23/03/2016
גל חום נרווגי בתל אביב - Leprous במועדון תמונע
מאת: דני ארם
צילום: אלכס ימפולסקי

על Leprous שמעתי כשהכריזו שהם מופיעים בארץ. לפני זה אפילו לא ידעתי על קיומם. רק כשגיליתי שאני הולך לסקר את ההופעה שלהם, טרחתי להתחיל להקשיב למוסיקה. התחברתי מיד למה שהם עושים, אבל בזמן הקצר עד להופעה, אי אפשר להגיד שממש הכרתי אותם.

אז חמוש בידע כללי על מה אני אשמע ועוד שניים שלוש שירים שהצליחו להדבק, מצאתי את עצמי ב 20:30 מחוץ למועדון תמונע.

במקור דובר על פתיחת דלתות בשמונה והתחלת הופעה בתשע. בשמונה וחצי הדלתות היו סגורות וחובבי פרוג מטאל, ממש מעטים, קישטו את המדרכה עם התלבושת המתבקשת שכללה שלל חולצות דרים, אופת׳ ושאר גדולי הז׳אנר. לא התחלה מבטיחה.

כמה סיגריות ובירה אחר-כך, המדרכה כבר היתה דיי מלאה בקהל נלהב, שבתשע וחצי בערך קיבל את הרשות להכנס למועדון. ברקע קצת טסרקט, קצת גוז׳ירה וכל מה שמכניס לוייב הנכון, והקהל נראה שמאכלס כשני שליש מהמועדון. לא רע, אבל גם לא מדהים.

בעשר, באיחור של שעה, הלהקה עולה לתשואות הקהל על רקע הפתיחה הדרמטית והשקטה של The Flood, שמייצרת מתח מיידי. למרות שהסאונד במקום קצת עמום ודחוס, העוצמה של לפרוס מורגשת מייד. המלודיה המלנכטלית על הליווי המונוטוני והוידאו ארט, הדיי קריפי, במסך מאחורי הלהקה, מייצרים אווירה מעולה בחלקים השקטים. ואז כשנכנסת העוצמה בבת אחת עם בס חזק וריתם סקשן מדהים. זאת חוויה.

איינר, הסולן/קלידן/מנהיג הלהקה קופץ מ 0 קמ"ש ל 100 בבת אחת. הוא שר עם כל הגוף, מושקע כולו במוסיקה והקול שלו מאוד עוצמתי.

השיר השני Foe, עדיין בטמפו יחסית איטי, אבל לפרוס נשמעים אחרת לגמרי בהופעה. יש המון עוצמה בנגינה שלהם שלא תמיד עוברת באלבומים, והם נשמעים פשוט טוב.

בשיר השלישי Third Law, לפרוס מתחילים להגביר קצב. איינר מתנתק מהקלידים ומייד מדביק את הקהל באמוק שלו. הנגנים בתורות קופצים על הומניטריים בשביל לפקד על הקהל. למרות שבמוסיקה יש כל הזמן מעברים משקט לרועש ממונוטוני למורכב, זה מרגיש אינטנסיבי כל הזמן. בין אם בגלל המלודיות שמייצרות מייד תחושה כבדה או הליווי בס תופים הכבד כשהגיטרות לפעמים מגבות ולפעמים מייצרות פשוט רעשים או ומלודיות נוספות ברקע.

שיר רביעי מתחיל שקט עם קלידים והגיטריסים מנצלים את הזמן ומחליפים ומכוונים בינתיים גיטרות בקפיצה היסטרית מ 6 מיתרים ל 8 (הם עוד יחליפו הרבה בין הגיטרות). באמצע השיר כשנכנס החלק המורכב והכבד, הקהל מגיד בצעקות בקצב הריף. המתופף פשוט מעולה (בשלב הזה חשבתי שהוא ׳רק׳ מעולה). הוא נע בין גרוב כבד ופשוט להתחרפנות מוחלטת על התופים. והוא וכל הלהקה יושבים כמו בהקלטה, רק הרבה הרבה יותר חזק. איינר מצידו, לא מפספס תו בשירה.

השיר הבא Rewind הוא אחד החזקים באלבום. הקהל מצטופף לכיוון הבמה, הידיים מונפות והראשים זזים בקצב. בריף המהיר של השיר כבר כל מרכז הרחבה קופץ באוויר.

לפרוס בנו היטב את המתח של ההופעה. והקהל נשאב יותר ויותר עם כל שיר. כששיר מתחיל שקט יותר ומלודי המלודיות של לפרוס משאירות תמיד אי שקט. אתה יודע שמשהו הולך להתפוצץ.

שיר הבא, Acquired Taste, מהבודדים המאלבומים הראשונים שלפרוס מנגנים. השיר השקט ומונוטוני יחסית מדגיש כמה השירה של איינר היא ממש הדובדבן שמונח על הנגינה המעולה של הלהקה. הוא מצליח להעביר גם עוצמה וגם רגש. וכשמחחשבים בסאונד הקצת בעייתי במקום זה רק מראה איזה זמר מעולה הוא.

הבמה של התופים ממש נמוכה וחבל לי שממש קשה לראות את המתופף. כי ככל שמתקדמת ההופעה מתברר שמדובר בתופעת טבע. בשלב מסוים נראה לי שחצי מהקהל פשוט בהה בו והחצי השני היה עסוק בהדבנגינג ביחד עם שאר נגני לפרוס. יש לו, למתופף, עוצמה מהירות מקוריות וגרוב שמספקים ללפרוס את הבסיס המדהים לעוצמה שלהם. כשמוסיפים את הישיבה על הגרוב והאווירה המלודית שמייצרים שאר הכלים ומעל הכל השירה המיוסרת, זה באמת מדהים. כשכל הנגנים עושים הד בנגינג קשוח ומתוזמן אחד עם השני ועם המוסיקה, אתה מצטרף לאטרף הכללי במקום.

ככל שההופעה מתקרבת לסיומה היא נהיית יותר פרוגרסיבית, אגרסיבית וכבדה. ברחבה מתפתח מעגל פוגו אקראי ונלהב. אירוע דיי נדיר כשמדובר בפרוג מטאל, אבל במקרה הזה, מוצדק ביותר.

איינר לא מדבר הרבה לקהל. הוא מודה לו מידי פעם וחוזר לנגן. כשהלהקה מסיימת את הסט הקהל מודה בהתלהבות ודורש עוד. הלהקה נעתרת וחוזרת לנגן את Forced Entry. השיר מהאלבום השני אחד הרועשים והכבדים של הערב. בביצוע בהופעה השיר מגיע בשיאו לסוג של כאוס מוסיקלי מאוד מאוד חזק וככה גם נגמרת ההופעה. בבום.

מבט קצר על הקהל מסביבי ונראה שרובם מרגישים כמוני, זו היתה אחת ההופעות הטובות שנראו פה.

בימים שלפני ההופעה והראיון עם לפרוס, התיעצתי עם כמה מעמיתי המלומדים לתחום. אחד מהם, הרב הצדיק ר.ד, סיפר שהוא ראה את לפרוס בהופעתם הראשונה בארץ לפני שהכיר אותם, ומאז הם אחת הלהקות האהובות עליו. אז אני יכול להגיד לכם, שאחרי ההופעה הזאת Leprous היא אחת הלהקות האהובות עליי גם.

תעשו לעצמכם טובה, לכו לראות הופעה שלהם.

לגלריית התמונות המלאה