| :: עדכונים אחרונים :: |
ראיון: כשגשמי המחר מגיעים - ראיון עם ישי שוורץ, סולן להקת Tomorrow's Rain
|
|
בשנים האחרונות שוורץ עסוק עם הרכב מטאל מקומי המקבץ יוצאי מספר הרכב עבר מוכרים בסצנה הישראלית - והוא וההרכב גם עובדים על אלבום בכורה שגם יכיל הופעות אורח של לא מעט אמני מטאל, גות' וגל חדש מישראל והעולם...
|
|
סקירת הופעה: ברוס והכפתור - סיקור הרצאתו של ברוס דיקינסון בבית האופרה בתל-אביב
|
|
בית האופרה בתל-אביב לא ראה ערב כזה מימיו. האולם המכובד עם היציע הגבוה והאליטיסטי יזכור לנצח בקירותיו ספוגי הורדי והכרמן את צלילי הגיטרות המנסרות והמייללות שבקעו מן הרמקולים לפני שדיקינסון עלה לבמה...
|
|
סקירת הופעה: אוסטרלים עם שם להקה קליט - סקירת הופעתה של Ne Obliviscaris בישראל
|
|
שם מתנחשלים בזה אחר זה סולו גיטרה, של הגיטריסט המוביל בנג'מין בארט, והכינור הדוקרני של צ'רלס, שבנגינתו המיוחדת והרב-גונית הופך את הכלי הקלאסי הזה לכלי נוסף בארגז הכלים המטאלי. בשיר נוסף, "Libera", נגינתו המהממת של צ'רלס השתלבה היטב עם שאר הכלים...
|
|
סקירת הופעה: כשהגשם ירד בקרקעית המדבר - סקירת הופעות Tomorrow’s Rain, Subterranean Masquerade ו Desert
|
|
Tomorrow's Rain הגישו לנו אובדניות בשחור-כחול, Subterranean Masquerade זרקו עלינו את פיוז'ן של טירוף וגעגועים, ו- Desert היו לוחמי הצדק שמבטיחים כמו תמיד שמצדה לא תיפול שנית...
|
|
סקירת הופעה: נרקבים שוב בארץ - סקירת הופעתה של Rotting Christ בישראל
|
|
אני מקבל את התחושה שאני צופה כאנתרופולוג, ספק סקרן ספק מבועת, בטקס וודו או בטקס גירוש שדים. את האווירה המיוחדת כל כך יוצרים התופים הקצביים והקולות הקצובים, וכמובן הלחישות הארסיות שמוציא סאקיס...
|
|
סקירת הופעה: עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב
|
|
אליז צועקת את הקהל וזה שורק ומוחא כפיים. מישהו מהקהל צועק לה ״יום הולדת שמח״ ואליז עונה ״יום ההולדת שלי רק אחרי 12 אבל כן, בסדר, זה יום ההולדת שלי.״היא מתכופפת ושואלת את הקהל ״איך אומרים תודה? תודה רבה?״…
|
|
כתבה: הוואקן הראשון שלי
|
|
אם לא הייתם עדיין בפסטיבל המטורף הזה, אל תוותרו על ההזדמנות, זה לא סתם פסטיבל, מדובר בעיר של מטאליסטים. כבר בשדה התעופה של המבורג היו שלטים ומסכי ענק עם פרסומות לפסטיבל...
|
|
ראיון: האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ
|
|
הלהקה האהובה מיוון ביקרה בישראל 5 פעמים מ 1993 וביום חמישי 18/10 תופיע בישראל בפעם השישית במה שמסתמן להיות מופע סולד אאוט בתאטרון תמונע, אבל הלהקה חשובה לז'אנר שלנו גם הרבה מעבר לזה שבישראל. ההרכב התחיל דרכו ב 1987 ונחשב לאחד המוקדמים והחשובים בהתפתחות ז'אנר הבלאק מטאל
|
|
סקירת הופעה: הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל
|
|
קונקלין התגלה כחיית במה מטורפת. אף שהסתכל מדי פעם במילות השירים, הסולן האגדי של ג'אג פאנזר התגלה כדמות המרשימה מבין השלושה, הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינת כריזמה בימתית. אם לעשות את ההשוואה הבלתי נמנעת לשלושת הטנורים הרי שקונקלין הוא ללא ספק הפבארוטי שבחבורה...
|
|
סקירת הופעה: הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין
|
|
יהיו הסיבות אשר יהיו, העובדה היא שהרכבים מוזיקליים זקוקים לקהל כשם שערפד זקוק לעירוי דם. לכן, אף שהאירוע התקיים בסופו של יום, לא ניתן היה להתעלם לחלוטין מהתחושה המוכרת של מסיבה שבה המארח מוצא עצמו לבדו מול קערת פונץ' מיותמת...
|
|
כתבה: הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
|
|
יום כיפור בפתח, וגם אם אתם לא צמים, יש לא מעט חברי להקות שצריכים לפחות ליום אחד לאמץ לחיקם את היהדות, להרביץ ארוחה מפסקת בריאה, ולהגיד סליחה יפה על פדיחות מהעבר. נכון, הם אמנים, הם לא שואלים אותנו, מי שם אתכם וכו' וכו' ובלה בלה בלה. אבל במקרה הזה שמנו את עצמנו כשופטים...
|
|
סקירת הופעה: השבדי המעופף - סקירת הופעתו של אינגוי מאלמסטין בת"א
|
|
אינגווי נראה בדיוק כמו בתמונות ובקליפים שלו. מפגין בטחון עצמי רב, כל אימת שהוא מנופף בגיטרה ומתאמץ לפרוט כמו פסיכופט של גיטרה הוא עושה את פרצוף ה"ברווז" המפורסם ומשרבב שפתיים בשילוב של ריכוז וכוח. לא סתם מתארים את אופי נגינתו כל מקטרגיו כ"אוננות".
|
|
סקירת הופעה: יורדים למחתרת - סקירת הופעתן של Telegraph ו Subterranean Masquerade
|
|
אני עוקבת צמוד אחרי Subterranean Masquerade ופועלם הנפלא, ומקום עמוס באנשים רק מוכיח לי שאיני היחידה שמבינה את האימפקט של הדבר הזה בתוך המטאל הישראלי, שלרוב חשדני עבור שילובים מוזרים שכאלה. אבל מה שהתחיל כפרוייקט מנומנם יחסית שמיועד למשוגעים לז׳אנר בלבד הפך לאט לאט לקונצנזוס
|
|
כתבה: שנהיה לראש ולא לזנב חלק II - ספיישל ראש השנה במגזין מטאליסט
|
|
אחרי מליוני הריפים שנכתבו כמעט ואי אפשר כבר לכתוב ריף מקורי, וקשה גם מאד להבחין בין סתם השפעה – שהיא ברורה כשאתה כותב ובעצמך מאזין של להקות וותיקות שאהובות עליך – לבין העתקה של ממש, אבל עשינו פה נסיון לבודד קצת את אלה שסתם טיפה דומים ואלו שללא ספק כתבו שיר שנשמע כמו זה שלפניו.
|
|
סקירת הופעה: מעוף הדרקונים – סקירת הופעתה של להקת Dragonforce בישראל
|
|
ראיתי שהרבה שרו את המילים, זה ממש מגניב. אתם רוצים שיר מהיר? יאללה, שיר מהיר״ ונשמעת הפתיחה של Fury Of the Storm, כשסם והרמן מריצים סולו זוגי ובסופו הרמן זורק את הגיטרה על הברך ומקפיץ אותה, ומיד אחר כך סם, הרמן ופדריק עומדים אחד ליד השני ומנגנים עם תנוחת הידיים ההפוכה המפורסמת שלהם
|
|
סקירת הופעה: חנק בגאגרין - סקירת הופעתה של Suffocation בתל אביב
|
|
לצד השינויים הפרסונליים, חשובים ומהותיים ככל שיהיו, המטען הגנטי שנושאת סאפוקיישן מזה כשלושה עשורים – דת' ברוטאלי, חסר פשרות, לא קומוניקטיבי ולא מתנצל – נותר כשהיה. הסט ליסט שנוגן בגגארין ייצג נאמנה את אותו מטען גנטי...
|
|
כתבה: Once You Go Black…
|
|
האלבום השחור של מטאליקה הוא כנראה אחד האלבומים החשובים ביותר בהיסטוריה של המטאל העולמי. הוא זה שהביא אותו לתודעה, שהצליח מסחרית באופן מסחרר ובעיקר הפך את מטאליקה למה שהיא היום - להקת המטאל המצליחה ביותר בכל הזמנים, כזו שאפילו לא נמדדת בסקאלה של להקות מטאל אחרות.
|
|
סקירת הופעה: דת' באב - על ערב ההופעות במועדון הגאגרין
|
|
מקור עוצמתה של HalidoM הוא יכולתו של איתי לפרוט על מיתרי קולו במנעד שבין גראול נמוך, סקרים גבוה, וקלין. את כישוריו אלו הוא הפגין כהלכה בעת ובעונה אחת בשיר הלפני אחרון. בקטעים כאלה האזנה ל-HalidoM משולה לצפייה בחתול שגם נע בכבדות מצד לצד לאחר ארוחה דשנה, צווח על חתול אחר שפולש לטריטוריה שלו ולבסוף מתחכך ברגליו של הבעלים שלו.
|
|
ראיון: מעוף הדרקונים - ראיון עם הרמן לי – גיטריסט להקת Dragonforce
|
|
לא חשבתי שנגיע ל20 שנה כשרק התחלנו ולהגיע לנקודה הזו בזמן זה פשוט מטורף. זה מצחיק, אני לא חוגג את ימי ההולדת שלי כי אני לא רואה את הסיבה לכך, אני משעמם ככה, אז אני צריך רעיונות מאנשים אחרים לגבי מה ניתן לעשות....
|
|
כתבה: חולה גוסס מת – על תהליך גסיסתה של סצנת המטאל בארץ
|
|
מועדונים לא מעטים סגרו בשנים האחרונות את דלתותיהם לחלוטין. יש כמה שלא סגרו לחלוטין, אלא רק סגרו את דלתותיהם להופעות מטאל. יש בזה משהו שמרגיש קצת מעליב למען האמת. שאומרים לנו שלא רוצים אותנו. בתור באר-שבעי אני מרגיש את זה הכי חזק. מעולם לא היו כאן הרבה מועדונים שאירחו מטאל. בתקופות טובות היו איזה 5...
|
|
