Main Menu
Main: Interviews | Articles | News
Reviews: Albums | DVD | Shows
Scene: Events | Photos | Forums
Misc: Updates | Movies | Videos
About: Magazine | The Staff
Advertise: Events | News
OnTour
Disturbed
Feed Us Go Hebrew Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Concert Reviews ::

16/02/2017
עשור של אלימות -PFN
כתב : ירון הורינג
צילום: טל צבר

אנחנו נתחיל מהסוף.
אתם יודעים למה נתחיל מהסוף? כי אני אידיוט שלא שומר גיבויים חשובים כמו שצריך, ולכן בפעם השלישית במסגרת פעילותי במגזין, איבדתי חומר עיתונאי חשוב. איזה חומר עיתונאי חשוב אתם שואלים?
הפעם היו אלו הרשימות שרשמתי בזמן ההופעה כדי שאזכור אח"כ, הן חלפו מהעולם בגלל תקלה ואיפוס של הטלפון הסלולרי שלי, אז את הסקירה הזו אני כותב מזכרוני הדל והדלוח, לא יהיה פה פירוט על כל שיר ושיר במופע, אלא יותר על האוירה הכללית, תקלות נבחרות ואירועים חיוביים יוצאי דופן. ואם זה לא מספיק, אני צריך להוסיף גילוי נאות, יותם "דפיילר" אבני (סולן להקת Prey For Nothing ) הוא חבר טוב וגם כותב איתי במגזין, אעשה מאמץ שזה לא ישפיע על הסקירה שלי. אבל אין לי ספק שתהיה פה הטיה מסויימת, עמכם הסליחה.


האירוע התחיל בול בזמן, מה בול, היה נדמה שהגסטפו עמד עם סטופר ודאג להניע את רביעיית צ'וגון, ניכר היה שהם מרגישים קצת לא בנוח עם העניין בניואנסים קטנים של מבטים ביניהם, הרי המקום עמד כמעט ריק, האורות היו חזקים ובוהקים ואוירת ריק כללית עמדה בחדר, אפילו הבמה הגדולה של הבסקולה הרגישה ריקה יחסית. אבל צ'וגון לא נותנים לזה להפריע להם, הם באו לתת בראש וזה בדיוק מה שהם עושים. אלכסיי- בסיסט הלהקה עלה לבוש כמו טייס פוסט עתידני, עם משקפי טייסים מושחרים ומוהק מפואר, ככה עושים את זה. צ'וגון מתחילים לנגן ואין ספק שדניס ואלכסיי הם אלו שמחזיקים את הטירוף הפיזי על הבמה, האנרגיה שלהם עובדת והאגרסיה שלהם ברורה, מקצוענים אמיתיים. בשלב זה הטירוף שלהם היה נראה קצת מוזר כי התחושה הייתה שכמעט ואין קהל לעבוד איתו, אבל לאט לאט ובעידוד דניס, התקרבו הנוכחים לכיוון הבמה ועם הזמן הצטרפו להם נציגים נוספים מטעם הקהל שהגיעו באיחור מה.

זה לא מכבר שאני מודע לעובדה שהמיקום שאותו אני בוחר בהופעות, צמוד לבמה בד"כ באזור הרמקולים הוא הגרוע ביותר מבחינת הסאונד, אז כששמעתי את ההרכב בצורה לא טובה, הלכתי קצת אחורה כדי לנסות להבין, גם שם הסאונד היה איום. אבל כמו שאמרתי קודם, מדובר בהרכב שיודע לעבוד, ועם סאונד גרוע (שלא באשמתם) וסולנית מצוננת (לדבריה, אני לא שמתי לב, היא הייתה מפלצתית כתמיד) צ'וגון נתנו בראש לגמרי והצליחו אפילו להזיז את הקהל המנומנם יחסית ששכן שם.

ונקודה נוספת על העניין הזה לפני שנעבור לPFN, בחייאת, קהל יקר, אם אתם עומדים קרוב לבמה, תזוזו קצת, תזיזו את הראש מהנייד מדי פעם, מבמות המטאל המקומיות רואים הכל. צ'וגון נחתכו שיר אחד לפני הסוף כדי לעמוד בזמנים המוקפדים ופינו את דרכם לילדת יום ההולדת, להקת Prey For Nothing.



חילוף כלים קצר וPFN עולים לבמה ומנגנים את האינטרו שלהם, לקראת סיומו עולה דפיילר, מאופר כחצי רובוט פצוע (ראיתם "שליחות קטלנית 2" ? אז ככה) וכנראה מגשים לעצמו עוד חלום קטן, לעמוד על במה כסולן להקת מטאל תוך כדי מחווה לחנון שבתוכך. חגיגת העשור התחילה בשיר בן עשר, Dead man's dream מתוך אלבומם הראשון Violence Devine נבחר לפתיחת הערב הזה, ולווה בשקופית עם שם השיר שהוצגה לאורך כל השיר והתחלפה בין שיר לשיר, שימושי מאוד לסוקרים שלא נמחק להם הטלפון לאחר ההופעה, או למי שירצה לארגן לעצמו פלייליסט לאחר ההופעה, או סתם לסניליים.

ההרכב הזה עובד יפה מאוד, דפיילר מחזיק את הבמה ביד רמה ומתרוצץ עליה ללא הפסקה, גם מיכאל ודימה (על הגיטרות השונות) למדו במהלך הזמן לעמוד זה לצד זה ולתת בראש, וזה לגמרי עובד. גם הסאונד עבר שיפור במהלך החילופים ועושה רושם שהבעיות שחוותה להקת החימום חלפו כמעט לחלוטין. הלהקה חולפת על מגוון שירים מכל התקופות, מNo heir to the throne, דרך Chekhov's gun ועד ל My final relapse וThe Maw המיתולוגי, הקהל היה שבוי בנוסטלגיה ושר ביחד עם ההרכב, לא לכל אורך השיר, רק כשהוא לא עסוק בלפרק את שאר המשתתפים במעגל הפוגו. כמו שכבר כתבתי, הרבה מהמידע שרשמתי לי אבד, אבל היו כמה נקודות בהירות שאני יכול לספר לכם עליהן.

אחד, ממש התלהבתי לראות את ליאור גולדברג ממגור (לשעבר) תופס את מקומו ליד הקלידים, כשהבנתי שהוא עומד לנגן את Axis Mondi, שמחתי באמת הרקיעה שחקים. אבל איך אומרים אצלנו, כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. הסאונד שפגע בצ'וגון חזר שוב, הקלידים צרמו לפרקים והפכו חלקים מהקטע הנהדר הזה לבלתי נסבל, אני לא מומחה גדול לסאונד ולא יכול באמת להסביר לכם מה קרה שם, אבל משהו בסאונד פשוט לא עבד. אבל, פיצוי הגיע בהמשך, כשגולדברג ליווה את ההרכב באינטרו ובנגינה לאורך אחד השירים האהובים עלי - Buried by the light.



ומי הצטרף אליו כדי לשאוג בצוותא? אלון קרניאלי, מסינרי.
כבר כתבתי על הבחור הזה בעבר, אין לי שום ספק שהוא ולהקתו תופסים לאט לאט את המקום שלהם בסצינה המקומית כהרכב חזק וטוב שפשוט יודע לעבוד קשה ולתת בראש. ומה זה לתת בראש? מאוחר יותר גיליתי שקרניאלי עלה לבמה כשהוא מצונן למוות, זה לא היה ניכר בשום צורה, הבחור שאג וצווח, הצליח להעיר את החלקים המנומנמים בקהל ופשוט לתת בראש בדואט נהדר עם דפיילר, מהיר ואגרסיבי כמו ששניהם יודעים, פשוט ביצוע משותף נהדר. נקודה בעייתית כאן הייתה עוצמת השירה של שני הסולנים, אם היה מישהו בקהל שלא שמע אף פעם את דפיילר על במה, הוא בוודאי חשב שקרניאלי הצעיר מחזיק בגראול קולני יותר, אבל לא כך הוא. ההשערה שלי היא שמשהו במיקרופון של יותם היה ככל הנראה לא בסדר, אין לי הסבר אחר. בסיום השיר והפוגו הפסיכי שליווה אותה ירד קרניאלי מהבמה והחברים המשיכו לפי התוכנית - Breach, Deciphering the signal ואחריהם Wolves in Wolves Clothing הנהדר שזכה לביצוע מדויק וכבד במיוחד.

אני לא מכיר יותר מדי לעומק את ההרכב הקודם של PFN אבל ההרכב הזה יושב נפלא. התופים של יפתח מדוייקים כמו שעון שוויצרי ובועטים כמו זעזוע מוח (אבל אחד כיפי כזה, בלי הקאות תכופות ונזק מוחי קבוע), מיכאל, גיטריסט הרכש החדש שלהם גם הוא מכונה משומנת ומהירה במיוחד. שלא לדבר על דימה, גיטריסט מצויין ומלא נשמה. ועל כל זה יושב לו הבאס של סלומון, באס נהדר! הלוואי והיינו שומעים יותר באס מהבחור הזה בסאונד הכללי של ההרכב, הוא פשוט חטיבת קצב של אדם אחד.

זמן להפתעה נוספת, אל הבמה מובלת אחר כבוד נועה גרומן, סולנית להקת Scardust. יותם והיא מתארחים זה אצל זו לא מעט בשנים האחרונות, זה היה רק טבעי כי היא תגיע לחגיגה, הפעם היא מגיעה כדי למלא נעליים ענקיות. Shrouded Haven הוא שיר שבו מתארח פאביו לאון באלבום, מדובר בהחלט בקול גדול בז'אנר המטאל המלודי וגם גרומן מחזיקה בקול מרשים לכשעצמה. אבל משהו פה לא כ"כ עבד לי בכל העניין הזה, לשמוע את יותם ונועה שרים בצורה מינימליסטית כ"כ על פסנתר נשמע כמו רעיון מעניין ומגוון, אבל היישום יצר מחזה מעט מקאברי מבחינה מוזיקלית, אני אוהב את יותם שואג, לא שר שיר שקט ורגוע עם זמרת בליווי אורגן, מתנצל.



Pfn עברו לנגן את "מלאכי האתאיזם" הנהדר ופשוט עבדו כמו מכונה משומנת, תיקשרו אחד עם השני על הבמה, נעו מצד אל צד והחזיקו יופי של שיר. אורח נוסף? כן! אורח נוסף הגיע לעשות כבוד להרכב הזה לכבוד חגיגות העשור, אהרון רגוזה (שרדהד\בצפר) עלה לבמה באנרגיה האופיינית לו וסיפר קצת על החיבור שלו עם ההרכב הזה, ההרכב שנתן לו ולהרכב שלו את הבמה בפעם הראשונה: "בגללכם אני עושה מוזיקה ולא כסף" האשים באהרוניות אופיינית.

הריפים של Against all evil ניסרו את ריצפת המועדון והתופים האלימים של יפתח לא איחרו לסייע להם במסע הרדיפה. מעגל הפוגו צבר תאוצה ושני קולות גדולים פצחו בדואט מטאלי מרהיב, כאן שוב בלטה העובדה שהאורח נשמע חזק יותר. אהרון אכן נוטה לאגרסיות קיצוניות בד"כ, אבל אני מכיר את דפיילר, הוא לא נער צופים על הבמה. שוב, משהו שם לא ישב כמו שצריך בסאונד של דפיילר שנשמע חלש יותר מאורחו המכובד. עדיין, זה היה יופי של ביצוע משותף, מפוצץ בריפים משכרים ומהירים, יללות גיטרה סטייל Death ופשוט תענוג אחד גדול. Pfn סיימו את המופע עם Cowardice, הייתי רוצה להגיד לכם מה אהבתי בביצוע, אבל אני פשוט לא זוכר, זה לא שהוא לא היה טוב, השילוב של איבוד הרשומות וגילי המתקדם גרם לכמה פרטים מהמופע הזה להעלם.

לסיכום: היה יופי של מופע, הלהקה בחרה שירים מרפרטואר די רחב של שירים ונתנה מקום לכל תקופה מוזיקלית מזמן הקמתה, הקהל היה שבוי בקסם המוזיקלי ונהנה מכל רגע. נכון, הסאונד היה בעייתי לפרקים וחלק מהבחירות המוזיקליות השקטות פשוט לא עבדו לטעמי, אבל היה תענוג לראות את הקהל הרבה שהגיעה והמון מוזיקאים מהסצינה המקומית מגיעים ונותנים כבוד ללהקה הותיקה הזו, חלק מהם על הבמה עצמה ורובם בקהל. ואסור לשכוח! סוף סוף נפרץ המחסום ובדוכן המרץ' של הלהקה היה ניתן לקנות דיסקים וחולצות באשראי, לא עוד רק דיסק אחד מהמזומן שנשאר בארנק אחרי הבירה, מעכשיו קונים את כל הדיסקוגרפיה.


לגלריית התמונות המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: Share ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: Search ::
 
:: Album Reviews ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: Updates ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: Events ::
[14/03/2024]
Structural - "Decrowned" release show
[30/03] Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: All Rights Reserved © Metalist Magazine 2002-2014 ::                                                       ::::