Main Menu
Main: Interviews | Articles | News
Reviews: Albums | DVD | Shows
Scene: Events | Photos | Forums
Misc: Updates | Movies | Videos
About: Magazine | The Staff
Advertise: Events | News
OnTour
Disturbed
Feed Us Go Hebrew Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Concert Reviews ::

03/03/2015
זאגא+ זאגא=טירוף Zaga Zaga בהשקת EP בקורו
מאת: דני אחירון
צילום: גיא פירסט

רציתי לספר לכם על יום שישי האחרון ואני לא ממש יודע מאיפה להתחיל. אם אתם לא מעורבים במה שקורה בסצנת הפאנק/הארדקור המקומית כנראה שלא שמעתם על Zaga Zaga וזה די חבל. החבורה עם השם המטופש הזה שיחררה לאויר העולם תקליטון 7 אינץ' שגם נמצא ב Bandcamp של הלהקה בשביל כל האנשים השפוים שלא שורפים את דמי הכיס שלהם על תקליטים כמוני, שבו יש תיעוד מוקלט ראשון שלהם ולטרור המוזיקלי המאורגן להפליא שהם הקליטו על טייפ 4 ערוצים ממש באותו מקום שבו התכנסנו באותו ערב. למעשה יש מצב שלחלקכם השם Koro לא יגיד הרבה, אבל בזמן שהמטאל הישראלי יודע עליות ומורדות, המקום משמש כבר כתקופה לא קטנה כבית לכל דבר ועניין של כמה עשרות אנשים שחלקם מריצים מספר משוגע של להקות. אם בכל זאת השמות Kids Insane, Not on Tour, Mad Choice, Mondo Gecko, Dust, Sweathsop Boys ועוד המון נוספים אומרים לכם משהו כנראה שכל הפתיחה הזאת מיותרת בשבילכם ומירפקתם אותי ביום שישי בשלב כזה או אחר. במידה ולא ממליץ לכם לבדוק אותם ובאופן כללי לפזול לעבר הסצנה המקבילה המקומית, קורים שם דברים נפלאים. אבל בחזרה לעניינו, באותו ערב חברי Zaga השיקו את הEP ואני, גיא פירסט אחד וכמה עשרות אנשים לבושים אלגנטי שיודעים מה טוב בשבילם הגענו ליצחק שדה 32 והתכוננו לדיסקו. על מה ולמה חבל ולמה לא הייתי בהופעה של Eluvettie? תמשיכו לקרוא.


Mongar

לא זוכר מי בא לבשר לנו שמתחילה ההופעה, אבל כשנכנסנו פנימה על הבמה היו בסך הכל שני אנשים: גיטריסט עמוס פדאלים עם לפטופ פתוח ומולו מתופף עם אוזניות שנראה כאילו פגש אותו קצת במקרה. הדבר היחידי שידעתי על Mongar לפני אותו ערב זה שהם צמד ושהם עושים פוסט-רוק. כשזורקים פוסט לכל דבר זה אומר שישנו טויסט בעניין אבל המינוח הזה ערטילאי ומעורפל בערך כמו "אקסטרים מטאל" התהיות הגיעו לסופן כששניהם התחילו לנגן לאחר שהציגו עצמם בקצרה והמוזיקה ללא ספק דיברה בפני עצמה. מדובר בהופעה שנסיון כזה או אחר לשים אותה תחת מטריה מסוימת של ז'אנר זה טעות ונסיון אבוד מראש. הדבר היחידי שאני יכול לחשוב שמקביל לזה זה צפיה בחזרה של חברים או בנגני רחוב ואני אומר את זה במובן הכי אינטימי ומופלא של המילה. ברור לי שהמוזיקה שלהם כתובה היטב, אבל משהו בהגשה הכל כך חופשית הזאת ביחד עם העובדה שהרכבים זוגיים אף פעם לא מרגישים כמו להקה של ממש גרמו לי להנות לאללה.

היה מדובר ב Jam Session עם כמה עשרות צופים, גיטריסט שחיפה על העובדה שהוא לבד בדגימות ובמתופף נמרץ להפליא. בעזרת המון כשרון וכמה שירים מאוד מוצלחים קשה היה שלא להשאב לקצב המדבק שלהם. יכול להיות שאולי בגלל שמדובר בשני אנשים שמנגנים מוזיקה אינסטרומנטלית זה לא יעיף את כולכם כמו שזה העיף אותי, אבל לעזאזל, ברגעים הטובים של ההופעה הזאת אני לא הפסקתי להזיז את הראש וכשזה נגמר הגבתי ב"לא!" שפשוט נפלט לו מעצמו בקול רם. הדבר הכי טוב שאני יכול להגיד על ההרכב הזה הוא שגם אם זו הייתה ההופעה הראשונה שלהם שראיתי בחיי הרגשתי כאילו גדלתי על המוזיקה שלהם והכל נגע בי במקומות הנכונים. יופי של פתיחה ועוד הרכב מקומי ששמחתי להכיר.


The Orions

אם ההרכב הראשון שלנו גרם לי לתהות לגבי הרכבים ללא סולן, ה Orions הם ללא ספק השלב הבא באבולוציה הזאת של הרכבים אינסטרומנטליים סוחפים. זו ממש לא הייתה הופעה ראשונה שאני רואה אותם אבל כל פעם אני מוצא את עצמי נהנה מחדש מה Surf ההיפראקטיבי שלהם. למעשה מדובר בלהקה שנכנסת למשבצת של הלהקות שתיארתי בפסקת הפתיחה שלי, חבורה מקומית של כל מיני חברים שכל אחד בנפרד היה ועודו חבר בהרכבים כאלו ואחרים שהחליטו יום אחד לנגן את הגרסה המזרח תיכונית הפרועה שלהם ל Shadows האגדיים או למעשה לכל הרכב גיטרות רווי Reverb שקם אי פעם. כשהם קרוים על שם הפלאפל האהוב עליהם מחיפה והם משתמשים בז'אנר שאותו בחרו לנגן כהוכחה שלא משנה מה אתה מנגן, משנה הגישה ותאמינו לי, ככל שהם צוברים קילומטראז' בימתי ההופעה שלהם הופכת ליותר ויותר אינטנסיביות והרקע המוזיקלי שלהם ביחד עם הכימיה שלהם כחברים וכלהקה הופך את הכל לחוויה של ממש.

איתי ודוד מלהטטים יחדיו על הגיטרות כשגיא מוביל את הטון ביחד עם עזרא הבסיסט שעוזר לספק קרקע יציבה להתפרעויות של שאר החברים ללהקה ומספק לא מעט רגעי בס כובשים משלו. קשה מאוד שלא לפצוח בריקודים כשההופעה בעיצומה, ביחוד כשהם עצמם רוקדים על הבמה תוך כדי, בשלב מסוים אי אפשר להתנגד לזה יותר ומהר מאוד מצאתי את עצמי מרקד עם חברים כמו שאני עושה לרוב רק כשאני שיכור היטב בחתונה כזו או אחרת. המחמאה הכי גדולה שאני יכול לתת ל Orions זה שאם הם היו מנגנים אצלי בנשף הסיום של התיכון כנראה שלא הייתי מבריז ממנו ולמעשה הם להקת הנשף שכולם היו רוצים שתהיה להם. לראות אותם ולשמוע אותם זו חגיגה מופלאה וגם אתם עושים את זה בפעם הראשונה או בפעם ה - 20 כנראה שגם אתם תרקדו ועל הדרך תבינו שלמוזיקה טובה אין גיל או מחסום כזה או אחר.


Zaga Zaga

הופעת ההשקה של Zaga Zaga הייתה הזדמנות נהדרת בשביל לחזות בהם בפעם הראשונה. אני מכיר את חברי הלהקה מהרכבי עבר שלהם ולמעשה כבר פיספסתי אותם בכמה הזדמנויות ושמחתי עם הEP כי ידעתי שסוף סוף אין סיכוי שאפספס את זה. את הכיוון המוזיקלי של ה Zaga הבנתי עוד מדמו הבכורה שלהם שאותו כן שמעתי, כמו במקרה של ה Orions מילת המפתח כאן היא יוזמה ו DIY כשהמניע העיקרי להקמה שלהם לפני כשנה היה העובדה שלמרות שלכל חברי הלהקה להקות משלהם, אף להקה בארץ לא ניגנה את מה שהם אוהבים. במקרה שלהם זה הארדקור מטאלי במשמעות המקורית של המילה, מוזיקה שנעה בין ה Grind ל Hardcore ומזגזגת על הקו המטופש שבין "מטאל" ל "פאנק". אז התאספו להם החברים חשבון(כן זה בן אדם), זיפיק, בן גליקשטיין ובן טברסקי והחליטו שהם ינגנו את מה שהם אוהבים לשמוע. בן ובן כבר ניסו פעם אחת ב Firetrucks Rally ז"ל, אבל הפעם הם עשו את זה שונה.

נעלמתי לי ל AMPM לחטיף וחזרתי בדיוק בתחילת ההופעה כשעל הבמה ניצבים בלבוש מהודר (בכל זאת השקה של תקליט לא?) החבורה שהתחילה לנגן ולשלוט בדיסהרמוניה מאורגנת באוזניים של כולנו. אחד הדברים שעושים את ההרכב הזה זו הדינמיקה המופרעת. כל חברי הלהקה מנגנים ובמקביל צועקים בתורם למיקרופון וגם אם השירים שלהם מדברים על שירות לקוחות (מי שאומר שוקולד חוטף אגרוף), סתם צורחים זאגה זאגה או שרים על שנאה ללהקות של אחרים שמקבלות פרגון שלא בצדק, המוזיקה שלהם מרביצה בדיוק איפה שכואב ובקצב שמשאיר אותך המום

הם לא ממציאים את הגלגל, אבל הם מביאים את הגלגל למקום שלהם ומציגים אותו במלוא העוצמה כשעל הדרך הם מוסיפים לו מהנסיון של כל אחד ואחד מהם. בן טברסקי עמד מול עיני ויצא לי רוב ההופעה לבהות בו מנסר את הגיטרה שלו צורח ומתפתל כשהשאר נובחים איתו ובעקבותיו כשבין הקולות מתבלט גם גליקשטיין בקול הקצת יותר גבוה שלו. הם נוטפים זיעה בתוך חליפות ולבוש אלגנטי כזה או אחר תוך כדי פריטות שנראות כמו מכות הם לא מפסיקים לזוז. בלי ששמתי לב בכלל נגמרו להם 20 ומשהו דקות ובדרמטיות מופגנת הם לפתע ירדו איש איש מהבמה והותירו אותנו חבולים והמומים ממה שהתרחש מולנו כשלבסוף רק חשבון נשאר לתופף לצלילי המהומי אפקטים. Hardcore\Meth-Core\Powerviolence או ג'אז אפגני, ה Zaga השאירו עלי רושם נהדר בהופעה הזאת וגרמו לי לחכות כבר מעכשיו להופעה הבאה.


אני יודע שאני אחזור ל KORO בערב כזה או אחר, לא משנה הז'אנר או הלהקות תמיד יהיה שם משהו בשבילי. כנראה איפה שהוא חברי הלהקות יושבים, קוראים את הסקירה, מקללים את גיא פירסט שעיוור אותם לצמיתות עם הפלאש ומעקמים פרצוף לנוכח כל מה שנרשם פה ולא מבינים על מה העניין. זה לא שהם לא רגילים לקבל מחמאות (אפילו ממטאליסטים!) הם פשוט מעולם לא כיוונו לשם. ברור שכולם רוצים להצליח, אבל הלהקות שראיתי באותו הערב ו Zaga Zaga בראשם עולות להופיע בעיקר כי זה מה שכיף להן לעשות. הם הולכים ומשתפשפים עם השנים ובלי לשים לב יצא שהם מחזיקים פה סצנת שוליים של ממש על הכתפיים המסריחות מזיעה שלהם, הם ממש לא צריכים שאני או אתם תגידו להם תודה, כנראה גם שהם היו מנגנים ככה מול 3 אנשים או סתם לכיף באיזה אחה"צ עם עצמם. מזל טוב לאנשי Zaga, תודה לשאר הלהקות ולהתראות עד הפעם הבאה, מקווה לראות אתכם בקרוב בליווי בקבוק קר של גולדסטאר וצ'ייסר טובי עם עוד המון אנשים שאוהבים לקבל מכות באהבה וצעקות לרוב.




לגלרית התמונות המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: Share ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: Search ::
 
:: Album Reviews ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: Updates ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: Events ::
[14/03/2024]
Structural - "Decrowned" release show
[30/03] Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: All Rights Reserved © Metalist Magazine 2002-2014 ::                                                       ::::