|
05/01/2010
Necrodeath - Phylogenesis
מאת: אלעד מיאסניקוב
עם קבלת האלבום החדש של Necrodeath גיליתי איזה דפוס התנהגות מעצבן אצל האיטלקים (מעבר לעובדת היותם נהגים מסוכנים, רודפי נשים, מייצרים חרא של מכוניות עממיות), הם נוהגים להתחיל להקות טובות ואז להעלם ואחרי כמה שנים לחזור. ראינו את זה אצל Bulldozer, וזה קיים גם אצל Schizo אליהם אתייחס עוד רגע. Necrodeath התחילו לעבוד תחת השם Ghostrider אי שם ב 1984. הם הספיקו להוציא דמואים בודדים ושינו את שמם ל Necrodeath. ב1989 הם הוציאו את אלבומם השני והתפרקו. אחרי 10 שנים הם החליטו לחזור לפעול ומאז הוציאו מדי שנה 6 אלבומים חדשים. האחרון הוא Phylogenesis, משמעות השם היא חקר הקרבה האבולוציונית בין קבוצות אורגניזמים שונות. האלבום יצא דרך חברת Scarlet שאחראית בין השאר לאלבומם החדש של Bulldozer, Skyclad ועוד רבים וטובים.
Necrodeath יחד עם Bulldozer וschizo נחשבים מחלוצי ה black-end thrash באיטליה. ניכרת ההשפעה של להקות כמו Celtic frost ו Kreator. הליריקה כמו המוסיקה עוסקת ברובה בנסתר, שטניזם, רוע וכדומה. מבחינה מוסיקלית, הלהקה שמרה על גחלת ה thrash הקלאסי, אך עם זאת הלהקה נשמעת בוגרת, מקצועית ומגוונת יותר. הזמר מזכיר בשירתו הצווחנית את Petrozza. מי שישקיע עוד קצת שמיעה ישים לב לעבודת התיפוף של Marco "Peso" Pesenti, ויבחין כמה שהיא זהה לזו של Ventor.
ההוצאה עצמה אינה מזכירה ואינה נשמעת כלל כמו להקות black-end thrash אחרות כיום. אם Nifelheim לקחו את הסגנון לכיוון המקורי מבחינת הופעה חיצונית, הוצאה וסאונד, Necrodeath התקדמו הלאה. ההוצאה עצמה מושקעת, בחזית החוברת מופיעה גורגונה אשר עולה בלהבות כשברקע סופת אש. הסאונד חלק, מודרני ומקצועי. גם חברי הלהקה עברו את שלב הניטים, ספייקים, וצבאי מלחמה /גופה. רק בעיה אחת, אשר חוזרת על עצמה עם הלהקות האיטלקיות –הם לא יודעים לכתוב שירים. שילוב של תחביר גרוע ואוצר מילים עלוב די מפריע למי שיושב ומאזין לאלבום בצמוד לחוברת. אבל נסלח להם, אם לא צריך לדעת אנגלית טוב כדי לייצד פרארי או למבורגיני אז כנראה שגם אין צורך באנגלית טובה כדי ליצר thrash לפנים.
יש לציין כי Peso המתופף הוא השארית היחידה ממהרכב המקורי מתקופת שנות ה 80. הוא האחראי על מרבית הכתיבה ליריקה ומוסיקה ואף מופיע ראשון בפנים החוברת, הפז"ם קודם לכל... האלבום נפתח עם Awakening Of Dawn שמציב את הרף לאורך האלבום. שימוש במקצב תיפוף מהיר עם שבירות, עבודת מצילות חדה. שיר קצר שמעביר אותנו לרצועה השנייה I.n.r.i, נכון גם Sarcofago מבצעים שיר בעל שם דומה אך לא מדובר כאן בקאבר. למי שתהה, משמעות ראשי התיבות היא "Jesus the Nazarene, King of the Jews." The theory נפתח בהקדמה קצרה המקדימה את Marcelo "Flegias" Santos הסולן, שנכנס, פותח פינה ויורה לכל עבר מלווה בדבל בס ומכות מהירות על המצילות. תוך כדי Flegias מגוון את שירתו בשימוש במעיין שירה נקייה צרודה.
לסיכום, אנחנו שוב עדים לתחיית המתים (שהחלה לפני 10 שנים אמנם). שוב להקה ותיקה קמה לה לחיים מתוך רצון לכסח שוב ראשים ולטפטף לאוזנינו רעל. החיידק הזה לא עוזב אמנים כשם שלא עוזב את המאזינים. בהאזנה ראשונה קשה להתחבר לאלבום בגלל השימוש במגוון רחב של ריפים ומבנים מורכבים של שירים. אבל עם זאת, בהאזנה נוספת מבינים מה נפל עלינו.
|
