|
19/11/2008
Grave - Exhumed: A Grave Collection
מאת: אלעד מיאסניקוב
Grave, להקת הדת' השוודית, הוציאה בספטמבר האחרון אלבום אוסף המסכם קרוב ל-20 שנות פעילות. הלהקה שחתומה כעת ב-Regain Records, קיימת הרבה זמן בשטח כפי שציינתי, נותנת בראש מצבות משיש (מבריק או מט), ומעוררת את המתים רק כדי לדחוף אותם בחזרה לקבר רדוד (כדי שיהיה ניתן לחפור אותם החוצה מחדש). הלהקה בגלגוליה הראשונים נקראה Corpse, שיחררה את הדמו הראשון שלה עוד ב-1986 עם השפעות מ-Kreator ו-Sodom. על עמדת השירה והבס היה אחראי Jorgen Sandstrom, כאשר על הגיטרה היה Ola Lindgren (שהחליף את Jorgen בתפקיד השירה לאחר עזיבתו ב-1996) ועל התופים Jensa Paulsson. ב-1997 אייש את הבס Fredrik Isaksson שנשאר עם הלהקה מאז.
למעשה, Grave שאנחנו מכירים היום הוקמה ב-1988 ומאז שנת 1991 - תקופת הפריחה של הדת' באופן כללי ושל הדת' השוודי המתאפיין בסאונד מהוקצע, בס וגיטרות מובלטות, עם הבלחים מלודיים בפרט - הלהקה שיחררה אלבומים כמעט ללא מנוחה (למעט פרק זמן בין השנים 1996 ל-2002 עם יציאת Back From The Grave), ונשארה נאמנה לאמת המוזיקלית שלה, למעריצים, ולסגנון הייחודי. בין הלהקות המקבילות ל-Grave בתקופה ובסגנון ניתן לציין את Edge Of Sanity, שנטו לעיתים לניסויים, ו-Entombed, שגם לה היו מספר "יציאות" יוצאות דופן (דוגמת האלבומם To Ride, Shoot Straight And Speak The Truth). בשונה ממנה Grave נודעת בסגנונה, ובשמירה בקנאות על הדרך שהתוותה לעצמה עוד בשלהי שנות ה-80'.
עד 2004 הלהקה עבדה עם אולפני Sunlight (בית היוצר של עשרות עם לא מאות אלבומי ת'ראש, דת', ובלאק), אך כשהחלה לעבוד על אלבומה Fiendish Regression, הלהקה עברה לעבוד באולפני Abyss - ביתו, מבצרו ומעבדתו של Peter Tagtgren (איש Hypocrisy ו-Pain). לגבי ההוצאה עצמה - בחזית העטיפה מבט מתוך קבר, כאשר זוג ידיים במצב ריקבון מתקדם (לא הייתי רוצה שהן יכינו את החומוס שלי, רפי גינת לא יהיה מרוצה..), תולעים נשרכות עליה ומנסות לפלס את דרכן החוצה. 2 מטר מעל, איזה Redneck, חופר ומסייע לאותו בר מינן לצאת חזרה לאוויר העולם. בשונה מאלבומי אוסף אחרים, נכללות בחוברת גם מילות השירים.
18 שירים מכל אלבומיהם, למעט האלבום האחרון. 7 אלבומים ו-EP אחד - כל מה שיצא ב-Century Media, חברת התקליטים המיתולוגית של הלהקה. למרות שלשירים מהאלבומים הראשונים סאונד ייחודי ושונה, הסאונד של האוסף קיבל יותר עוצמה, זאת תוך כדי שמירה על ייחודו. כך המעריצים מקבלים סקירה של התפתחות מוזיקלית, סאונד ולמעשה שומעים את תהליך ההתבגרות של הלהקה. השיר הראשון, "Deformed", הוא גם השיר הראשון מאלבום הבכורה, Into The Grave. למעשה 3 השירים הראשונים, בכוונה או שלא, מתארים את סיום החיים.
"Deformed" מתאר מעבר למצב של התקשחות איברים (לא במונח הגברי, שאנחנו חווים מדי בוקר באופן בלתי רצוני, אלא המונח הרפואי - Rigor Mortis), לאחר מכן זורקים אותנו לקבר ע"י כמה אנשים נחמדים מחבר'ה קדישא בשיר "Into The Grave", והתהליך הבלתי נמנע - מכיוון שאנחנו לא נקברים בצנצנת פורמלין - "Extremely Rotten Flesh". שלוש השירים מהאלבום השני כבר מביאים איתם סאונד יותר ברור, חד, אותו סאונד ששלט באלבומי הדת' השוודי של אותה תקופה. אלבומה השלישי של הלהקה יצא כשלהקות רבות אחרות כבר נעלמו מהשטח. קפיצת מדרגה נוספת היא "Soulless", שיר עם מקצב איטי אבל נוכחות חזקה, שהולך ומתפתח. פן נוסף להתפתחות המוסיקלית - פסים מלודיים יותר נשמעים ומורגשים.
ב-1996 הלהקה משחררת את Hating Life, בו לראשונה Ola תופס את מקומו של Jorgen. השירים "Restrained" ו-"Winternight", המייצגים את האלבום, ממחישים את הדמיון הרב בין Grave לבין Entombed שבאותה תקופה בערך הוציאו את יצירת המופת Wolverine Blues. קולו של Ola מזכיר קצת את קולו המיוחד של Petrov מ-Entombed, רק פחות עוצמתי. 6 שנים לאחר מכן יוצא לאוויר העולם Back From The Grave, בשירים "Rise" ו-"Behold The Flame" שומעים היטב את השינוי בשירה של Ola, מעבר לגראולינג עבה וצרוד. לסיכום, האוסף הזה מהווה שיעור קצר בהיסטוריה למטאליסט המתחיל, וריכוז נוח למטאליסט הוותיק של השירים הטובים מכל האלבומים של Grave. יהיו מעריצים שיטענו שהיה צריך לשים שיר כזה או אחר במקום או בנוסף לחלק מהשירים, אך לדעתי אלו ההיילייטס, אלו השירים שהלהקה מבצעת בהופעות חיות, ואלו השירים - שבעיקר מבחינה טקסטואלית, משמותיהם וכמובן מהבחינה המוזיקלית - משקפים הכי טוב את הלהקה.
|
