|
13/04/2009
Airbourne - Runnin' Wild
מאת: איתי פרייז
Airbourne מגיעה אלינו מאוסטרליה, בירת הקנגרו והמייצאת של אחת הלהקות האהובות עליי - AC/DC, אחת מאבות ההארד רוק ולהקה שידועה בתור זו שהצליחה להוציא את אותו אלבום בערך 25 פעמים, ועדיין לא להישמע עייפה או מיותרת. AC/DC ידועה בתור הלהקה שהסולן הראשון שלה (Bon Scott) הצליח להקיא את עצמו למוות, וגם בתור אחת הלהקות הכי סליזיות ומלוכלכות שהצליחו לבטא את רוח הרוקנ'רול בצורה הטובה ביותר. השנה חברי AC/DC הפתיעו את כל העולם כשהם חזרו עם האלבום החדש שלהם Black Ice לפסגת המצעדים וזאת בפעם הראשונה מאז שנת 83'.
בחזרה לעניניו, את Airbourne מרכיבים האחים O'Keeffe כש-Joel שר ומנגן גיטרה ו-Ryan מאייש את התופים. אליהם הצטרפו David Roads שמוסיף גיטרות ו-Justin Street הבסיסט. Airbourne מושפעים בצורה מוחלטת מהלהקה שלמעלה, הם נשמעים בדיוק אותו דבר כמעט בכל צורה, מה שגורם לאלבום Runnin' Wild להישמע פשוט כמו עוד אלבום של AC/DC רק עם מילים אחרות (באותו כיוון כמובן של AC/DC) - שירי פאבים על החיים הפרועים ועל כיף, ומיותר לציין שאין להם כלום מה להגיד חוץ משתו קצת בירה ותזיזו את הראש.
השירה של Joel נעה בין התקופה של Bon Scott לבין Brian Johnson שהחליף אותו אחרי שמת, והאמת אין הבדל גדול מדי ביניהם גם ככה (לשניהם היה קול גבוהה וצווחני במיוחד, ל-Johnson הייתה קצת יותר שליטה בשלו). הריפים של Joel ו-Roads נשמעים בדיוק כמו הריפים של Angus Young עד לרמה של העתקה, ובמקום להישמע נדושים הם נשמעים כמו AC/DC שכאמור גם מעתיקים - אבל לפחות מעצמם.
הריף הראשון (והמטעה) בשיר שפותח את האלבום "Stand Up for Rock 'N' Roll" (תודו שהשם מקורי) נשמע כמו משהו מהאלבומים המוקדמים של Iron Maiden, אבל מהר מאד מתחילה נוסחת ה-AC/DC הבלתי נגמרת. הנוסחה הזו אצל הלהקה המקורית היא מהנה, אבל אני חייב לציין שפה היא קצת מרגיזה משום שאין שמץ למקוריות באלבום הזה או אפילו חשיבה יצירתית (או אפילו חשיבה בכלל), בגדול מדובר כאן בפעולת העתק והדבק שחוזרת על עצמה, לכן להמשיך לסקור את האלבום הזה מרגיש לי מיותר לגמרי - אם שמעתם אפילו פעם אחת את AC/DC אז תבינו שככה Airbourne נשמעים בדיוק.
מי שכן ראוי למילה טובה הוא המפיק Bob Marlette שהספיק לעבוד עם אנשים כמו Alice Cooper ,Ozzy Ozbourne ,Seether, Toni Iommi ,Glenn Hughes ועוד רבים. Marlette נותן לכל ריף של הלהקה סאונד של ממותה - לתופים יש סאונד מושלם ומאוזן ובסך הכל הוא עושה עבודה מצוינת בתור מפיק, רק חבל שהוא לא הצליח להוציא מחברי הלהקה משהו שהוא שלהם. לסיכום אלבום של כיף בלי יומרות, וגם בלי יצירתיות. לי זה לא הספיק אבל למי שחשב שאין מספיק להקות שנשמעות כמו AC/DC - אז זהו האלבום בשבילכם. אולי כש-Brian Johnson יתלה את הכובע המפורסם ול-Angus Young יהיה משעמם במדי תלמיד בית הספר, יהיה אפשר לעשות איחוד דימיוני של AC/DC עם Joel במקומם, אני מבטיח לכם שאף אחד לא ירגיש בהבדל...
|
