמען הכסף. הוא לא ממש מתעניין בשימור חיות בר, הוא שקרן שאוהב תקשורת, והוא יותר מעוניין בלעשות טלוויזיה טובה מאשר בלהציל חיות ים. היה לנו דיון באתר Animal Planet, והוא ניסה לגנות את איי פארו בגלל צייד הלוויתנים. אז הוא עכשיו אדם שנרדף על ידי החוק בעולם ואני כוכב רוק סוג ב', אז אני חושב שאני במקום יותר טוב ממנו!

הדיון הועבר באיכות נמוכה מאד למרות שהוא זמין עדיין ביו טיוב, אבל לא בטוח שתבין מה אנחנו אומרים שם כי האיכות פשוט לא מספיק טובה. רשמתי חלק מהנקודות שלי וכתבתי אותן באתר שלנו, יש גם קשר למאמר שהוא כתב ועוד כמה קישורים על הנושא למי שרוצה ללמוד עליו.

לגבי הנושאים הפגאנים השונים – בכל ראיון אתה נשאל אם אתה חיי את הערכים האלה במציאות, אבל רציתי לשאול משהו אחר – איך אתה מרגיש לגבי כל הלהקות האחרות שמאמצות גישה ותדמית דומה לשל TYR?

אני חושב שזה עובד לטובתנו! העניין בתרבות ובהיסטוריה, אין בו שום דבר לא בסדר. אני חושב שזה דווקא טוב. אני חייב להודות שגם אנחנו חלק מזה, אבל לא התחלנו כדי להיות חלק מאיזה גל כזה או אחר. נסחפנו בזה תוך שאנחנו עושים מה שאנחנו רוצים לעשות, ואני לא חושב שיש בזה משהו רע, אני דווקא אוהב מוזיקה שמתקשרת עם המקום שממנו היא באה. Orphaned Land היא דוגמה לכך, או להקה תוניסאית כמו Myrath שמשלבת מוזיקה מהמזרח התיכון לתוך המוזיקה המטאלית שלה. אני לא אוהב את תרבות הפופ העולמית כי כולם נשמעים אותו דבר בכל מדינה, אני דווקא תומך בעניין הגדל בתרבות המקומית ובמסורות הישנות.

בוא נגיע לישראל – מה אתה מרגיש לגבי ההופעה בשבוע הבא?

אני ממש נרגש, אני תמיד מתרגש מלהגיע למקומות חדשים. כבר פנו אלינו בעבר לגבי להגיע להופיע אצלכם, והיו כמה הצעות אבל עד עכשיו לא הייתה לנו שום הצעה שהייתה טובה, כי זה די יקר להגיע אליכם מבחינת הטיסות. צריך למכור לא מעט כרטיסים כדי לממן את הטיסות האלה ורק הצעה עם המספר הנכון יכולה לעבוד. אנחנו ממש נרגשים לגבי זה, ואני לא ממש יודע למה לצפות. קראתי לא מעט על תל אביב, ראיתי תמונות וקראתי ב Wicki, וזו נראה לי כמו עיר ממש נחמדה, אני מקווה שיהיה לי קצת זמן להסתובב בה.

יש לך מזל, אתה מגיע בתקופה שבה לא חם מידי, ולא קר כך שתצטרך להסתובב עם מעיל. יש תוכניות מיוחדות לקראת הביקור?

הכנו את הסט ליסט כבר, ונעשה אותו טוב עד כמה שאפשר. לא הבאנו איזה ציוד מיוחד אבל ההופעה שלנו מדברת בזכות עצמה. גם הטכנאי וגם מנהל ההופעות שלנו מגיעים איתנו, כך שיש מספיק אנשים שיגרמו לכך שנשמע הכי טוב שאפשר.

מה מתוכנן לכם לעתיד הקרוב?

ישראל היא המקום האחרון שבו נבקר השנה, ואז יש לנו סיבוב הופעות בארה"ב ובקנדה, גם אוסטרליה וגם רוסיה, ואז עוד קצת פסטיבלים. זו הולכת להיות שנה עמוסה. אנחנו ללא ספק מקווים שכמה שיותר אנשים יגיעו להופעה שלנו בישראל, ואני ממש רוצה להגיע כבר – אז תקנו את האלבום שלנו, ונראה אתכם שם!

[ לראיון באנגלית ]