Main Menu
Main: Interviews | Articles | News
Reviews: Albums | DVD | Shows
Scene: Events | Photos | Forums
Misc: Updates | Movies | Videos
About: Magazine | The Staff
Advertise: Events | News
Dusturbed
Disturbed
Feed Us Go Hebrew Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Concert Reviews ::

10/08/2016
Symphony X sets the Barby on fire
מאת: דני ארם
צילום: נדב דרורי

עברו 5 שנים מאז שראיתי את סימפוני X בהנגר, והייתי זקוק לחווית תיקון. לא שהלהקה לא נתנה יופי של הופעה, אלא פשוט לא הצלחתי לשמוע כלום בסאונד הנורא שהיה אותו יום. כלום, נאדה, זילטש. לא תו ברור אחד מהשירה של ראסל או מהסולואים של מייקל. הכל היה רעש לבן אחד גדול. חוץ מזה, ההנגר היה קצת גדול מידי לאותה הופעה. אז יצא שהדבר הטוב ביותר שיצא לי מאותו אירוע היה החולצה שקניתי.

הפעם הכוונות היו מכוונות לברבי, וגם אם לא מושלם, זה אמור להיות שיפור ניכר. כהמלצת העורב, הגעתי מוקדם. מספיק מוקדם לדחוס שתי בירות ולתפוס מקום אסטרטגי לצפייה. מוכן לקבל את סקארדאסט כלהקת החימום. לשם שינוי, המופע קיבל את להקת החימום שהכי מתאים לו מהמבחר המקומי. גם למי שלא נחשף לפוסטים של נועה על ההשפעה של סימפוני עליה, צריך להיות ברור משמיעה של השירים של סקארדאסט, שהמוזיקה של סימפוני X נמצאת ב DNA של סקאר.

ב 8:57 קרה הדבר הכי מפתיע שקרה לי מזה הרבה זמן בהופעה בארץ, סקאר עולים לבמה. רמת דיוק שקשה להתמודד איתה. סחתיין. 3 דקות של התחברות, ובתשע בדיוק הם מתחילים לנגן את Tantibus. זו הבמה הכי צפופה שראיתי את סקאר מופיעים עליה אבל זה לא מפריע להם להרגיש בבית. למרות שהם להקת החימום, זה קהל בית לסקאר שמופע של סימפוני X זו בדיוק המשבצת שמתאימה להחשף למעריצים חדשים. המעריצים הותיקים גם ככה מראים נאמנות גבוהה ללהקה וההופעה הזאת לא יוצאת דופן.

נועה חזרה מהטיול כיתה שלה בפסטיבל וואקן עם מצברים טעונים. היא והלהקה נראים לגמרי בזון מההתחלה. ינאי ונועה בהחלפות מקום (היחידים שיש להם מקום לזוז) ותיזוז אנרגטי כללי. נועה, כרגיל, בכל מקום על הבמה. מתפעלת את הקהל, מפלרטטת עם הנגנים וטורפת את הבמה. אבל לא רק היא, גם הנגנים הנייחים יותר נראים הכי מחוברים שראיתי אותם. במבטים, בהבעות ובתנועות. מבחינת נגינה אף פעם אין הפתעות עם סקארדאסט, זה תמיד בול, הם תמיד מופיעים טוב. Love or hate Scardust הם בית ספר לאיך להופיע. הפעם יש משהו בווייב הכולל של הלהקה. הם בגרוב, הם ביחד, הם עם הקהל והם נראים שנהנים מכל רגע.



בשיר השלישי הקהל בקדמת הבמה כבר באויר. קופץ צועק ונועה שולטת בו כמו פאפט מסטר מנוסה. ו- יש לנו פוגו. מזל טוב.

פעם ראשונה שאני שם לב שידין שר ולא רע בכלל. אם זה כבר קרה בעבר, נוט טו סלפ, לשתות פחות לפני הופעות.

את ההופעה סקאר מסיימים ב Sands of Time. תוך כדי, אני פתאום קולט את ראסל אלן צופה בהם מהצד. הוא נראה מרוצה מאוד.

בכל הופעה שראיתי עד היום של סקארדאסט, הם הביאו את ה A Game שלהם. מול 10 אנשים בחיפה או מול קהל מלא ואוהד בערב שלהם בתל אביב. אבל ההופעה הזאת היתה בעיני מבחן אמיתי. להיות החימום ללהקה גדולה שהיא גם השפעה אדירה עליכם, לא פשוט. אבל בניגוד לנבחרות ישראל, סקאר הגיעו מוכנים למאני טיים ונתנו את ההופעה הטובה ביותר שלהם שראיתי. כל הכבוד.

סקאר מפנים את הבמה, תוך כדי פינוי הכלים שלהם, והדבורים של ההפקה פועלות במרץ להכין את הבמה לאירוע המרכזי. כמו רכבת גרמנית 9:59 מכונות העשן התחילו לפעול, עשר נכבו האורות. טירוף.

לצלילי ה Overture, קודם מתמקמים הנגנים ואז מתחילים לנגן את Nevermore. קצת אחר כך עולה ראסל, עם כוס בירה כבר כמעט ריקה ביד. להזכיר לכולם שזה פאקינג הופעת מטאל וככה עושים את זה. סימפוני לא צריכים זמן להכנס לזון, הם כבר שם מהדקה הראשונה והקהל איתם. מתפרץ מהתו הראשון. השירה האדירה של הקהל בפזמון שאחרי הסולו מעלה חיוך אצל ראסל.



בתחילת Underworld הלהקה כבר בעינטוזים הקשים. לה פונד בפיסוק של מתעמלת אולימפית והד בנגינג וראסל מראה עם סטנד המיקרופון שגם לסולן להקת מטאל יש מה ללמוד במועדון חשפנות. בזמן שמייקל מנגן את הסולו, ראסל עובר לפלרטוטים עם הקהל, תוך כדי שתיית בירה.

לא יודע אם בגלל שממש ממש חם להם או כי זה התרגיל, אבל סימפוני טסים לשיר השלישי Kiss of Fire, בלי הפסקה עם רק תודה מרוצה מראסל. גם הקהל מרוצה וכשראסל מתחיל לקפוץ בפזמון, הברבי קופץ איתו. לפני השיר הבא, יש הפסקה קצרה וראסל שואל אם אנחנו נהנים, הקהל מאשר בהתלהבות. הוא מספר שהוא שמח להיות פה ולחזור בפעם בשנייה, ועל החוויה הנהדרת לבקר בישראל, בתל אביב ובמיוחד בירושליים.

הוא מציג את השיר הבא Without You מהאלבום החדש. הוא מספר את הסיפור מאחורי השיר הדרמטי ואפילו מוריד משקפי השמש שליווי אותו עד עכשיו. משחרר דיסטנס. בסוף הוא שואל אם הקהל אם אנחנו מוכנים לצאת איתם למסע הזה. למרות שזה מהתקליט החדש, נראה שרוב הקהל כבר מכיר ואוהב את השיר. הקהל שר בקולי קולות את הפזמון ומעלה חיוכים על פניהם של כל חברי הלהקה.

לפני השיר הבא לוקחת הלהקה אויר לכמה שניות. חם, חם להם מאוד. אבל מיד ממשיכים לשיר Charon. מדהים לראות את הנגנים מנגנים את התפקידים שלהם כזאת נונשלנטיות. לה פונד מרביץ את התפקידים הפסיכיים שלו תוך כדאי תזוזה מתמדת. תומס מרביץ לתופים נון סטופ כמו מוחמד עלי על המת' של הייזנברג. ומייקל, טוב מייקל אולי לא זז הרבה, בכל זאת לא פרגית צעירה וקלה. אבל הוא עומד שם ודופק את התפקידים ההיסטריים שלו בנינוחות של מוכר פלאפל.



כשמתחיל To Hell and Back ראסל מסובב גב לקהל בזמן הפתיחה הדרמתית. כשהוא מסתובב הוא עם עם מסכת פאנטום על הפנים. המסכה מוציאה ממנו את הדמות שהוא שר. הוא מתפתל ורוקד ונראה מדהים על הבמה. בזמן הסולו גיטרה הוא מחלק נשיקות לבנות בקהל, עושה נו נו נו לשובבים מקדימה וסוחט תשואות למייקל כשזה באמצע הסולו. כשפורץ החלק המהיר, הקהל בפוגו. ראסל מפזר שיער ומחליף למסיכה אדומה שחורה שמתאימה למילים.

לפני שמתחיל השיר הבא, ראסל קצת מפטפט עם הקהל על ישראל. על החום וחוף והבחורות. נראה שחוץ מעניין החום הוא עשה פה חיים. מיד אחר כך מתחיל In My Darkest Hour. אחריו Run With The Devil והדחיפות והפוגו מקדימה נהיים יותר ויותר קבועים.

לפני שהלהקה מתחילה לנגן את Swan Song, ראסל מספר את המשך הסיפור. הוא פונה לבחור בקהל שהיה עם זוגתו ומנסה להוציא ממנו שהוא היה עושה הכל בשבילה. זוהה גמגום קל מהבחור שכנראה ישן לבד אותו לילה. ראסל ממשיך ומספר על האשה שאי אפשר היה להציל, למרות האהבה הגדולה. ועל מוסר ההשכל של הסיפור, שחייבים להמשיך בשביל האהבה. זה אחד השירים שכנראה הוא הכי מתחבר אליהם לאחרונה, השירה שלו היתה מדהימה ומרגשת.

את The Death of Balance/Lacrymosa הוא מנצל למנוחה קלה בזמן שהנגנים מלהטטים את הקטע הסופר מורכב הזה יחד בדיוק פסיכי. כשהוא חוזר לשיר את Out of the Ashes, הוא כבר עבר למראה הווסט בלי חולצה, וכנראה שהאקסטרה אוורור גם נתן לו אקסטרה אנרגיה, כי הוא מרים איתן את כל הברבי.

את Sea of Lies, לה פונד פותח עם סולו בס קצרצר. במהלך השיר, כשמגיע תור הסולו המדהים של מייקל, ראסל עסוק להתחבר עם הקהל וקצת גם לגפף את מייקל, שלא מפספס תו למרות הסחת הדעת.

עכשיו מגיע שלב המשחקים עם הקהל. ראסל מבקש לשמוע מה אנחנו יודעים לעשות והקהל לא מפספס את ההזדמנות להביע אהבה בקולי קולות. כנראה שתפסנו אותו לא מוכן, כי הוא אמר שזו אולי הפעם הראשונה שהוא מבקש רעש וזה מצוין על ההתחלה. חשבתי שזה בטח משהו שהוא אומר בכל הופעה, אבל יומיים אחרי זה הוא העלה פוסט ששם אותנו כמתחרים רציניים על תואר הקהל הכי רועש. כבוד. אחרי עוד קצת פלרטוטים, הלהקה יורדת מהבמה לקול התשואות. הקהל לא מפסיק לרגע לצעוק ולעודד ולדרוש עוד.

ראסל חוזר לבד עם בירה ביד ומתחיל לשיר, רק כמה שורות. בשביל להשיג הקשבה, ואז מספר לקהל על מה זה אומר בשבילו להיות פה. הוא קורא לחברים האחרים ומציג אותם אחד אחד.



כהדרן הם מבצעים את Set The World On Fire והשירה של הקהל כלכל חזקה שהיא נותנת לראסל פייט. אחרי השיר הקהל דורש עוד וראסל אחרי התייעצות קצרה מקבל אישור מחויך מהלהקה להמשיך. כבר אמרתי שהם נהנים? הוא מדבר על משפחת המטאל. על התדמית המפחידה שלנו אבל שאנחנו מיוחדים. אנחנו משפחה מאוחדת למרות כל הסגנונות והדורות, יש משהו שמאחד את כל המטאליסטים. ראסל לנשיאות!

הם ממשיכים לנגן את Legend. אחרי שהשיר נגמר, הם אפילו לא מחכים לבקשת הקהל ורוצים לנגן לנו עוד שיר אחד אחרון. השיר שבנה אותם, לדברי ראסל, Of Sins And Shadows, ועם השיר הזה הם מסיימים הופעה אדירה.

אז מה היה לנו? היה לנו מועדון מלא מקצה לקצה עם קהל אדיר שבא להנות ולתמוך גם במופע החימום של Scardust, שהתאים בצורה מושלמת לערב, וכמובן באחת הלהקות הגדולות של המטאל העולמי. היתה לנו הפקה שתוקתקה כמו שעון שוויצרי, בול בזמן ובלי שום תקלה.

הברבי אולי לא המועדון המושלם מבחינת סאונד לסוג כזה של הופעה, אבל בסך הכל היה בסדר גמור, לפחות מאיפה שאני עמדתי. הלהקה נתנה מופע נהדר וראו עליהם שהם מאוד מעריכים את התמיכה והאהבה שקיבלו מהקהל.

רק חבל שתפוח רקוב אחד החליט לצלם את המופע עם ציוד איכותי ולהעלות אותו לרשת בניגוד לכל חוק ושכל ישר, והשאיר להפקה כאב ראש וקצת טעם מר בפה. אתה דופק את כולנו עם השטות הזאת. Jerk


לגלריית התמונות המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: Share ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: Search ::
 
:: Album Reviews ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: Updates ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: Events ::
[14/03/2024]
Structural - "Decrowned" release show
[30/03] Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: All Rights Reserved © Metalist Magazine 2002-2014 ::                                                       ::::