תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
OnTour
Graspop
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: ראיונות ::

21/08/2005
Orphaned Land - עכשיו לאן?
מאת: אלון מיאסניקוב
מרואין: קובי פרחי מלהקת Orphaned Land

לפני כשנה וחצי הוציאה להקת Orphaned Land אלבום שעשה כמה דברים עבור הלהקה, הוא החזיר אותה לתודעה המקומית, הוא החדיר אותה לתודעה עולמית, הוא סימן שינוי במוזיקה של הלהקה, ומעבר לכיוון פרוגרסיבי יותר לעומת אלבומיה הראשונים, והוא סימן התחלה של תקופה שבה סצינת המטאל הישראלית מתחילה להסתמן כדבר הבא במטאל הבין לאומי.

לאחר מסע הופעות מעבר לגבולות ישראל-טורקיה, וסבב הופעות מפרך עם להקת Paradise Lost, הלהקה הייתה בהפוגה ישראלית קצרה לפני יציאה לפסטיבלים נוספים. לאור פסק זמן זה, ניצלתי ההזדמנות וישבתי לשיחה עם סולן ומנהיג הלהקה, קובי פרחי, כדי לראות איפה הלהקה עכשיו, ומה הלאה.


מה קרה פתאום, לפני חצי שנה בערך, שהלהקה התחילה עם הופעות בין לאומיות, משהו שהיה בגדר חלום עד אז?

זה התחיל בשבילנו עוד לפני 2005, כשהגענו למסקנה שמה שהלהקה צריכה עכשיו, זה הופעות, זה משהו כמו הגלגל החסר בדבר שנקרא אורפנד לנד, זה מה שידחוף את הלהקה הלאה. היו לנו המון ראיונות, ואין סוף ביקורות חיוביות על הדיסק, אבל הגענו להבנה שמה שחסר זה הופעות, וכמה שיותר, עד הנקודה הזאת לא היינו מודעים עד כמה זה חשוב.


אז מה גרם לשינוי במחשבה?

הרבה להקות שהיינו בקשר איתם המליצו לנו, ובין השאר המנהל של Opeth שמנהל גם את Paradise Lost, הוא גם אמר לנו שזה מה שבסופו של דבר יקדם את הלהקה.


דרכו גם תואם כל הסיבוב הופעות עם Paradise?

כן, ניסו לשדך אותנו בשנה שעברה לסיבוב של Therion ו-Tristania ואנחנו אמרנו לא. לא ממש הבנו עד כמה זה חשוב, אבל מצד שני אני שמח על זה שזה יצא עם Paradise, אין עוד הרבה להקות שחשובות כמוהם והקהל שלהם מאד מתאים לקהל היעד שלנו.

בינתיים יצאנו לסיבוב הבלקני שלנו, ואז היו דיבורים על הופעות בדרום אמריקה, כולל ברזיל ועוד מדינות, אבל בדיוק בתקופה ההיא הגיעו לשם כל מיני להקות שכבר מוכרות היטב אצלם, והיה חשש שלהקה שלא מוכרת שם, כמונו, תסבול מכך, כבר ביטלנו אז זה, אבל המארגן במקסיקו התעקש שנגיע לשם בכל מקרה.


איך באמת היו ההופעות במקסיקו?

ענקיות, קשה לי לתאר, אנחנו עלינו לפני Kreator ו-Tristania והיה שם קהל ענק, כמה אלפי אנשים, והרעש והאנרגיה במועדונים הייתה מדהימה, זה הרגיש כמו לפני משחק כדורגל או משהו.


יש לכם קהל במקסיקו?

כן, יש שם חברה בשם Oz, שעכשיו חתמו גם עם סיילם והם הוציאו לא רק את מבול, אלא גם את שני האלבומים הראשונים, ומסתבר שאנחנו דווקא יושבים שם חזק.


מה לגבי התקרית הידועה עם האיש בקהל שלבש חולצה שעליה צלב קרס?

לפני ההופעה ראיתי את אורי, הבסיסט שלנו, והוא נראה לא בסדר, המום כזה, הוא ראה מישהו מהקהל עם חולצה ועליה צלב קרס ולא ידע אך להגיב, הוא חשב לפוצץ את ההופעה. החלטנו לדבר עם המפיק המקומי, והוא הסביר לנו שבמקסיקו הגישה לכל נושא השואה והנאצים מאד שונה מאירופה, יש הרבה בורות בנושא, והם פשוט לא יודעים מה זה מייצג, עבורם זה בערך כמו ללכת עם חולצת צלב הפוך או משהו, מעין מחאה כזאת, כמו שמישהו בארץ, ממשפחה קצת מסורתית ילך עם שרשרת צלב או משהו. החלטנו שעדן ומתי ייגשו אליו, וכך היה, הם דיברו איתו, הסבירו לו על הנושא, וזה נגמר בכך שהוא הוריד את החולצה, החליף לחולצת אורפנד שנתנו לו, והוא השתולל בהופעה כמו מעריץ וותיק.

היה לנו עוד מקרה באיטליה, שם נכנסו לאיזה סופרמרקט ופתאום אני רואה שורה שלמה של בקבוקי יין עם תמונות של היטלר! ליד היו גם כאלה עם תמונות של מוסליני, בקיצור, עשיתי כמה בירורים, והגעתי למישהו במשרד החוץ שאליו העברתי את המידע לגבי מה שראיתי, ואני מאמין שהנושא טופל על ידם.


אך הלהקה מרגישה אחרי 39 הופעות?

תראה, אחרי 39 הופעות ב-21 מדינות דברים נראים אחרת כלהקה, אחרי שאתה חי עם 8 אנשים באותו אוטובוס במשך זמן כזה זה הופך לחוויה מדהימה, כל יום אתה קם, מארגן את הציוד, את המרצ'נדייז של הלהקה, הגענו לצפיפות כזאת שעשינו 9 הופעות ב-10 ימים. כל כמה ימים יצא לנו לנוח, אז ראינו קצת מהמדינות שהיינו בהן, אבל רוב הזמן החופשי הלך על לעשות כביסה וכאלה.


אך הייתה מערכת היחסים עם Paradise Lost?

הם אנשים נחמדים, מעבר לזה שהם מוזיקאים גדולים שגדלנו על האלבומים שלהם, במשך הזמן נוצרו יחסי קירבה כאלה שהסולן שלהם היה בא אלינו כדי להשאיל דיסקים וסרטים. יצא לנו לנהל שיחות עם מגבות עלינו אחרי מקלחת, בקיצור, המרחק נשבר בסופו של דבר.


הלהקה היא שיזמה את הבאתכם כלהקת חימום?

זה היה המפיק, הלהקה בד"כ לא מתערבת בדברים כאלו, אלא הם כן יש להם התנגדות מסוימת, אבל הם כן הכירו אותנו, הם כבר אמרו בעבר שהם מאד אהבו את הכיסוי שלנו ל-Mercy שלהם, ובכלל, היחסים בין הלהקות היו כאלה שאנחנו, לפחות חמש פעמים שאני זוכר, נכנסו לקהל בהופעות שלהם ועמדנו מלפנים ודפקנו את הראש איתם. גם אנחנו הקדשנו להם שירים בהופעות וגם הם לנו, הם מאד החמיאו על הרמה של החומר המוזיקלי שלנו ועל האיכות שלנו כמוזיקאים, אבל שיחות היו בכל מיני נושאים, עד אמונה וזוגיות.


שמתי לב בתמונות שאורי ועוד כמה מהלהקה, לבשו בהופעות שלכם חולצות של להקות מטאל ישראליותכמו ביצפר למשל.

אורי זה משהו מיוחד, הוא כל הזמן מנסה לתמוך ולעזור ללהקות ישראליות אחרות, אם זה דיסטורטד, להקה ישראלית שאנחנו מאד אוהבים או ביצפר. גם הוא וגם אבי הלכו עם חולצה של בצפר.


למה אתה לא?

כי עדיין לא קיבלתי אחת מהחולצות החדשות... *משתעל כדי לסמן רמז עבה*


אתה מרגיש שכל ההופעות האלו תרמו ללהקה?

אין ספק, אנחנו הרבה יותר מנוסים והרבה יותר משופשפים. בכל הקרירה הארוכה שלנו לא עשינו כמות כזאת של הופעות כמו שעשינו בחודש ההוא.


איך היה לעבוד עם אלירן מאסגאווט שוב? אתה התארחת באלבום שלהם, לא?

כן, הם פנו אלי ושרתי באחד השירים. אלירן הוא סולן מעולה, יש לו גם גראול טוב וגם קול קלין חזק. כיף לשתף איתו שוב פעולה, Halo Dies זה שיר קשה, והקטע הזה הוא כמעט בלתי אפשרי לשירה ללא אורח, וגם עם סולן אורח זה לא קל.


בוא קצת נחזור לגבי שאר הלהקות בארץ, שתי הלהקות שתמיד נתפסו כמובילות הן אתם וסיילם, כשבצפר לאחרונה בהחלט טיפסו לליגה הזאת, יש תחושה של תחרות?

אי אפשר להגיד שלגמרי לא, זה מאד צפוי במצב כזה, אבל תחרות זה דבר חיובי בעיני, שרק יכול לגרום ללהקות להתפתח ולהתקדם. זה לא בא ממקום של מריבה, אנחנו חברים טובים של סיילם, הם אחלה אנשים, וגם את ביצפר אנחנו מכירים טוב ובקשר איתם. ברמן, המתופף שלהם, ניגן איתנו בחזרה פעם ולדעתי הביצוע של Halo Dies עם אביטל הוא מהטובים שעשינו, יש לו קול מדהים.


מה הסיפור מאחרי ה-EP החדש, Ararat?

בשנה שעברה, לפני שעשינו ביצוע ל-Halo Dies בהופעה עם יותם "דפיילר" אבני, הוא ניגש אלי ונתן לי מילים של שיר שהוא כתב בשם Ararat שהוא, למי שלא יודע, ההר בו נחה תיבתו של נח לאחר המבול. הוא נתן לי את השיר ואמר שהוא נכתב במיוחד לאורפנד, מאד אהבתי אותו, שמרתי אותו אצלי, ואמרתי שנשתמש בו במועד המתאים.

כשקיבלנו הצעה להוציא ב-LP את מבול וגם את ה-EP, קפץ לי השיר לתודעה, והחלטנו להקליט את The Calm Before The Storm עם קטע דקלום, שעושה שימוש בטקסט של יותם, מלבד כך יש עוד כמה קטעים נדירים ב-EP כמו הקלטות ביתיות של שירים מהמבול, זה פריט מעניין לאספנים.


הלהקה תפסה בעצם את הנישה של שילוב המוזיקה האתנית והמזרחית עם המטאל, אבל בעצם בלהקה אתה ומתי אינכם ממוצא מזרחי, אך הוחלט דווקא על הכיוון הזה?

אני אמנם בולגרי, אבל גדלתי ביפו, באתי ממיזוג תרבויות אמיתי, גדלתי גם עם ערבים, עם מואזין ברקע, ולכן אני קרוב מאד למוזיקה הזאת, אני יכול לשבת ולשיר שירים שלמים של אום כולתום שאני יודע אותם ואת המילים שלהם.


באלבום יש מוטיבים מכמה תרבויות, בין השאר ב-A'salk, שבא מתימן, מאיפה בא הרעיון לזה?

זה בא ישירות משלומית, הזמרת שלנו, היא הביאה פעם לחזרה ספר של רבי שלום שבזי ז"ל, ואני ביקשתי ממנה להביא אותו להקלטות ולעשות קטע זהה ודומה לזה שעשתה. בעצם העגה התימנית היא הדבר הכי קרוב לעברית המקראית, לצורה המקורית ביותר של השפה העברית, ולכן הקטע והשיר התאימו מאד לקונספט של הלהקה ושל הדיסק.


היו הרבה טענות על כך שחלקים מהאלבום "מבול" לא היו מטאלים, הרבה אנשי מטאל טענו שיש בכך משום התמסחרות או הפיכת הלהקה לפחות ממטאלית לחלוטין, מה יש לך לומר על זה?

אני רוצה להבהיר משהו, אורפנד עושה מוזיקה, נקודה. ההגדרה של מה שאנחנו עושים לא משנה לנו, מה שישמע לנו טוב, אנחנו ננגן, ותמיד יש משהו חדש ושונה במה שנעשה. הייתי מגדיר אותנו כחוקרי מוזיקה, באופן כללי, ואין סגנון או רעיון שלא נעשה בגלל שהוא "לא מטאל", ובגלל זה השיר בתימנית, כלי המיתר, המקהלות.


אבל היית מגדיר עצמכם כלהקת מטאל?

בוודאי, למרות שאנחנו לא מגבילים עצמנו, ומאמינים בלנסות כל מיני סגנונות ורעיונות, בבסיס תמיד נמצא המטאל, נקודת המוצא שלנו היא מטאל. תראה, אפילו להקה כמו Opeth לא מפחדת לעשות ניסיונות, והוציאה אלבום שכולו גיטרות "קלין" ושירה נקייה. ולמרות שמבול אולי פחות "כבד" מהאלבומים הקודמים, הוא ללא ספק מטאל, אנחנו לא מתכוונים לעשות אלבומי רוק, אלא להמשיך להיות להקת מטאל, על זה אני מתחייב, אבל בהחלט נמשיך לשלב כל סגנון מוזיקלי שנמצא לנכון בתוך המטאל המוזר שלנו.



קובי פרחי נותן בראש לאירופאים


מה מבחינתך, אישית, אתה שומע מטאל עכשווי?

לא כל כך, אני אוהב כל מיני סוגי מוזיקה. עכשיו אני שומע למשל איזה פרויקט ספרדי מעניין, מבחינת מטאל אני יותר מושפע מלהקות קלאסיות כמו At The Gates ו-Opeth למשל, אני לא ממש מוצא משהו חדש ברוב המטאל שעושים היום, אף פעם לא התקשרתי לכל להקות השבירות למיניהן. אני נהנה למשל מ-Dream Theater, Iron maiden הראשונים, אבל לא מהמאוחרים יותר. תמיד האלבומים הישנים יותר הם אלו שמרגשים אותי והרשימה שלהם ארוכה.


מה הלאה? מה מבחינת האלבום הבא של הלהקה?

תראה, מבול יצא לפני שנה וחצי, והתוצאה מדהימה, יש לנו כך הרבה הופעות ותגובות לגביו שקשה לנו לראות מה הלאה עדיין. אנחנו כן אוספים כבר חומר ואפשר להעריך שאלבום הבא יהיה בשנת 2006. כבר יש ריפים, יש רעיונות, יש לי כבר כמה רעיונות לקונספט.


אז האלבום הבא יהיה גם אלבום קונספט?

באופן כללי לאורפנד לנד לדעתי מתאים רעיון אלבומי הקונספט, והייתי שמח להמשיך עם זה. אנחנו לא להקה של סינגלים, אני לא רואה אותנו עושים אלבום עם עשר שירים במבנה של בית-פזמון-בית.


כמו Ocean Land...

נכון, אבל לא אלבום שלם כזה. יש לי כל מיני רעיונות לאלבום קונספט, אני ממש לא רוצה לחשוף אותם עדיין.


אתה היית בעבר בשלב של כמעט חזרה בתשובה, איפה אתה עומד מבחינה זאת היום?

אני כן מאמין, אבל אני לא באותו שלב שהייתי אז. אני כבר לא מניח תפילין כל יום, אני חי בעולם חילוני, כחילוני, אבל עדיין אני שומר לעצמי דרך חיים ומוסר שמצאתי בדת וברוחניות. אני מאמין שיש לי מה לעשות ולתרום בעולם החילוני יותר מהדתי כרגע.


היו הרבה טענות שאורפנד היא להקה דתית.

ממש לא, אורפנד היא שילוב של אנשים עם כל מיני דעות ורעיונות, אבל הגישה שלנו היא יותר סיפורית מדתית. אנחנו לא מנסים להשפיע או לדחוף לכיוון של דת, יש לנו הרבה אמביוולנטיות ברעיונות שאנחנו מעבירים, שיש גם רע בדת, שיש כל מיני סוגי אמונה, ולאו דווקא אחת נכונה יותר או פחות. המטרה שלנו היא ששירים שלנו יהיו מסע, שיעבירו רעיון וסיפור כל שהוא.

באופן כללי לדעתי הדת המאורגנת בעולם עושה שירות גרוע מאד לרעיונות שלדעתי נמצאים בלב הדת האמיתית, וזאת עובדה עצובה כי לדעתי דברים היו אמורים להיות אחרת, אם לא היו נהרסים ע"י הכנסייה וגם רבנים יהודים שמעוותים את התורה.

חשבתי על קונספט שמבוסס על מה שנקרא The Gospel Of Thoma, שזה בעצם גוספל נוצרי שהתגלה שמדבר על כך שאין מקום לדת מאורגנת אלא לאמונה פנימית, אבל נחיה ונראה, מה שבטוח, מישהו מנהיג את העולם הזה, והוא אדיר וגדול.


חשבתם פעם להקליט מחדש את אלבומי העבר, או שירים ספציפיים, כמו מה שלהקת Iced Earth למשל עשתה?

ממש לא, אני חושב שאם נקליט את אלבומי העבר מחדש זה יהיה כמו הודאה שהם לא טובים, שהם לא נכונים, ומלבד זה שאני לא מאמין בזה, אני גם חושב שזה משום עלבון לאוהבי הלהקה שבעיניהם אלבומי העבר הם פרה קדושה.


אבל חצי אלבום ב Sahara למשל, הוא בעצם הקלטה מחודשת של הדמו שלכם.

נכון, במקור Holy החליטו לאחד את הדמו ועוד כמה שירים חדשים לצורך יצירת האלבום, אבל אנחנו התעקשנו לפחות להפריד את שני חלקי האלבום, מכיוון שאין ביניהם קשר של ממש. כן, חשבנו להקליט מחדש שיר כמו The Beloved's Cry, שהוא שיר מאד מיוחד בשבילנו, שאין לנו שום דבר שדומה לו, עם סאונד ורעיונות חדשים, אבל נחכה ונראה.


יש טענות של מעריצים וותיקים יותר של הלהקה שהלהקה הפכה למשהו כמו Teen Idol לכל מיני מעריצות צעירות שיותר בעניין בשביל מראה כמה מחבריה ולא בשביל המוזיקה.

אני לא כל כך שמתי לב לזה, שמעתי את זה מכמה אנשים, ונראה לי שהרבה מזה מכוון לעדן, שאין מה לעשות, הוא בחור נאה, אבל לא כל כך לכיווני.


אני זוכר אחרי הופעה שלכם לא מזמן שאיזה חמש בנות צורחות קפצו עליך לצורך חתימות...

אני לא זוכר, אבל זה קורה. תראה, לי זה לא כך משנה, אני מודה שבעבר עשיתי את השטות של להתרועע עם מעריצות, בפעמים הבודדות שזה קרה - זה טעות, כי הן לא עושות את זה בגלל מי שאתה אלא בגלל מי שאתה נראה להן מעל בימה, וזה לא האדם האמיתי. אני לא מנסה לטפח תדמית של כוכב רוק או משהו, לא מצטלם עם מכנסי עור כשאני משוח בשמן, אני בסך הכול שחיף שהולך עם נעלי בית ושארוואל רוב הזמן וזאת שטות לנסות ולשכב עם מעריצות, אחרי זה הדבר נגמר בזה שהן שונאות אותך.


עכשיו, הבנתי שאתה שיש לך חברה חדשה, שפגשת בהופעות בפולין, זה נכון?

כן, אבל היא לא מעריצה או גרופית של הלהקה. עוד כשהייתי בארץ, פנתה אלי בחורה שרצתה לעשות עלינו כתבה בשביל עיתון פולני, מסתבר שהסרט עלינו נקנה ושודר ע"י הטלוויזיה הפולנית, והיא ראתה את זה והתעניינה בנו. כשהגעתי לפולין עם Paradise Lost הלכתי לפגוש אותה, היינו איזה שעתים בערך ופשוט הרגשנו שאנחנו מתאהבים.


היא עיתונאית פולנית?

היא בכלל דוגמנית על בפולין, שפשוט פנתה לעיתון וענינה אותו בלעשות איתנו ראיון, בקיצור, אנחנו המשכנו בסיבוב ההופעות, ונכנסתי קצת לבלגן, לא יכולתי לומר לעצמי על בטוח אם באמת הייתה שם אהבה, בכל זאת נפגשנו לזמן קצר מאד.

אבל המשכנו להחליף הודעות במהלך ההופעות, כשנגמר הסיבוב, מצאתי עצמי טס לוורשה ונשאר איתה שבוע, אחרי זה חזרתי לארץ, וכל מיני דברים קרו. הסוכנות שלה שלחה אותה לסוכנות פה בארץ, ואנחנו שוב ביחד! היא גרה אצלי, ועושה כל מיני תצוגות אופנה, האחרונה שבהן הייתה לקאסטרו.


מה יש לך לומר על הטענות להתמסחרות שעלו בעקבות החשיפה התקשורתית שקיבלתם בארץ?

אני חושב שאנשים לא מבינים עד כמה זה חשוב, בסופו של דבר מטרה של להקה היא למכור דיסקים ולהופיע, אמנם בלי להתפשר על המוזיקה שלה, אבל אם אף אחד לא קונה את הדיסקים, הלהקה לא יכולה להתקיים. לאט לאט זה מחלחל בארץ, ואתה רואה את זה במה שבצפר למשל עושים, הם יודעים שזה חשוב ללהקה ומפנים לשם אנרגיה, ואין בזה שום רע, אני לא רואה משהו לא בסדר בהופעה ב-Exit או בכל דבר אחר, אם זה תורם ללהקה.


מדוע בעצם לא הקלטתם את מבול בחו"ל?

אנחנו להקה ישראלית, אנחנו גאים בזה, ולמרות שהיה לנו תקציב מספיק מ-Century Media, החלטנו להקליט בארץ. אני לא פוסל שאת האלבום הבא נקליט בחו"ל למרות שהייתי מעדיף להביא מפיק לפה, אנחנו ישראלים.


יש לך מפיקים ספציפיים בכוונת?

אני באופן אישי בקשר עם Steve Wilson מ-Porcupine Tree, שהפיק גם את Opeth. הייתי שמח להקליט איתו.


תגיד, יש לך מושג מה קורה עם סמי בכר, המתופף המיתולוגי של הלהקה שגם כתב לא מעט ריפים לאלבומי העבר שחלק גם שרדו במבול?

האמת היא שהוא היה אצלי אתמול! הוא עדיין אותו סמי, עברה עליו תקופה קשה אבל הוא לאט לאט מרים את עצמו.


הוא עדיין בתחום המוזיקה? יש מצב לשיתוף פעולה בעתיד?

לא כמתופף, אבי מבחינתי הוא המתופף של אורפנד, והוא יישאר המתופף של אורפנד, אני אוהב אותו כמתופף, ואפילו עוד יותר כבן אדם, הוא אחד האנשים הכי מצחיקים שאני מכיר, אבל בהחלט יש מקום לסמי לכתוב ריפים ורעיונות, יש לו "טאץ'" מיוחד שהוא רק שלו, יש כזה דבר אצלנו בלהקה שנקרא - "ריף סמי".


מה הלאה ללהקה?

כרגע, הופעות, והרבה, מחכות לנו הופעות רבות, אם ב-Summer Breeze, שהוא הפסטיבל השני בגודלו בגרמניה אחרי Wacken, ואם בפסטיבלי Progpower, בארה"ב, בהולנד ואחר כך באנגליה.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[30/03/2024]
Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
[14/03] Structural - "Decrowned" release show
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::