Main Menu
Main: Interviews | Articles | News
Reviews: Albums | DVD | Shows
Scene: Events | Photos | Forums
Misc: Updates | Movies | Videos
About: Magazine | The Staff
Advertise: Events | News
OnTour
Graspop
Feed Us Go Hebrew Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Concert Reviews ::

03/08/2015
עוד ערב מקומי? Coma7. ADAMAS, Sinnery ו Shredhead בגגרין
מאת: דני אחירון
צילום: מייק קייקוב

פסקאות פתיחה של הופעות מקומיות זה דבר מעיק כמו ההמתנה עד שהן יתחילו, עכשיו כשקיטרתי על זה אפשר להתחיל. הנה אני הולך לספר סיפור מרגש על איך ראיתי את האור כמו במעין מעשיית חג המולד ואני מבין את כוחן של ההופעות המקומיות, הקסם והבשר שטמון בהן. עזבו שטויות. ערב מטאל בגגרין שאורגן בחסות Sinnery תנועת הנוער הנוכחית של הת'ראש המקומי ביחד עם שחקני החיזוק Coma7 שהולכים ומתגלים כאחד ההרכבים המרעננים, ADAMAS מתנועת הנוער של המטאלקור ו Shredhead האימתניים שהצליחו להפתיע גם אותי. פחות סיפורים, יותר הופעות, דני סתום את הפה אנחנו רוצים לשמוע מה פיספסנו, טוב סליחה ביי. להלן:


Coma7

ההכרות שלי עם Coma7 הייתה די קצרה וכללה את ההופעה שלהם ב Metal Battle האחרון שגם אותה ראיתי רק בחלקה. מהמעט שראיתי שם מאוד התרשמתי מהאנרגיות של ההרכב ומהעובדה שלמרות שהם מנגנים משהו שרוב קהל המטאל הקשוח לא שומע בבית להנאתו הם עדיין מצליחים להפיח לא מעט חיים בדוד הזקן החברהמן שאף אחד לא סובל שנקרא Nu Metal איך הם עושים את זה? בעיקר ע"י הזרקת אדרנלין בצורה שגם בנוף המקומי די נדירה. ת'כלס החומר האנושי והכימיה המצוינת שיש שם הייתה הופכת כל ז'אנר שהם היו מנגנים למשהו שכיף באוזניים ובעיניים. לא ציפיתי לראות הופעה ברמת מה שעשו ב Metal Battle אבל שמחתי לגלות שהשעה, המקום וכמות האנשים בקהל לא משנה הרבה כי Coma7 נתנו הופעה כל כך טובה והדוקה שהיה בלתי אפשרי להישאר אדיש אליה. למרות הקהל שלא כל כך זרם הסולן שלהם ניסה לקפוץ, לעורר פוגואים ובאופן כללי המוזיקה של הלהקה הייתה אינטנסיבית ברובה גם בגלל השואו הכל כך תזוזתי שלהם ובעיקר בגלל מקצועיות נטו. בעיות בבס למשל שהיו לקראת סוף ההופעה לא עצרו את הלהקה מלנגן וכמעט ולא הורגשו(בין השאר תודות לעזרה של יותם מ Shredhead). גם אם לא גדלתם בשנות ה-2000 המוקדמות או השורה "אבטיח בשקל!" לא אומרת לכם כלום, עדיין שווה לכם להכיר את Coma7 שפתחו את הערב בכיף ובהחלט השאירו טעם של עוד והרבה אבק לשאר הלהקות.

Adamas

את Adamas לא רק שלא הכרתי אלא גם לא ראיתי בלייב בעבר לכן לא היה לי שמץ של מושג מה הם מנגנים ובשביל להיות אובייקטיבי ככל האפשר השארתי את זה לעצמי כהפתעה. מודה ומתוודה שהגילוי שמדובר בעוד להקת מטאלקור על הצד עמוס הברייקים והקלין המתבכיין שבו לא שימח אותי בלשון המעטה. יש לי סלידה די גדולה מהצד הזה של הז'אנר ומעולם לא הצלחתי ממש להתחבר אליו. אבל ניחא הטעם הגרוע והגחמות שלי כן? עם זה אפשר להסתדר, אבל במהלך ההופעה ADAMAS והמוזיקה שלהם לא כל כך עשו לי שום דבר. נכון, זה ממש לא כוחות ולא פייר להשוות אותן לשאר הלהקות באותו ערב ואני לא עושה זאת מהבחינה הסגנונית כי זה באמת טעם וריח. אני כן ארשה לעצמי להשוות אותה ללהקות גדולות אחרות בז'אנר בארץ ובעולם ובהשוואה הזאת הם די נופלים. הרגיש לי שהחומר האנרגיות של הלהקה זקוקים עוד לעבודה ולש.ב מצידם. נראה שחברי הלהקה נהנים ממה שהם עושים ושכן מדובר בלהקה שמנסים חזק ומחוברים למה שהם עושים ושאפילו החלק בקהל שאהב אותם מאוד התחבר אליהם, אבל הרוב המוחלט של ההופעה היה עבורי צפיה בהרכב צעיר שהעדר הקילומטרז' הבימתי והמוזיקלי שלהם היה בעוכריהם. כנראה שאם הייתי חבר שלהם או אולי בן אדם שגדל על המוזיקה הזאת או מתחבר יותר לז'אנר זה היה יותר זורם לי, אבל לצערי אותי הם פיספסו. אני מעריך את מה שהחבר'ה ב ADAMS מנסים לעשות אבל עדיין זה לא כל כך זה ואולי עוד קצת ש.ב ועבודה מצידם משהו במוזיקה שלהם יעבוד יותר עבורי להבא.

Sinnery

פיספסתי את Sinnery פעם בהופעה באוזן בר, מאז אמרתי לאלון קרניאלי הסולן/גיטריסט שאבוא לראות אותם ולא עשיתי את זה. אז עברו מאז כמעט שנתיים אבל אני שמח מאוד שיצא לי להשאיר אותם כקוריוז ושנענתי להזמנה הנוכחית כי עכשיו אחרי ש Holy Prison הסתכסכו עם עצמם ומצאו בחיים דברים יותר אטרקטיבים ממטאל, Hammercult המשיכו לכיוונים קשוחים יותר, Shredhead הפכו יותר מודרנים באלבום החדש ו Dark Serpent סתם נעלמו Sinnery הם כרגע ההרכב ת'ראש מטאל הכי בועט שקיים במטאל הישראלי ולהרכב מרענן נקודה. תיארתי לי שהם השתפרו אבל בשנתיים שעברו מאז הדמו הם הספיקו להשתפשף על הבמה ומחוצה לה ובחיי, מדובר במפלצות של ממש. אותו קרניאלי הנהיג את ההופעה בכריזמטיות של סולן ותיק בהרבה תוך כדי נגינה אינטנסיבית כשניב הגיטריסט ה Shredder משמש כעזר כנגדו וממיס את הקהל עם סולואים, רגעי גיטרה הדוקים והופעה סופר אנרגטית. המתופף ארי שבר את התופים ורון הבסיסט השתדל להיות המבוגר האחראי בסיפור. מעבר לחומר המקורי שלהם, הלהקה גם הזמינה את אהרון סולן Shredhead לקאבר מכובד ל Drag The Waters(אח"כ SH עשו כבוד חזרה כשאלון התארח אצלהם לשיר הנושא של האלבום) שבמהלכו ניב הוביל עם הגיטרה לבדו ואלון ואהרון עשו קרב שאגות מכובד בקיצור למדנו מההופעה הזאת ששווה לפעמים לחכות, של DTW יש תרגום ממש מצחיק בעברית וש Sinnery זכו במעריץ חדש כי מבחינתי הם כרגע אחד הדברים היותר טובים שיש כרגע במטאל הישראלי והרכב שעושה לי כיף בלב ובאוזניים.

Shredhead

אני מזמן לא אובייקטיבי כשזה נוגע ל Shredhead בעיקר כי אני אוהב אותם כמו אחים קטנים ות'כלס נשבעתי שזאת ההופעה שבה ארד עליהם ואספר כמה שהם הידרדרו ושיש כבר להקות סקסיות וצעירות מהם אבל אין מה לעשות, בחיי שהם רק הולכים ומשתפרים ושומרים על המעמד שלהם כאחת הלהקות שבעיני לפחות נותנות את הצבע ללחיים של המטאל המקומי. הקילומטרז' שצברו על במות גדולות יותר ופחות בטורים באירופה עם Vader ו Hate השפיעו עליהם והם נשמעו הדוקים מתמיד. עזבו הדוקים, שחקן הרכש החדש של ההרכב אוראל הגיטריסט של Mechanigod שמצטרף כשחקן חיזוק משמעותי ליותם נגור שהיה חזק ממילא מכניס להרכב כמו זריקת סטרואידים לא חוקיים לישבן. למעשה אוראל לא הרגיש כתוספת חדשה ולמרות שכל החומר שלהם ממילא כתוב ברובו לגיטרה בודדת התוספת הזאת לחומה של הסאונד לוקחת את האינטנסיביות של הלהקה למקומות חדשים וגם השילוב שלו על הבמה הרגיש טבעי לגמרי כשהוא מסונכרן ודופק את הראש בהתאמה עם שאר הלהקה. תאהבו או תשנאו את הכיוון שהלהקה לקחה באלבומם האחרון, הכבדות רק מחמיאה להם ולהופעה הבימתית שלהם. אם Coma7 עשו הרבה ש.ב ו Sinnery עשו עוד יותר Shredhead הרגישו ברגעים היותר בועטים כמו הלהקה שכתבה עבור כולם את שיעורי הבית. אפשר להתווכח על הכיוון המוזיקלי שלהם, על המוזיקה שלהם שכנראה לא לטעם כולם ואולי ממוסחרת מדי עבור חלקכם אבל תגידו מה שתגידו, עבורי לפחות הם אחד ההרכבים ההדוקים בארץ וחבורה שכבר עשתה המון ומקווה שיעשו עוד יותר.

אז מה היה לנו באותו ערב? 4 להקות, שתיים קצת יותר קרובות סגנונית ושתיים פחות, צעירים כזקנים, ילדים וגדולים, מועדון שאסור בו פוגו אך מותר בו ריקודים, מוזיקה שהופכת אנשים לאבודים ובעיקר תזכורת שיש פה עדיין לא מעט הרכבים שמנסים כנגד כל הסיכוים להרים ערבי מטאל כיפים בטעם של פעם ואתם יודעים מה? מצליח להם לא רע בכלל. פעם הבאה באותו מקום ואותה שעה? אני ודודו נהיה שם!

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: Share ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: Search ::
 
:: Album Reviews ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: Updates ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: Events ::
[30/03/2024]
Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
[14/03] Structural - "Decrowned" release show
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: All Rights Reserved © Metalist Magazine 2002-2014 ::                                                       ::::