תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Dusturbed
Disturbed
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: ראיונות ::

08/12/2013
תלוים על הצלב - ראיון עם להקת Rotting Christ
כתב : בן אסטרכן
מרואיין: Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

מעט שמות עולים בראש באופן מיידי כשמדברים על בלאק מטאל וההסטוריה שלו, Rotting Christ הוא אחד מהשמות שקופצים מהר מאד, הלהקה מיוון שהקימו האחים סאקיס וטמיס טוליס הוציאה מספר רב של אלבומים קלאסיים שמייצגים נאמנה את התחום ונחשבים לחובה אצל כל מי שמכבד את עצמו בקטע של מטאל קיצוני, היו להם גם אלבומים מלודים יותר כמו Dead Poem אבל הקו המנחה היה שילוב של מלודיה ואפלה, והרבה ממנה. מהאלבומים הקלאסים Non Serviam ו Thy Mighty Contract ועד לאלבום החדש והמצויין Kata Ton Aaimona Eaytoy.

Rotting Christ היא מניה בטוחה, להקה שלא יצא לה בכל הקריירה ולו אלבום גרוע אחד, להקה מאד נאמנה לעצמה ולמה שהיא מייצגת, ממש לפני הפעם החמישית שלה בישראל ישבתי עם הסולן ומנהיג הלהקה סאקיס טוליס לשיחה.

הראיון הזה הולך להתחיל בהסטוריה שלכם ולהגיע עד לאלבום החדש, בוא נתחיל בהתחלה, ספר לי על הימים הראשונים של ההרכב בסוף שנות השמונים, אני מבין שהתחלתם בכלל כלהקת גריינד קור?


הקמנו את הלהקה כשהיינו מאד צעירים בסוף שנות השמונים, רצינו לנגן מוזיקה כמו הלהקות שאהבנו שהיו כמובן Venom, Celtic Frost, Bathory וכל הדור הזה, בהתחלה לא ידענו לנגן ויצא לנו סוג של גריינד קור בקלטת הראשונה שהיתה בסאונד נוראי אבל אחרי שנה כבר עיצבנו את הסאונד שלנו וזה חתך לכיוון של בלאק מטאל אבל עם בסיס מלודי חזק, כזה שלא היה דומה ללהקות שהזכרתי למרות שמאד אהבנו אותם, רצינו להביא משהו משלנו די מהר, אפל יותר, קודר יותר, עם הזמן דברים התפתחו, הוצאנו תקליטון, ואז אלבום, כיום אנחנו באלבום ה 12 שלנו והייתי אומר שזו בהחלט חתיכת דרך ארוכה, יותר מחצי מהחיים שלי אני בלהקה הזו..

המעבר הזה לבלאק מטאל היה גם על בסיס אידיאולוגי או רק מוזיקלי?

גם אידיאולוגי, אידיאולוגי בזה שתמיד חיפשנו את העמוק והאפל יותר, האלבומים שגדלנו עליהם היו כאלו כמו Welcome To Hell של Venom ועם כאלו שורשים אתה לא יכול להיות להקת גריינדקור...

איך זה לעבוד עם אחיך טמיס טוליס כל כך צמוד כבר 25 שנה, טמיס הוא המתופף, אתה הסולן והגיטריסט, איך עובדת מערכת היחסים הזו בתוך הלהקה?


אני לא יודע אם יש לך אח, אבל אם יש לך אז אתה בטח תבין אותי טוב יותר בקטע הזה, מצד אחד יש לפעמים ריבים ומתח כי אנחנו אחים ואני מרשה לעצמי והוא מרשה לעצמו להיות הכי בוטים בעולם, מצד שני הוא הדם שלי ואני הכי סומך עליו בלהקה ולהפך, יש בינינו אמון מלא וידיעה שנעשה אחד בשביל השני הכל, כבר 25 שנה אנחנו יחד בלהקה ואנחנו מסתובבים יחד בכל העולם בהופעות ושומרים את הלהקה הזו חיה ומצליחה, אז לנו זה עובד מצויין, אנחנו גם דומים באהבות המוזיקליות שלנו אז זה מסתדר ממש טוב.

כשהתחלתם היתה לכם מחשבה שהלהקה תחזיק כל כך הרבה זמן מעמד? האמנת שאחרי 25 שנה עדיין נדבר על Rotting Christ כלהקה גדולה ומצליחה עם 12 אלבומים?

ברור שלא, לא היו לנו שום שאיפות, בהתחלה רק רצינו להקליט את כל השירים שלנו, אחר כך השאיפה היתה רק להוציא אלבום, דברים קרו לאט לאט ובאופן מאד הדרגתי וטבעי, בלי תכנית מוגדרת, אנחנו לא רצינו להיות מפורסמים, לא רצינו לעשות כסף או להכיר בחורות דרך המוזיקה, כל מה שרצינו היה ועודנו לנגן מוזיקה כדי למלא חור בנשמה שלנו, כדי להביע את עצמינו, לא כדי להיות אנשים מפורסמים, זה די מגעיל אותי למען האמת החיבור הזה של המטאל בשנים האחרונות עם הרדיפת פרסום של חלק מהלהקות.

עצוב לי לראות להקות שהתחילו עם מטרה דומה לשלנו מיישרות קו עם תעשיית הכסף של המטאל על מנת להיות רוקסטארס בסצינה שכל המהות שלה בעיני הוא האנטי לנהנתנות הזו.

Rotting Christ תמיד היתה להקת אנדרגראונד, ותמיד תהיה להקת אנדרגראונד, טוב לנו שם, אנחנו לא רוצים להיות רוקסטארס, נכון שאנחנו מצליחים ונכון שאנחנו מופיעים בכל העולם, אבל המהות שלנו, המוזיקה שלנו וההתנהגות שלנו כלפי הקהל והמדיה היא של להקת אנדרגראונד, זה סגנון שלא אמור להיות במיין סטרים בעיני.
אנחנו תמיד נתמוך בלהקות הקטנות ובסצינת האנדרגראונד כי משם באנו ושם השורשים והלב שלנו. הקמנו את הלהקה וגדלנו בתקופה ה"רומנטית" של הז`אנר וזה מה שעיצב אותנו ואת האמירה האומנותית שלנו.



איך אתה מרגיש לגבי ההשפעה הענקית של האלבומים שלכם Non Serviam מ 1994 ובעיקר Thy Mighty Contract מ 1993 על תחום המטאל? להקות מכל העולם דיברו על האלבומים האלו כהשפעה אדירה עליהם, מ Emperor ועד Draconian ו Septicflesh ו Agalloch ועד Primordial והרשימה עוד ארוכה..

אנחנו מאד שמחים מזה וזה ללא ספק מחמיא מאד ומחמם את הלב, נותן תחושה חזקה של סיפוק ממה שאתה עושה ויוצר, שגם היום, 20 שנה אחרי שהאלבומים האלו יצאו, עדיין מדברים עליהם כפורצי דרך וככאלו שעיצבו את הבלאק מטאל בעולם ולא רק את הסצינה היוונית, בשבילי העשייה הזו באה מהלב ומהנפש וכשאחרים אומרים לך שהצלחת לגעת בהם עמוק זה ממלא אותי באושר וסיפוק.

תן לי כמה נקודות "היילייטס" בקריירה שלכם?

ללא ספק יציאת האלבום Thy Mighty Contract וסיבוב ההופעות ב 1993 שנקרא Fuck Christ Tour עם Immortal ו Blasphemy שהיה בעצם טור הבלאק מטאל הראשון בעולם אי פעם, יש לי המון זכרונות מטורפים מהטור הזה, תקופה קסומה ומאד מיוחדת.
את הקשר יצרנו דרך מכתבים, לא היה אינטרנט ולא דיברנו בטלפון או בפקסים, הכל היה דרך מכתבים, ככה הסצינה פעלה אז, כל האנדרגראונד עבד ככה.

איך התנהל סיבוב הופעות של Rotting Christ ו Immortal לפני 20 שנה? ספר לי על זה קצת

זו היתה חוויה מיוחדת מאד אבל הסצינה באירופה היתה קטנה אז באו בין מאה לארבע מאות איש לכל הופעה, אבל אנשים שהיו עמוק מאד בקטע, לא כאלו שלא שמעו עלינו אלא כאלו שקנו את האלבומים, קנו את החולצות והכירו את השירים לעומק, קהל מאד רציני, מאד "בקטע" אם אתה מבין את הכוונה שלי, הרבה מהאנשים שהגיעו למופעים האלו הכרנו דרך תחלופת המכתבים שנתנה לנו להיות בקשר עם המון אנשים בעולם, גם בישראל דרך אגב, ככה הכרתי את זאב ואת Salem ואת ישי שוורץ שהוא המפיק שמביא אותנו לישראל כל פעם, אנחנו מכירים מהימים ההם לפני עשרים שנה דרך המכתבים, קח בחשבון עולם בלי פייסבוק, בלי יוטיוב, בלי אינטרנט, אבל עם הרבה השקעה במוזיקה ובלהיות בקשר עם אנשים, ככה יצרנו לעצמינו המון חברים בעולם.

אם כבר הזכרת אותו אז ישי שוורץ עומד להוציא בחברת התקליטים שלו Raven Music את האלבום הקלאסי שלכם Thy Mighty Contract מחדש בחודש הבא, איך זה יצא לפועל ומה הרעיון מאחורי זה?

ישי הוא חבר טוב ששומר על הלהבה חיה ובוערת כבר המון שנים, הוא מאד אוהב את האלבום ורואה בו אחד מאלבומי הבלאק מטאל הכי טובים אי פעם, היות והאלבום לא היה בשוק כמה שנים, הוא פנה אלי והציע להוציא אותו מחדש בחברה שלו, עם כמה קטעי בונוס שלא היו בהוצאה המקורית ועם עטיפה מיוחדת שחלק ממנה מכיל חברי להקות מטאל מוכרות מהעולם שמדברים על האלבום ועל ההשפעה שלו עליהם, אז הוא הגיע עם ההצעה הזו ואנחנו מייד הסכמנו, והאלבום עומד לצאת מחדש בחודש הבא, זה 20 שנה לאלבום וזה מאד מרגש.

יש ראיון קאלט מאד מפורסם שלכם שנתתם לעתון ישראלי בפעם השנייה שהגעתם לכאן ב 1998 ובו ירדתם רצח על המוזיקה היוונית, על דלארס וגליקריה ובכלל על תרבות הבזוקי, אתה זוכר את הראיון הזה? איך אתה מרגיש לגבי זה כיום? שילבתם באלבומים האחרונים שלכם אלמנטים עממיים.

הראיון היה לפני ההופעה, במועדון, הגיעה איזו כתבת שלא שמעה עלינו מעולם עם שאלות כמו "למה אתם לובשים כולכם שחור?" "למה אתם שרים על נושאים אפלים?" "מה דעתכם על גליקריה?" וכל מיני שאלות מטומטמות בסגנון הזה, החלטנו לענות באותה רמה ואמרנו לה מה שאנחנו חושבים, דיברנו בגדול על המוזיקה הזולה היוונית, על הזמר שתמיד בוכה שלקחו לו את הילדים והכסף והוא נשאר לבד והאשה עזבה אותו והלכה עם אחר וכל הבולשיט הזה שיש בשירים היוניים העממיים, תמיד יש דברים טובים בכל תחום ואת הדברים האיכותיים יותר לקחנו קצת כקישוט בשני האלבומים האחרונים, זה לא שהוספנו בוזוקי ומנדולינה אבל נתנו טעימה קטנה מהמקום בו אנחנו באים, אבל לא בקטע זול או בקטע דמגוגי ולא בקטע של "חפלה, כפיים" אלא בקטע עמוק ואומנותי, ויש הבדל גדול מאד בעיני.

ללהקה שלכם תמיד היה יסוד מלודי חזק מאד בכתיבה ובשירים, למרות שהמוזיקה היא בגדול בלאק מטאל.

אנחנו רואים אותה יותר כ Dark Metal אבל אני מבין למה אתה מתכוון, שמע, בעיני מוזיקה באה מהנשמה, המוזיקה שלי באה מהנשמה, וכשאני כותב מוזיקה אני חושב שמנגינה טובה צריכה להוביל את השיר, לא בקטע וירטואוזי, לא בקטע פרוגרסיבי, אלא מנגינה טובה שהיא הבסיס המלודי שעליו השיר יושב, אי אפשר רק לנגן ברוטלי בלי טעם, אי אפשר לנגן טכני בלי נשמה, אי אפשר ולא צריך להשמע כמו מכונה חסרת רגש, אצלינו הכתיבה באה מרגש, מהלב, מבדידות, ממצוקה, וכך המוזיקה נשמעת.

הרבה להקות מחפשות את המהירות, הברוטליות, או הטכניקה, אבל המוזיקה שלהם חסרת זהות, הם נשמעות כמו מאה להקות אחרות, את Rotting Christ אתה מזהה, אתה קולט שזה אנחנו.

איך אתה רואה את ההתפתחות שלך כמוזיקאי עם השנים? התחלת כשבקושי ידעתם לנגן והיום אתה גיטריסט מצויין, וגם כותב בהרבה מקרים את התפקידים לשאר הכלי נגינה בלהקה.

אני לא יודע אם התפתחות זו המילה הנכונה, זה נראה לי משהו מתיימר ופלצני של מוזיקאים, אני לא בקטע כזה, בעיני זה צעדים שעשיתי עם השנים כדי לדעת לעשות את מה שאני רוצה טוב יותר, אנחנו בהחלט מנגנים טוב מאד כיום אבל טכניקה לא מעניינת אותי, מעניין אותי רגש, מעניינת אותי מקוריות, מעניינת אותי אמירה ייחודית של להקה, הטכניקה היא כלי שאפשר אתו ואפשר גם בלעדיו, אני לוקח מאד ברצינות את החומר שלנו והעבודה שלנו ושיר אצלי תמיד מתחיל ממחשבות שמובילות אותי לקחת את הגיטרה, אין אצלי "בוא ניקח את הגיטרה ונכתוב ריפים" זה מאולץ בעיני, אני עושה אמנות, לא מכונה.




מה משפיע עליך?

אני קורא המון, בעיקר בסיבובי הופעות ואנחנו להקה שמופיעה הרבה כך שיש לי המון זמן לקרוא, אני תמיד לוקח ספרים לסיבובי ההופעות, אני קורא הרבה היסטוריה.

רכשנו לעצמינו שם של להקה שעובדת קשה, שלא מסננת הופעות בגלל כסף, שמופיעה המון, אנחנו לא להקה שעושה סאונד צ`ק שעתיים וחצי, לנו זה לוקח עשרים דקות, אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, כל הקטע הזה של הלהקות והציוד וכל זה ממש טפשי בעיני, להקה טובה תישמע טוב כמעט על כל ציוד וללהקה גרועה לא יעזור המגבר גיטרה הכי טוב.
אני כבר בן 41, יש לי לא מעט כאבי גב, אבל מעולם לא ביטלנו הופעה, אני לוחם בקטע הזה ואני אמשיך בדרך הזו.

איך אתה מסכם את התגובות לאלבום החדש?

מעולות, אנחנו מאד שמחים, האלבום מקבל המון שבחים גם מהקהל וגם מהעיתונים ומהמבקרים והרבה אנשים אומרים לנו שזה האלבום הכי טוב שלנו בעיניהם, מה שכמובן מאד שמשמח.

אל תשכח ששני חברי להקה עזבו אותנו לפני ההקלטות ולמעשה אני ניגנתי את כל הגיטרות והבס באלבום ואחי תופף, עשינו הכל רק שנינו בסטודיו באלבום הזה, חברי הלהקה החדשים הצטרפו רק לאחר צאת האלבום, זו אולי היצירה הכי אישית שלי בכל הקריירה.

יש המון הקרבות ומחיר מאד גבוה שאנחנו משלמים כדי לחיות למען המוזיקה שלנו, זה לא קל, רחוק מלהיות קל, אבל אם אתה רוצה לעשות דברים נכון אז אין דרך אחרת בעיני. מוזיקה בשבילי היא לא לכתוב ריפים בגיטרה ולשתות בירה ולעשן, ממש לא, מוזיקה היא דבר רציני שבא מהנשמה.

אתה מרגיש שהדברים עליהם דיברת וחשובים לך כל כך חסרים במטאל של היום?

ברור שהם חסרים.

חלק משירי האלבום החדש הם בכמה שפות פרט לאנגלית, יש שם לטינית, רומנית, מאיאן, יוונית ועוד שפות, מאיפה בא הרעיון לשיר בכמה שפות?

היות והאלבום מתעסק בהסטוריה עתיקה של הרבה תרבויות ועמים שנכחדו רציתי לתת את זה בצורה הכי מיוחדת, לא לשיר הכל באהגלית אלא לתת לזה צבע ייחודי שמתאים לקונספט של האלבום, לטקסטים ולמוזיקה.

מה אתה חושב על המצב הפוליטי ביוון? ובישראל?

אני לא בנאדם פוליטי ופוליטיקה לא מעניינת אותי ובטח לא חלק מהמוזיקה שלי, אנחנו מרגישים בישראל כמו בבית, הכי טבעי לנו, מאד מזכיר לי את הבית.

לגבי יוון יותר ויותר אנשים סביבי מדברים שוב ושוב על המשבר הכלכלי ויש לי תחושה שזה נהיה קריטי להרבה אנשים, זה מצב חולני מה שקורה ביוון, אני מרגיש שזו בעיה שתתפשט בעולם, לא מאחל את זה לאף מדינה אבל נראה לי שהמשבר הכלכלי הזה מתפשט לעוד מדינות, כולם כאן בקריסה כלכלית, חייבים כסף, בחובות, קשה מאד לחיות ככה, בטח לאורך זמן, אני אבא לילד, אני מרגיש את זה יום יום, זו פוליטיקה חולה שהורסת הרבה מאד מהמבנה החברתי והכלכלי כאן.



ואיך אתה רואה את ההתקרבות של חלק מאנשי המטאל לימין הקיצוני כתוצאה מכך, אני מדבר על להקת הבלאק מטאל היוונית Naer Mataron שאחד מחבריה הוא מנהיג מפלגה פאשיסטית ביוון שיש הקוראים לה נאצית ("השמש העולה"), מה דעתך על זה?

המשבר ביוון גורם לאנשים לחפש פתרון בקיצוניות, פתרון מאד טפשי בעיני, זה תמיד היה לאורך ההסטוריה, אני לא חושב שהוא נאצי במובן ההיטלריסטי של המילה, אבל הם ללא ספק מסוכנים, ובעלי השפעה מאד שלילית, זה ברור, אין לי שום קשר לדברים האלו ולא ללהקה שלי, זה לא מעניין אותנו ואנחנו כמובן נגד כל הדברים האלו, כל מי שמנסה להכניס פוליטיקה ולאומנות לתוך הבלאק מטאל הוא אידיוט ואין לו מושג, כל המהות של המוזיקה הזו היא מחשבה חופשית ושלטון האינדבידואל ללא יישור קו עם החברה והקונפורמיזם, בצורה של פיתוח אישי, כל מי שמחבר את המוזיקה הזו עם פוליטיקה ככלל ועם פוליטיקה קיצונית ולאומנות בפרט הוא בנאדם שאין לו מושג, זה מטומטם בעיני, מאד מטומטם.

כל התנועות האלו הן תנועות שצריך לעצור עכשיו, לפני שהן יעשו דברים שיערערו ויפגעו בחברה הנורמטיבית, זה מאד לא טוב בעיני, צריך לעצור אותם.

איך אתה מרגיש כיום לגבי הסצינה ביוון? בשנות התשעים היתה תקופת הזהב שלכם, יחד עם Necromantia, Septic Flesh, Nightfall, Varathron ועוד רבים, איך זה כיום?

לאחר שנות התשעים הראשונות היתה תקופה די קשה בסצינה ביוון אבל בשנים האחרונות הכל חזר והסצינה שוב מצליחה מאד כאן, בעיקר בגלל ההצלחה הגדולה של Septicflesh ושלנו.

פעם חמישית בישראל, הופעתם כאן ב 1994, ב 1998, ב 2001 ו 2010 ועכשיו שוב, איך ההרגשה?

אנחנו מרגישים בישראל כמו בבית ויש לנו הרבה חברים טובים אצלכם כך שזה מאד טבעי לנו לחזור לישראל, אתם יכולים לצפות לשעתיים של מטאל מכל התקופות שלנו, שירים לדשים לצד שירים ישנים ומוכרים ובעיקר לכך שניתן את הנשמה שלנו ונעשה מופע הכי טוב והכי מוצלח שאפשר, אנחנו מאד אוהבים את ישראל ואת הקהל הישראלי ואני בטוח שיהיה כייף ומעניין, אז אני מזמין את כולם לבוא להופעה ב 20 לחודש עם Moonsorrow שהם להקה מצויינת בעיני, יהיה ערב מאד מיוחד.

[ לראיון באנגלית ]

[ פרסם תגובה / קרא תגובות (2) ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[14/03/2024]
Structural - "Decrowned" release show
[30/03] Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::