26/09/2013
חיפה בוערת וזועמת- סקירת פסטיבל Summer Fury 3
מאת: ירון הורינג ואבי סלמה
צילום: ירון הורינג וסער דויטש

12 להקות בערב אחד זה טירוף, תרשמו לעצמכם. ידעתי על האירוע הזה הרבה זמן מראש, אז דאגתי לפנות לעצמי את הערב מראש. עד שיש לנו ערב כזה בצפון שאני אפספס אותו? מה שהשכל המוגבל שלי לא ידע לעשות זו מתמטיקה פשוטה, אם 12 להקות מופיעות בערב אחד, אין סיכוי שזה ערב, זה חצי יום! כשגיליתי את זה כמה ימים לפני האירוע והבנתי שהאירוע מתחיל אחרי צהריים, עשיתי שמיניות באויר כדי להגיע בזמן. מכיוון שאני אב לשני ילדים וישתי עובדת במרכז לא היה לי סיכוי להגיע בזמן, נעזרתי בכמה מאושיות המטאל בצפון. יחצ"ן העל המקומי אבי סלמה, וסער דויטש, הצלם הטוב ביותר במזרח התיכון חיפו עלי ב3 השעות הראשונות של הפסטיבל.

אבי סלמה

Venus in Fear

Venus in fear פתחו את האירוע, הלהקה היא להקת סימפוניק מטאל חיפאית. מהתו והצליל הראשון היה אפשר לראות שמדובר בח'ברה מוכשרים,בנוסף לגיטרות ולתופים עמדו על הבמה כנר וסולנית. הלהקה התחילה לנגן לקהל קטן יחסית שהיה שם, למרות מיעוט האנשים כל הנוכחים פשוט נסחפו לתוך הרחבה. הסאונד היה מעולה והנגינה בשילוב של הכינור היו פשוט מושלמים, לנוגה הסולנית יש פשוט קול אופראי מדהים. הריפים שלהם גאוניים והכתיבה פשוט מצויינת. זו הייתה בהחלט פתיחה מעולה לפסטיבל, וונוס השאירה לי טעם של עוד.

Future Indefinite

הלהקה השניה בסדר ההופעות של הפסטיבל. התארגנו בצורה מהירה ועלו על הבמה. הלהקה היא להקת פרוגרסיב-דת' מטאל, גם כאן להקה צעירה מאוד אבל מוכשרת, ללא ספק. הקהל אכזב קצת ובשיר הראשון לא ניכרה תזוזה גדולה במיוחד על הרחבה. מיד בתחילת השיר השני האנרגיות התחילו להיבנות. קיר המוות הראשון בפסטיבל איים לפרק את הרחבה מלווה בסאונד מטורף של נגינה שוברת.

החיסרון היחיד שהיה בהופעה הזו (מה לעשות, אי אפשר בלי בעיות טכניות מדי פעם) זה שקולות השירה פשוט נבלעו בתוך הנגינה של הלהקה למשך חצי מההופעה. אחד הגיטריסטים מפגין כריזמה מרשימה וקורא לכל הקהל להתאסף ברחבה, וכשהוא הציג את השיר הבא הוא פשוט הרים את כל הקהל על הרגליים. ללא ספק מדובר בלהקה עם יכולת טכנית גבוהה ועם נוכחות במה מרשימה. פרפורמרים אמיתיים שגרמו לקהל לחפש בלון חמצן בסוף ההופעה שלהם.

Shiver

הלהקה השלישית שעלתה על הבמה היא לא אחרת מלהקת Shiver מהקריות. הלהקה מורכבת מכמה טיפוסים מוכשרים שניגנו בהרכבים שונים בארץ. כשהלהקה מתחילה לנגן והשיר הראשון בוקע מהרמקולים הרחבה מתמלאת במהירות שיא, כל מי שהיה נוכח בפסטיבל הגיע לרחבה ונשאר שם לאורך כל הסט של הלהקה המדהימה הזו. הקהל היה באנרגיות מטורפות. הטקסטים שלהם גאוניים לא פחות, וכל שיר שהם ניגנו נוגן בדיוק מושלם, הקהל והלהקה הראו לנו מה זה מטאל אמיתי.נבנה מעגל פוגו אימתני בלב הרחבה בזמן שכל שאר הקהל מפרק חוליות בצוואר בהאדבנגינג מטורף. הלהקה יורדת מהבמה מלווה בהמון אהבה ומחיאות כפיים מהקהל ומפנה מקום ללהקה הבאה.

Switchblade

כששמעתי על הפסטיבל הזה לראשונה וראיתי את כמות הלהקות שעומדות להופיע, הבנתי שהפסטיבל הזה הולך להיות משהו מיוחד. הבנתי שהפסטיבל הולך לגעת בכמה סגנונות של מטאל. וכך באמת היה, אחרי ששמענו כבר סימפוניק ודת' מטאל. עולה הלהקה הרביעית לערב זה, להקת Switchblade שהביאה איתה את הסגנון הוותיק ביותר במטאל: הבי מטאל. הדיסטורשן מילא את הרחבה והסאונד כולו היה מצוין,היכולות הווקאליות של הסולן היו לא פחות ממדהימות. דיוק חד של שירת הבי כמו של הגדולים. קשה להיתקל בלהקות מהסגנון הזה שמסוגלת לתת סט שירים מושלם כמו שבוצע בהופעה הזו, הקהל נהנה והיה באנרגיות גבוהות מאוד,זה מטאל!

ירון הורינג

מועדון הגלה שבו התקיים האירוע מתחרה עם ה D-music (השם יקום דמו) בנידחותו, גם הוא ממוקם אי שם בלב אזור מוסכים ותעשיה בשולי הקריות. כדי להגיע אליו צריך יכולת ניווט של עז הרים, תאורה של רכב ראלי והרבה מצב רוח טוב. כאשר הגעתי אל המועדון, כבר מבחוץ הייתה הרגשה של פסטיבל אמיתי, אמנים יוצאים ונכנסים עם גיטרות, מגברים ומצילות של תופים, כל אחד מעמיס בעצמו את הכלים שלו. ככה זה אצלנו בצפון, אנשים אמיתיים. נכנסתי פנימה בדיוק אחרי ש Switchblade סיימו והלהקה הבאה התארגנה לקראת ההופעה.

Take No Notice

הרכב דת' מטאל לא רע, לא רע בכלל. סגנון השירה שלהם נע מגראולינג עמוק וסקרימינג מטורף, בהרמוניה מושלמת. הם התחילו בשירים מכסחים ופשוט העיפו את המועדון. השיר השלישי שלהם (מתנצל, היה לי קשה לעקוב ולהבין מה היה שמו) היה מלודי יותר, הגיטריסט הוביל את השירה והסולן\בסיסט נתן לו גיבוי קולי, השיר התחיל קצת לא מגובש והפך לאט לאיטי ופסיכי, כמעט דום. השיר החמישי שלהם התחיל בחגיגה של בס ענק ודומיננטי, איך שאני אוהב בסים ענקיים. מתופף הלהקה, תומר, הצטרף אליהם עם דאבל בסים מפלצתיים ולקח מעט מאוד זמן לזהות את הקאבר, הח'ברה נתנו גרסת דום\דת' ל The pretender של ה Foo fighters. בקטע הזה כמעט כל חברי הלהקה הצטרפו להרמוניית סקרימינג מסונכרנת,יופי של קאבר.

Katastrof

קטסטרוף הייתה אחת מהלהקות שחיכיתי לראות בלייב. הם מלווים אותי תקופה ארוכה כבר (למי שלא קרא את הסקירה שלי לאלבום שלה, כדאי). ואיזה כיף לשמוע אותם בהופעה, כמה שהם מצוינים בדיסק. בהופעה החיה הסאונד שלהם מלוכלך יותר והסולן המדהים שלהם (אנדריי) הוא חזק ועוצמתי יותר. זו לדעתי האינדיקציה לכמה להקה טובה, אם בהופעה הם משתווים או עולים על הביצועים האולפניים, וללא ספק קטסטרוף נשמעים הרבה יותר טוב מבאלבום, ומאוד אהבתי את האלבום.

אנדריי, הסולן הוא סולן תקשורתי מאוד, לשיר הרביעי הוא מעלה אומן אורח (חבר, כנראה) שלוקח את המיקרופון ומארגן לנו קיר מוות, היה כואב. השיר מתחיל ביללות גיטרה, קירות המוות עוד עומדים בלי לזוז. ברגע שהשיר נכנס קיבלנו את כאוס הפוגו הגדול של הערב, מדהים. קטסטרוף המשיכו עם Channels, אחד מהשירים הטובים ביותר שלהם. איגור (אחד משני הגיטריסטים, והבחור שאחראי על האירגון של הפסטיבל הזה) פשוט מדהים במהירות שלו על הגיטרה, הוא מלהטט עליה בדיוק מפחיד. לשניה הסתובבתי אחורה, וראיתי אישה אחת, אני מניח שבת משפחה של מישהו מחברי הלהקה, עומדת לה עם מניפה בזמן שעל הבמה הח'ברה מכסחים אותנו, דמיינו לכם את הסצנה. לסיכום ההופעה, קטסטרוף נתנו לנו להנות מקאבר ל Nemesis של Arch Enemy, היה אפילו יותר מהיר ואנרגטי מהמקור, מרשים מאוד.

Ferium

את פריום ראיתי כבר כמה פעמים בהופעה חיה. הלהקה הזו פשוט שייכת למימד אחר, טיראן והח'ברה עלו על הבמה, רגועים ושקטים, כמעט אדישים, כיוונו את הכלים. וכשהם היו מוכנים הם התחילו בבעיטה לתוך הפרצוף, מאפס למאה בפחות משניה, הלהקה הזו היא פאקינג מזאראטי. הח'ברה המשיכו עם Business on demand , השיר מתחיל בריפים מנסרים ומהירים, טיראן יושב על הקצב של הגיטרות ופשוט שואג, צורח ומעיף לכולם את העור מהפנים.. בשלב כלשהו במהלך ההופעה, הלהקה מודה שהם לא זוכרים את הסט ליסט ונותנים לנו לבחור בין Side Effects ל Mirrors , כמובן ש Side Effects לוקח, ואז טיראן נעמד, מושיט את שתי זרועותיו קדימה ומארגן לנו קיר מוות מהיר במיוחד. הלהקה ממשיכה עם שיר חדש, לכבודו הלהקה מתיישבת ומבקשת מכל הקהל לשבת, אם הייתי מהיר מספיק הייתי מצלם לכם את הקהל, אבל הספקתי לצלם רק את הלהקה יושבת. סיבת הישיבה? כדי שנוכל לקפוץ מיד כשהשיר מתחיל,ואכן קפצנו. בכלל, הקהל של פריום אוהב אותם, אנשים עולים לבמה ורוקדים איתם, היה פשוט כיף.

הלהקה סגרה את ההופעה עם Reflections, עם גיטרות מצוינות שפשוט תפרו לי את השכל. אני חייב להוסיף משהו שכבר אמרתי על הלהקה הזו, הם פשוט תחנת כוח ניידת, אנרגטיים, שמחים ומקצועיים מאוד מאוד, אני לא יכול להפסיק להתרגש מהם, למרות שראיתי אותם לא מעט, אני מקווה מאוד שהם יצליחו בחו"ל, הם אחת הלהקות הטובות שיש לנו פה.

בין הופעה להופעה יצאתי החוצה לנשום קצת (סאמק על הסיגריות האלה, בסדר?) המתחם עצמו הוא מתחם מעולה לפסטיבל שכזה, ובנוי מכמה אולמות להופעות (רק אחד היה בשימוש, כמובן) ומתחם פתוח תחת כיפת השמיים להתאווררות, היו שם דוכני מארצ', בר נוסף ומין קיוסק קטן לחטיפים ומשקאות שהיה נטוש רוב הזמן. אני יודע שהמארגנים רצו לשדרג שם באירועים עתידיים, וזה אכן יכול להיות מבורך אם היה שם אוכל קצת יותר רציני (למשקיענים שהיו שם כמעט עשר שעות) אבל בכל מקרה, יופי של מקום לאירועים מסוג זה.

Dark Serpent

דרק סרפנט היא להקה שלא יצא לי לראות בהופעה חיה עד כה, וזו להקה ששמחתי לראות סוף סוף על הבמה, אחרי ששמעתי את M.K.C (האלבום) אין ספור פעמים. קודם כל שמחתי לראות שמישהו בערב הזה קרוב אלי יחסית בגיל,הח'ברה עלו בלי הרבה דאווין ועם המון כשרון ואנרגיה אל מול אולם חצי ריק. מלא אנשים הלכו בשלב הזה, אנשים לא יודעים מה טוב להם, באמת. הח'ברה עלו עם Locked in the Watchtower והמשיכו ב Siata Deshmia, התופים של יובל פשוט ת'ראשיים ומטורפים. רק הצליל שלהם עשה אותי שמח. השיר השלישי (Fuck you) הוקדש לכל מי שהלהקה שונאת ואותי פשוט זרק 30 שנה אחורה (אז מה אם הייתי בן 5, זרמו איתי) לראשית הת'ראש, פשוט ת'ראש מטאל מדהים וראשוני. גיטרות מהירות ותופי פח בסיסיים.

הח'ברה המשיכו לנגן מהר וחזק וכשהם מגיעים ל M.K.C, כבר אי אפשר למחוק לי את החיוך מהפרצוף. השיר נפתח בגיטרה גבוהה ומתגלגלת ויובל קרמר, הגיטריסט ,פשוט מפליא על הגיטרה בזמן שהתופים של יובל (כן,פעמיים יובל) מאיימים לעשות חור באדמה שמתחתיו. לקראת סוף ההופעה אנחנו מקבלים קאבר מהיר ועצבני ל A lesson in violence של להקת Exodus המיתולוגית סגרנו את ההופעה ב Dark Serpent, מהיר כמו ברק,מרושע ושמח. יש משהו כל כך מאוורר בלהקה הזו, הסאונד שלהם משוחרר ונינוח בלי שום פשרה על רמת הניסור, אוהב אותם הרבה.

Winterhorde

אחד היתרונות בפסטיבל מסוג זה, הוא שאפשר היה לראות כל להקה מתארגנת על הבמה, וללא ספק הלהקה הזו הייתה המורכבת ביותר בארגוני הכלים על הבמה. בשני צידי הבמה הונחו פול-אפים עם הלוגו של הלהקה, אורגן ות'רמין (מכשיר די מגניב שמשמיע קולות בלי מגע יד, השתמשו בו לנגן את מוזיקת הפתיחה המקורית של סטאר-טרק) לקח לא מעט זמן לארגן את הסאונד (הגיוני) . וכשהלהקה התחילה לנגן, היו כמה וכמה מהמורות לעבור, הת'רמין צרם קצת , והסולן לא נשמע בחלק הראשון של השיר. אבל ברגע שזה נפתר היה אפשר לגבש כללית הבנה של הסאונד שלהם, מעיין בלאק –דת' –סקנדינבי- פולקי. פאק איט, למי משנה ההגדרה, באמת? השיר השני שלהם נשמע כבר יותר טוב (SnowFall) הגראולים עמוקים והתופים מהירים וכבדים. כל השאר נבלע לי בבליל כבד עד לקטע האפל-מלודי של השיר, שם התחיל הכיף. הסולן של קטסטרוף הוא כנראה מעריץ מושבע של הלהקה, הוא מצטרף לפזמון עם הסולן ונותן הרבה כבוד ואנרגיה לשיר.

ההופעה של ווינטרהורד היא מאוד תיאטרלית ,הסולן יורד מהבמה בזמן שהלהקה מנגנת קטע אינסטורמנטלי. יותר מאוחר הוא חוזר עם עששית ושר כשהוא על הרחבה, הסאונד הוא מקאברי, רועש, כבד ואיטי מאוד. הסולן של הלהקה - Horeph הוא לדעתי נקודת האור של הלהקה, הוא אגרסיבי, אנרגטי ומרשים בדואליות מדהימה לחלק מחברי הלהקה שפשוט נראה כאילו נרדמו תוך כדי נגינה. לא מאוד התחברתי למוזיקה שלהם, מתנצל.

Mental Maze

הח'ברה מגניבים ואנרגטיים, עלו כשברקע הם מנגנים (נראה לי) קטע קצר משיר של פנתרה. הקצב שלהם מהיר וכבד,הגיטרות עובדות קשה והברייקים נותנים בראש. בשיר השני שלהם, הסולן והריפים של הגיטרות הופכים לאחד, זה משהו שאני מאוד מאוד אוהב לשמוע, כשהסולן הופך להיות כלי נגינה בעצמו. פה גם התופים היו בהרמוניה מושלמת איתו, פשוט יופי של עבודה. הסאונד שלהם מהיר וחותך, אחד השירים האחרונים נפתח בתופים חצי מזרחיים, קצב מדהים, גם הוא עם הרבה ברייקים וגראול עמוק עמוק. הח'ברה מסונכרנים בהדבנגינג ועובדים וקופצים בתיאום מושלם. פשוט להקה כיפית.

Synapsis

ההרכב הצעיר של הערב. מי שמנהל את הלהקה הזו הוא גל אברמוביץ', בחור מוכר בסצינה שהסתובב רוב ההופעה כמו טווס, מאוד גאה בח'ברה שלו. הלהקה עולה לבמה אחרי ארגון קצר ועובדים יפה. השיר השני שלהם מתחיל שקט, הסולן קצת שקט על הסאונד הכללי וחבל, הוא לא רע, ויש לו נוכחית בימתית תיאטרלית כמעט. הלהקה ממשיכה לנגד בהרמוניה של שירה וגיטרות השיר מאוד מלודי, כמעט חצי הימנוני. לא רע בשביל ילדים בני 16-20. הלהקה מאוד אנרגטית ומנסה לעורר את הקהל, הסולן יורד ושר מתוך הרחבה, הגיטריסט פורץ גם הוא לרחבה ומנגן שם.הם סוגרים את ההופעה בשיר לא רע בכלל עם ריף מטורף שליווה אותו. בסך הכל היה אחלה, רק חבל שהסאונד הרים כל כך את הנגנים והוריד את הסולן.

SPYBORG

עזבו אתכם מכל 1800 המילים שנכתבו פה קודם, הדבר הכי מגניב שהיה בערב הזה זו הלהקה הזו. כמה דקות לפני שהם עלו ממש ריחמתי עליהם, השעה הייתה שתיים וחצי בלילה והמקום היה כמעט ריק, פחות מ20 אנשים בסך הכל נשארו (כולל אנשי סאונד ועובדי המקום). הח'ברה עלו על הבמה, דמיינו לכם להקה של אנשים סביב גיל 40. אחד מהם עם חצאית וצ'לו חשמלי, השניים האחרים עם כינור חשמלי ומתופף.

הח'ברה עלו על הבמה וניגנו נגינה קלאסית שקטה,לאט לאט הקצב עלה והחשמל זרם לכלים שלהם, הצ'לו הופך לבס והכינורות הופכים לגיטרות חשמליות, והסאונד משכר ומדהים. כל מי שנשאר שם (כולל אני) פשוט הסתכל על האחרים וחיך כמו מטומטם, זה היה פשוט מדהים. בשיר השני הם נתנו קאבר לראמשטיין, הלהקה עובדת יפה ביחד, הם מתקשרים אחד עם השני ולכולם זה נראה טבעי שיש שם איש עם חצאית. לסיום ההופעה הקצרה יחסית הם סוגרים בקאבר ל Killing in the name של R.A.T.M, את קטעי השירה של זאק דה-לה רושה מחליף הבס. לסיום ההופעה לא יכולתי להתאפק ועליתי לדבר איתם וללחוץ להם את היד. תבדקו את הדף שלהם בפייסבוק. וקבלו דוגמה קטנה, עלי

לסיכום, זה היה אירוע מרשים ורבגוני במיוחד, הרבה מאוד הרכבים והרבה מאוד סגנונות מוזיקליים שנוגעים במטאל,המעברים היו כמעט נקיים בין הלהקות ולא נאלצנו לחכות הרבה, סיימתי את הערב הזה גמור אבל מבסוט לגמרי (חוץ מזה שעישנו לי את הצורה) וטעון באנרגיות להרבה מאוד זמן.

לגלרית התמונות המלאה