תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Ozzy
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות הופעות ::

11/02/2016
לצלילי פסנתר – מורן מגל משיקה אלבום בבית היוצר
מאת: ניצן כהן
צילום: אייל פאר

האם מטאל יכול להתקיים גם בלי גיטרות ותופים?
אם שאלתם את השאלה הזאת אי פעם, מורן מגל היא התשובה. אם לא, היא בשבילכם ההוכחה. זה כבר שנים רבות שהיא מסתובבת ומפיצה את הבשורה שהיא המוזיקה שלה לכל מי שמוכן לשמוע. בשנה האחרונה, מורן תבעה לה דריסת רגל משמעותית על במות המטאל בארץ ובחו"ל. החל מהופעה משותפת על טהרת השירה הנשית יחד עם Orpheus Blade, Shiran וVenus In Fear בחיפה, שיתוף פעולה מקסים עם Orphaned Land, סיבוב הופעות ברחבי אירופה וקליפ משותף עם יוסי סאסי. עכשיו, בשעה טובה, היא משיקה את אלבום הקאברים שלה Shades Of Metal - Private Collection"", בו היא מציגה עיבודים משלה לשירי מטאל קלאסיים. הופעת ההשקה התקיימה במועדון בית היוצר של אקו"ם והוגבלה ל144 כרטיסים בלבד, לכן זו לא הייתה הפתעה כשהמקום התמלא עד לאפס מקום בקהל שהגיע כדי להכיר את הפלא שעל הבמה.


מורן עלתה לבמה קופצנית וחייכנית בשמלה אדומה וחיוך מפה לאוזן. לאחר תשואות הקהל פתחה את ההופעה בסיוע הקטע המוקלט "All I Want Is To Be Happy". זהו מעין אינטרו נחמד בו היא נוהגת להשתמש בחלק מהופעותיה, שלא רמז אפילו במעט על כל מה שעומד לבוא. העיבוד הראשון אתו פתחה היה לשיר "Nothing Else Matters", אחת הקלאסיקות הנצחיות של מטאליקה, בביצוע שכולו נגינת פסנתר משכרת. היא פתחה את קולה רק לשתי שורות, קצרות, פשוטות, בסופו של השיר - דבר מלבד זה לא משנה. מורן סיפקה לקהל הסבר קצר, בעיקרו לטובת אלו שלא אוהבים את הרעיון של לעבד מחדש את המוזיקה שאוהבים. הקונספט פשוט, היא אוהבת את השירים עד כדי כך שהיא בחרה לשנות אותם ולנגן בצורה שלה. אין ספק, היא מצליחה להפוך אותם לשלה ברמה הבסיסית וההגיונית ביותר שיש. מורן מנגנת כאילו השירים האלה הם שלה מאז ומתמיד. ככה לדוגמא השיר הבא שהוא אחד העיבודים המוכרים והאהובים ביותר שלה, "Toxicity" המבוצע במקור ע"י System Of a Down.

השיר הבא שבחרה, גם הוא קלאסיקה שלה ובעיקר קלאסיקה לגרסאות כיסוי, "Poison". קלאסי ככל שיהיה, מורן הצליחה לקחת את המשמעות הבסיסית כל כך של השיר הבנאלי כביכול, שיר אהבה וכאב על אהבת הכאב, והעבירה אותה דרך המוזיקה. הביצוע שלה לשיר הזה הוא מלא רגש, כנה ואמתי בפרשנות אישית שלה בה עוד לא נתקלתי מעולם. את השיר שאחריו מורן לא נוהגת לבצע על במות לעתים קרובות, ובצדק. עבור להקות שלמות השיר "Master Of Puppets" הוא לא פשוט בכלל. עם זאת, זמרת אחת על פסנתר הצליחה לנגן את כל תפקידי הלהקה, והוסיפה גם שירה בדגש על משמעות המילים והתווים כמו שלא תמיד קל לחלץ מתוך הכעס בשיר המקורי. אצל מורן זה ברור, המחסור בגיטרות או תופים לא מפריעים לה לנגן מטאל. קשה, נוקב, עצמתי, רועש, מטאל.



לשיר הבא, "Paranoid" של Black Sabbath הצטרף אליה הכנר אלכסיי קוצ'טקוב. יחד עם דפיקות הבאסים על הפסנתר ונגינת הכינור החודרת, היצירה נשמע עוצמתית ומלאה. נאלצתי לשכנע את עצמי שאני רואה נכון ולא, לא מדובר בלהקת מטאל, גם לא בתזמורת סימפונית שלמה, רק בשני אנשים מאוד מוכשרים. גם לסיום השיר הזה, כמו כל קודמיו ואחריו, הקהל הריע בתשואות וצעקות מחרישות אזניים, שהגיעו לשניים מאוד. מורן עברה לחלק המקורי בהופעה, והשאירה את אלכסיי גם לשירים הבאים, הראשון בהם "Outer Space".לא רק העיבודים שלה או כישרון הנגינה והשירה הם הכובשים כל כך. הכתיבה וההלחנה שלה מרגשים וחודרים לכל נים בגוף. סולו הכינור שהתווסף לשיר בהחלט הפך אותו ללא פחות מיצירת מופת.

בשיר "Under The Bed", אחד השירים הטובים שאני מכירה, נדרשת עזרת הקהל שעמד בגבורה במקצב המסובך. לפעמים, לא יודעים מה חסר עד שזה מגיע. במקרה של השיר הזה, מדובר בנגינת הכינור הוירטואוזית שעיטרה אותו. זהו שיר אפל וחודר יותר מכל מה שנוגן עד כה.

"Short Time Happiness" הוא שיר קלאסי, שיר פרידה ששובר לכל אחד את הלב. כאב שיוצא החוצה מהגוף אל הפסנתר ולא חוזר לעולם. הכאב האמתי יותר, יוצא תמיד בשיר הנבואה שלה "Reality TV" שנכתב כשנה לפני שהשתתפה בעצמה בתכנית ראליטי והבינה שכל מה שכתבה אמת. היום, מעין תוכחה, תוכניות הריאלטי הפסידו, מורן ניצחה, ועכשיו יש לה גם סיפור נהדר לספר לפני שיר מעולה ומדויק, במילים ובנגינה. את השיר הבא שרים כבר בכל אירופה, וכמו הסיבה לכך גם השיר עצמו נקרא "Tododo". גם בתל אביב כבר למדו את המנגינה הממכרת שנשארת בראש לפחות שבוע אחרי ההופעה. הקוראים ששמעו אותו יהנהנו עכשיו בראשם, הרי השיר היפהפה הזה עדיין בראש. גם נגינתו הוירטואוזית של אלכסיי המשיכה ללוות והוסיפה לכישוף שהטילה מורן על כל הקהל בשירה המצוין "Straight From Hell". היה זה דואט שהרגיש כמו שיחה בין הכינור לפסנתר, שניהם באו להבהיר לכולם שמורן היא ממש מה שבא לה, ושלא תעזו להפריע. מוזמנים להקשיב. מורן המשיכה להזמין את מי שירצה לתוך עולמה הפנימי ביותר בשיר "Something Is Missing" שמדבר על נפש לא שלמה, על משהו שחסר, בניגוד לבמה עליה הייתה שלמות בהתגלמותה.



בסיום השיר הזה מורן נפרדה מאלכסיי הכנר, והזמינה במקומו את הזמר הנהדר קובי פרחי, סולן להקת Orphaned Land .יחדיו, ויחד עם הקהל ששר את המילים, שרו השניים את הלהיט של הלהקה "Brother". זהו שיר מרגש בגרסתו המקורית, עוד יותר בגרסה האקוסטית, אבל הפעם העמיד דמעות בעיני כולם תודה לשירתו מלאת הרגש של קובי ולנגינתה החודרת של מורן. כל רק התגברו בביצוע שכבש את היוטיוב לשיר "From Broken Vessels" אותו הם מבצעים יחד גם בהופעות של הלהקה ברחבי הארץ. לשיר הבא, "Four Sticks" של לד זפלין, הצטרף המתופף הגאון דורון רפאלי. שני מקלות בכל יד, דיוק ועוצמה בפסנתר ותופים בכישרון אין קץ. קריאות האהדה מהקהל המשיכו גם אחרי שירדה מהבמה, כשהתחיל רפאלי לתופף בכישרון גם על הקיר, הכיסא, ועל אחד ממקלות התופים. מדובר במתופף, במילה אחת, גאון.

מורן חזרה יחד עם אלכסיי הכנר, אליהם ואל רפאלי הצטרף גם יוסי סאסי, אחד הגיטריסטים הגדולים והמוכשרים בארץ, שעובד בימים אלו על אלבום הסולו השלישי שלו. רפאלי תופף על גיטרה, ויחד ניגנו גרסה אקוסטית, אפלה, רועשת וחודרת דרך כל העצמות לשיר המרגש עד דמעות "Children Of The Damned" המבוצע במקור ע"י איירון מיידן. את הביצוע הנפלא הזה אפשר למצוא ביוטיוב, בקליפ שהוציאו יחד לפני כחודשיים. מיד אחריו הגיע סבב תודות לא קצר לאנשים שהגיע להם עד מאוד, וביצוע של החבורה לשיר האהוב עלי באופן אישי מיצירותיה, "Secret Way To Heaven". יוסי ליווה בקולות שניים בנוסף לגיטרה ואלכסיי הוסיף סולו כינור. דרור חיזק בתופים עדינים, עד שנפתחו כל הסכרים והוכיחו מעל לכל ספק שמורן עושה מטאל, מטאל טהור. אפשר להוסיף תופים, דיסטורשן, זה ישמע מעולה, אבל לחלוטין לא חייבים. מטאל זה מטאל.

קריאות נלהבות של הקהל החזירו את מורן לאחר ההשתחוויה לאחד העיבודים המעניינים ביותר שבוצעו לשיר מטאל אי פעם. אין סיבה להרחיב מדוע הביצוע הגאוני גרם לאנשים שלא הכירו את השיר להתאהב בו, ולאלה שכן, להבין אותו. אם שמעתם אתם בוודאי מסכימים, ואם לא, אשלח אתכם בזריזות לשמוע את הגרסה הכה אישית שלה לשיר "Chop Souy", גם הוא של System Of a Down. לשיר האחרון חזר אלכסיי ויחד הציגו גרסה נושכת ונפלאה לשיר של מרלין מנסון "Rock Is Dead". השיר בוצע בניחוח פולקי מקפיץ וביצוע מרעיד ומדויק לסגירת הופעה מצוינת, מהטובות שהיו פה. מורן מגל עושה את שלה. לא מוותרת, לא מתפשרת, ולא נותנת לאיש לעצור אותה מלהיות עצמה. הקהל שעוקב אחריה ומלווה אותה בהתרגשות מוכיח בעצמו שמה שהיא עושה טוב לנו, ובהחלט תפס מקום של כבוד אצלנו בלב.



לגלריית התמונות המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Deicide - Overtures of Blasphemy

Ocean of Grief – Nightfall’s Lament

Diablo Swing Orchestra – Pacifisticuffs

Ghost – Prequelle

Michael Romeo - War of the Worlds Pt. 1

The Lion's Daughter - Future Cult
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה

סקירת הופעה:
השבדי המעופף - סקירת הופעתו של אינגוי מאלמסטין בת'א

סקירת הופעה:
יורדים למחתרת - סקירת הופעתן של Telegraph ו Subterranean Masquerade
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[25/02/2019]
Manowar בישראל
[18/10] Rotting Christ בישראל
[20/10] Black Shabbat
[23/10] Stormy Atmosphere & Li'ed
[25/10] Fatum Eaternum בז'אן ז'אק
[27/10] Electric Chaos
[01/11] רדיו זה רוק חוגג שנה
[10/11] Progagarin
[15/11] Subterranean Masquerade, Tomorrows Rain & Desert
[29/11] פסטישרץ 10
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[20/12] Paradise Lost בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::