23/10/2003
METALIST FESTIVAL 2003 - אופיר

מהרגע שפורסמו הפרטים המלאים על אירוע המטאל הגדול ביותר מזה שנים רבות שיערך בארצנו כבר התחלתי לחשוב ולתכנן מה אני מקווה לראות ולעשות בפסטיבל מטאליסט. מאד שמחתי על מרבית הלהקות שהולכות להופיע בפסטיבל, ביניהם Spawn of Evil, Shworchtsechaye, Crossfire, Stone of Tears שלירושלמי שכמותי לא נמאס לראות ולהקות נוספות ואחרות. בשבילי אותן הופעות של הלהקות המקומיות הייתה האטרקציה העיקרית שכן אלה שהחליטו לכבד אותנו מחו"ל לא ממש היו לטעמי, אם זה בגלל שחשבתי שבהופעה של Aborted אני הולך לרוץ בצעקות החוצה ולהסתתר או שבהופעה של Konkhra אני סתם אסבול... הסיבות מגוונות. מה שכן, ציפתי דווקא ל Ancient.
אטרקציה נוספת לה מאד ציפיתי הייתה המפגש החברתי והאווירה שלדעתי מאד חשובים בכל הופעה ובמיוחד באירוע מסוג זה. מאנשים שפוקדים כל אירוע ואירוע עד לאנשים שאפילו לא הגיעו להופעה אחת בחיים שלהם, כולם הלכו להיות שם! אך בואו נתחיל מההתחלה ונראה אם באמת הציפיות שלי התגשמו או שמה השתנו...

3 שעות לקח עד שאיפשרו את הכניסה, מה שדיי רמז על כך שהולכים להיות שיבושים נוספים במהלך הערב, אך לא נתתי לדבר זה לעכור את רוחי שהגיעה עם מצב רוח טוב למדי. כמו שאמרתי, בשעה 18:00 לערך, אחרי שפגשתי כמה מכרים ומכרות, נכנסו לבסוף להאנגר עצמו, ומיד לאחר סקירה מהירה של המקום שהיה גדול למדי והודעה מעוררת זעם בה נאמר לי שלא ימכרו חולצות של הפסטיבל אותם עיצבתי בעצמי(תקועות במכס, סעממק של השובתים) ושהסולנית של Ancient לא תגיע להופעה, התחיל החלק העיקרי שלשמו התכנסנו במקום... והוא כמובן ההופעות.

ראשונים עלו Hand Made God, הרכב שכבר יצא לי לשמוע בעבר במתכונת הקודמת שלהם תחת השם Absence of Sincerity ולמען האמת לא ממש האמנתי שמשהו ישתנה בחיבתי הלא ממש גדולה לסגנון הגרינד בו הם מתמחים. אך להפתעתי, החבורה נתנה ספתח לא רע בכלל עם החומר החדש שלה ואף גרמה לי ולאחרים להתחמם קלות עם "תקיעות-ראש" ופוגו ראשון שהתפתח לו במרכז האולם. נראה כי הלהקה השתפרה לא מעט עם הזמן והיא ישבה ביחד בצורה מרשימה לא פחות... אך לפני שהופעתם נגמרה לקחתי לעצמי מנוחה קלה מפני ששמעתי שהבאים בתור יהיו לא אחר מאשר Spawn of Evil אותם רציתי לראות מזה זמן רב אחרי ששברו את ירושלים בהופעה עם Eternal Gray לפני מספר חודשים.

לאחר מנוחה קלה (לה הייתי זקוק מאד לקראת ההופעה) אצתי רצתי לתפוס לי מקום טוב בשורה הראשונה ולפני שהספקתי להשתחל בין המגודלים שתפסו שם מקום... Spawn of Evil עלו! הגיטריסטים החייתיים עמי וניר (שכמו שחברי יונתן אמר, היה בהחלט בדרן לא רע עם קול הגראוול הצווחני שלו), ירון המתופף המטורף ואחרון חביב אך עם זאת מרשע, מוטי השרץ, הסולן עם גרון השאול, פקדו את הבמה לבדיקות סאוונד קלות. עוד לפני שהחלה ההופעה היה ניתן להרגיש את האדרנלין שזרם במקום, ואני כבר לא יכלתי להתאפק והתחלתי לקרוא אליהם בצווחות רמות שהם "שרצים" ושאני "רוצה דם", וכך למעשה המשכתי לאורך כל ההופעה הקטלנית הזו ואף היה נראה שקיבלתי תגובות חזרה מהם... אך זה לא חשוב. אכן זו הייתה הופעה קטלנית לאורך כל הדרך, וכל תוכניותיי לשמור את כוחי ואת גרוני ללהקות הבאות פשוט ירדו לטמיון כי פשוט לא יכלתי להפסיק להשתגע במיוחד כאשר נוגנו שירים כמו Spawn of Me, My Own God ו-Jerusalem שהפך להיות אחד המועדפים עלי מאז אותו יום. אני בהחלט חושב ש-Spawn of Evil הם בין להקות הדת' (הלא מלודיות) היחידות שאני אוהב, ובהחלט מגיע להם. כל אחד מהחברים בלהקה כשרוני בתחום שלו וביחד הם פשוט מנפצים קירות כמו שרק שרצים שכמותם יכולים לעשות! מה עוד אוסיף ומה אומר... גם אני מחכה בקוצר רוח להופעה הבאה שלהם עם להקת Pungent Stench בחודש הבא, ואם אחד מהשרצים במקרה קורא את זה, אני מבטיח ששוב אכבד אתכם בכל הדם שמגיע לכם... אז ראו הוזהרתם ;-)

הבאים עלו Tears of Israfel, הרכב הדום\גותי-בלאק מלודי (כן זה מבלבל) אותם גם כן יצא לי לראות בעבר בערב המחווה ללהקת Orphaned Land שם הם ביצעו שירים מקוריים שלהם ושל אורפנד עם האופי הייחודי של הלהקה דווקא בצורה לא רעה בכלל. לצערי הפעם לא יכלתי להתעמק בהופעה שכן הייתי צריך להחזיר לעצמי קצת אוויר אחרי האירועים הקודמים, אך כפי שהיה נראה לי אלה שכן נכחו ליד הבמה נהנו לא מעט.

להופעה הבאה של להקת הבלאק Bartholomeus Night כבר לא טרחתי להקשיב כמעט, מכיוון שהייתי בדרכי לעבר הכניסה למקום כדי לפגוש כמה חברים שרק הגיעו לשם בשעות המאוחרות של הערב. בין לבין בזכות מכ"ם מיוחד לגילוי אנשים לא ישראליים הבחנו באחד מחברי להקת Ancient (אין לי מושג מי זה היה) מסתובב לו בין האנשים ברחבה בלי שאף אחד ישים לב אפילו ועצרנו לעשות עמו איזה שיחה קצרה על עובדה מעניינת זו ועל היותו בלאקר נורבגי וקשוח. בקשר ל-BN, את היכרותי עם הלהקה אני אאלץ לעשות בערב אחר שבו אני מקווה להתעמק יותר בחומר שלהם, אף על פי שאיני חובב בלאק מטאל גדול, אך מי יודע אולי גם הם יצליחו להפתיע אותי.

בחזרתי לאולם לאחר מכן, להקת Betzefer כבר החלה להופיע. לא יודע אם זה השם של הלהקה שמאד מרתיעה אותי מסיבות שלא אחלוק עמכם, או שזה סגנון ההארדקור שלהם שגם לא נכלל במועדפים עלי במיוחד, אבל גם הלהקה הזו לא ענינה אותי בתוכנית המקור. אך מה לעשות תוכניות משתנות, ולאחר כמה דחיפות של ידידתי נכנסתי לרחבה והתחלתי להקשיב לצעקתה. תחילה מה שהיה על הבמה נראה לי כמו איזה קליפ של להקת P.O.D או Korn או שאר חרטתי מטאל שאני ממש לא סובל, אבל המוזיקה עצמה דווקא לא הייתה רעה כמו שחשבתי שתהיה ואף גרמה לי לדפוק את הראש מספר פעמים לצד הצלילים האגרסיביים עד שהחלטתי שאני מעדיף לשמור את כוחי ללהקות שכן רציתי לראות ושוב יצאתי לשאוף אוויר.

בזמן שהותי מחוץ להאנגר מיודעינו יותם דפלייר ידע אותי על כך שלהקת Hellfire כבר החלה להופיע, ובתור מישהו שרצה לראותם מופיעים וגם היה אמור לסקור אותם, דפקתי ריצה למרכז האולם. הפעם הראשונה והאחרונה שראיתי את הלהקה הייתה לפני כחצי שנה בערב Heavy Metal Monsters שנערך במועדון האסיילום (ז"ל) בתל-אביב. לפי מה שזכור לי משם, מאד נהניתי מההופעה שלהם, לכן כללתי אותם ברשימת הלהקות שאני מעונין לשמוע בפסטיבל ומאד שמחתי על כך שהם הופיעו. על אף האיחור הקל, הגעתי בדיוק בזמן לאחד מקטעי הסולו-גיטרות של שיאון המוכשר שבמשך כל ההופעה הרביץ אותם חזק וטוב. אך אבוי, עד שקלטתי שהזמזומים ברקע הם למעשה קולו של הסולן ששימש גם כמתופף הלהקה, כבר הגעתי לאמצע ההופעה, וזו הייתה הפאשלה העיקרית שלהם. לדעתי Hellfire חייבים מישהו מקדימה שישיר, ואת התיפוף שישאירו כפי שהוא, שכן כל חברי הלהקה בהחלט שולטים בכלים שעליהם הם מנגנים. ואם אני כבר מדבר על שליטה, הבסיסט החייתי עם גיטרת 6 המיתרים שלו גם כן עשה חיל לאורך כל ההופעה. כשהגיע תורו של השיר "Temple of Light" בו אמור לעלות ולשיר לא אחר מאשר מוטי השרץ מ-Spawn of Evil, הייתה אכזבה קלה מכיוון שהוא ירד מהבמה לפני כן ונעלם באפלה. בעקבות זאת, לא נשארה הרבה ברירה ולבסוף הקלידן של Hellfire תרם מקולו וכך בוצע השיר עם נגינת פאוור ושירת דת' איכותית למדי. למרות הכשרון שיש לכל אחד מחברי הלהקה, החומר עצמו היה מעט משעמם ולא זורם מספיק לטעמי, אך בסה"כ החבורה נתנה הופעה לא רעה בכלל, שאף גרמה לעבדכם הנאמן להשתגע בצורות לא מוגדרות במיוחד... אבל את זה נשאיר למי שראה אותי וברח...

לא הספקתי לנוח להרבה זמן וכבר עלו לבמה המלכים! ב-ה' הידיעה ובסימן הקריאה – Stone of Tears, ה-להקה ה-ירושלמית ה-כבירה שיצא לי לראות אני חושב בכל הופעה שהייתה להם בעירי וגם באירועים אחרים ופשוט אף פעם לא נמאס לי מהם. אין לי מה להוסיף על כל השבחים שקיבלו מידידי יונתן ואני בטוח מעוד רבים אחרים שכן ההופעה הזו הייתה פשוט יוצאת מן הכלל! לא זכור לי מתי עשיתי הד-באנגינג יותר מטורף ממה שהרבצתי בקדמת הקהל לצד המוזיקה הכל-כך מוכרת ועם זאת המחדשת בכל פעם. כל השירים של הלהקה פוצצו את המקום אחד אחרי השני, ואף הייתה אתנחתא מרגשת כאשר הלהקה הקדישה שיר לאחיו של מוטי דניאל (מלהקת Arallu) שנחטף בקולומביה. לאחר מכן החלו הכיסויים לשירי Iron Maiden אותם אני לא ממש מכיר מכיוון אני לא אוהב את הלהקה הזו (כן, תירו בי...). אך לקראת הסוף הלהקה ניגנה את השיר היחיד שאני מכיר של IM, הלא הוא Fear of the Dark שכמו שאתם יודעים, בוצע בצורה מעולה וגרם לי ולכל הקהל באולם להשתגע כאילו חבורת מיידן המזדקנת הופיעה בכבודה ובעצמה מול כולנו, ובהחלט סיימו עם הופעה שלא תשכח בקלות.

אחרי כן הגיע תורם של הסופר-גרופ החדש G-Spot עליו דיברו רבות לקראת הפסטיבל. נשארתי משתי סיבות עיקריות, אחת, זאת תהיה ההופעה הראשונה של ההרכב, והסיבה השניה היא שהיה לי איפה לשבת ליד הבמה כשהחליטו להכניס אותי מאחורי המחסומים כי אני גם אמור לסקר את ההופעה הזו משום מה ... אז נכון שהחבורה מורכבת מכמה מהכשרונות הטובים ביותר שיש אצלנו בסצינת המטאל, ונכון שחלק מהריפים ושאר מרכיבי מוזיקה שלהם תואמים פחות או יותר למה שאני מקשיב לפעמים, אבל בניגוד לאנשים שבאמת אוהבים פרוגרסיב מטאל, אני לא אוהב לשמוע רק נגינה אינסטרומנטלית במשך כחצי שעה (שזה אורך של שיר פתיחה אחד בדיסק של Symphony X לפי מה שהבנתי) ואני לא ממש מתחבר לכל הוירטואוזיות שהייתה על הבמה. אין לי הרבה מה להוסיף על ההרכב, לחבורה בהחלט יש כשרון וגרוב לא קטן, אך לפי הנשמע החומר שלהם עדיין לא מגובש מספיק והם צריכים לעבוד עליו עוד לדעתי. מה שכן, אשמח לראותם בשנית בהופעה יותר מלאה אני מקווה עוד כחודשיים כשלהקת Adagio הצרפתית תגיע לארצנו, והם יהיו חלק מהליין הפותח שם... דרך צלחה!

לפני שהחלה ההופעה של להקת WhoreXcore התלבטתי האם להישאר במקומי ליד הבמה ולראות את התופעה הזו או לצאת מהאזור ולהיות עם חברי שכוחי הכניסה-מאחורי-הקלעים. מצד אחד הייתי מקבל מופע חשפנות כמעט פרטי לפי השמועות, אך מצד שני מסיבות שלא אציין כאן היה נראה כי עדיף לי בלעדי זה במיוחד גם כשהעלו את בובת הפלסטיק האימתנית, ולכן החלטתי לפרוש לאחת הפינות המרוחקות שם חיכתה לי כתף נוחה למדי. את ההופעה עצמה לא ראיתי בסוף, ומפה והלאה זה כבר לא עניין אותי מה הם מנגנים בדיוק שכן עייפות קלה החלה לפקוד גם אותי. אבל לא דאגתי, כי אם יתחשק לי לראות את ההרכב הזה מופיע, אוכל לעשות זאת בהופעה הקרובה בירושלים או בהופעה של Pungent Stench בחודש הבא, שם תיחשף (בשני מובני המילה?) נערת WhoreXcore החדשה... מפחיד, לא?

"ואז עלו לבמה Aborted" (ציטוט מאת יונתן).
יצא לי לשמוע את החבורה הזו רק פעם אחת ומאז אמרתי לעצמי שאם אני ארצה למות יום אחד, אני אשים לי באוזניות את הדיסק האחרון שלהם. הו הפחד, הו האימה, לא ידעתי האם לברוח בצעקות מהמקום או להישאר ולהתמודד כמו גבר עם חבורת הבלגים הפסיכופטית הזו. לבסוף לא עשיתי אף אחד מהדברים האלה, והחלטתי שאם כבר אני נמצא על יד כתף, מה יותר מתאים משיר ערס בסגנון דת' ברוטאלי כדי להרדים אדם קשוח שכמותי. וכך היה, את משך ההופעה העברתי בנמנום שלא מהעולם הזה ועל זה אני משבח רבות את Aborted. אך לבסוף מאד התבאסתי כי לפני שהספקתי להגיע לחלום השביעי שלי כבר נגמרה ההופעה, אוף אתם!

נו אז לא נורא, ממילא הייתי צריך לקום בסופו של דבר ולבחון את Konkhra שלא יצא לי לשמוע בכלל עד אותו יום. אבל כמו שכבר קרה לי, התוכניות משתנות, העייפות בשעה מאוחרת שכזו הייתה חזקה ממני ורק באמצע ההופעה של החברה מדנמרק הצלחתי להתעורר לבסוף ולמתוח את שרירי באיזה הד-באנג קטן או שניים עד שהגעתי למסקנה שגם את הלהקה הזו לא יהיה נורא אם אני יחמיץ. ומפה זה הלך ונהיה "קצת" מוזר...

כשלהקת Ancient עלתה על הבמה אני כבר הספקתי להיות מסופח אל תוך כרית נוחה למדי. אך עם זאת, דבר זה לא מנע מאתנו להקשיב למקצבים החייתיים של הלהקה, לעשות הד-באנג לא רע בכלל ולצעוק כמו צמד גרופיות לחבורת הנורבגים והכל מרצפת האולם. בהמשך קמתי לאיזה כמה דקות לראות את ההופעה עצמה שהייתה על הבמה והמראה בו חזיתי היה מאד מצמרר כשהבחנתי בכל אחד מחברי הלהקה הלבושים במיטב האופנה הבלאקרית האחרונה, ובמיוחד בסולן שהחליט להכתיר את עצמו למלך עם כתר עשוי ניטים קטלניים במיוחד... מה שגרם לי לחזור מיד למצב הכרית בו הייתי לפני כן ולהמשך הנאתי מהמוזיקה בהופעה. וכך לאחר שעה קלה בסביבות רבע ל-6 בבוקר, נסתיימה ההופעה כאשר אורות האולם נדלקו, ולמעשה הבנתי שאנחנו לא הולכים לראות עוד להקות מופיעות בפסטיבל.

למען האמת לא נראה לי שהיה למישהו כוח להמשיך ולצפות בעוד 5 להקות מופיעות אך עדיין אכזבה הייתה בלבי כשלא יצא לי לצפות במספר להקות שמאד רציתי לראות שם. בסופו של דבר למרות בעיות הסאוונד ושאר דברים אחרים, אירוע הפסטיבל היווה חוויה יוצאת מן הכלל שנוהלה על הצד הטוב ביותר במיוחד באירוע ראשון מסוג זה שנערך בארצנו. ברצוני גם כן להודות לכל הלהקות שהופיעו שם וגם לאלה שלא הספיקו ובכל זאת פקדו את האירוע והראו רוח טובה, לקהל שבא מכל רחבי הארץ ופשוט לא הפסיק לשבור את המקום (טוטאלית לפי השמועות) וכמובן לכל מי שעזר בהקמת האירוע!

ואם עוד נשרוד... נראה את כולכם בהופעות הבאות וכמובן בפסטיבל מטאליסט 2004!


(אופיר)