החבורה הכמעט-גרמנית Equilibrium ביססו את עצמם מתחילת הקריירה כלהקה אפית וגרנדיוזית שעושה פולק מטאל גדול מהחיים בלי לדפוק חשבון. אלבומם האחרון של הלהקה הספיק לאכזב כמה מעריצים לאור שימת דגש על אלמנטים סימפוניים מאשר על סממני הפולק הגרמניים ולאחר מכן הלהקה נדמה לארבע שנים. כעת הם שברו את השתיקה עם Erdentempel, אלבומם החדש, ששם למטרה להחזיר את הדגש על השילוב המנצח ששמענו בין סימפוניה לפולק באלבומם האהוב Sagas. ו-Equilibrium בהחלט מצליחים במשימה.
האלבום נפתח עם "Ankunft", קטע אינסטרומנטלי אפי וקצרצר שמבהיר של-Equilibrium אין שום כוונה לשחק במשחקים, כי מיד לאחר מכן אנו צוללים לחגיגת פולק מרקידה עם שיר הפתיחה "Was lange währt". אותם צלילי החגיגה פוסקים במהרה כש-Robert "Robse" Dahn, הסולן, פוצח בצווחת בלאק מטאל אופיינית שמלוות בגיטרות רועמות ובלאסט ביטס. צלילי הפולק העליזים עושים כמה גיחות גם בהמשך השיר שמתמרן בין אגרסיה מטאלית לאותן נעימות עממיות ובונה לקראת שיא מרשים שלא מתבזבז כשהשיר מגיע לסיומו. הייחוד של Equilibrium הוא שמילות השיר מוגשות לנו בשפת המקור, מה שמעניק שכבה נוספת של אותנטיות למוזיקה של הלהקה. לא קשה לדמיין חבורה של לוחמים שפשטו את בגדי המלחמה שלהם וכעת משתכרים למוות בפונדק המקומי כשמאזינים לאלבום. בנוסף, מאד קל לשתות עם האלבום הזה.
"Waldschrein" נפתח בצלילים של חיות יער מתרוצצות באחו, ומתפתח לשיר מטאל סימפוני לכל דבר. גיטריסט הלהקה René Berthiaume מעניק לנו מהשירה הנקייה שלו שמשתלבת היטב עם החליל שמככב בשיר וגם עם מיתרי הקול המחוספסים של Dahn. תפקידי הגיטרה והתופים לא מביאים שום דבר מקורי לשולחן, אבל המלודיות של השיר ביחד עם הקלידים האווירתיים של Berthiaume עצמו מעניקים לו את הנפח הדרוש. "Karawane" שנבחר להיות הסינגל הראשון באלבום לוקח אותנו בדרך מטאלית וכוחנית יותר. ברור למה ב-Nuclear Blast חשבו שמדובר בשיר ייצוגי: הוא קליט ועושה שימוש נהדר בקטעים מהירים ואיטיים כאחד. לא יכולתי שלא לזמזם את המנגינה המדבקת של השיר.
"Heavy Chill" הוא השיר האפי של האלבום (שמתפאר לחצות את אורך שש הדקות) עם תפקידי גיטרה מכסחים של הצמד Berthiaume את Völkl, עבודת באס מוצלחת של Sandra Van Eldik שבולטת לא רע במיקס ותיפוף טכני ונהדר של Tuval "Hati" Refaeli (היי! הוא משלנו והסיבה שהלהקה היא כמעט-גרמנית). קריאות מלחמה קצביות לצד פזמון קליט עם שירה נקייה וקטע sing-along אפי הופכים את השיר הזה לטוב ביותר באלבום.
לאחר דעיכה קצרה וחזרתיות במבנה השירים, אנחנו מסיימים את האלבום עם שתי רצועות מפנקות. "Apokalypse" הלוחמני הוא שיר שכולו קריאת קרב גרמנית מימי הביניים ומסמן הפגנה נוספת של כוח ומלודיות. "The Unkown Episode" הוא סיכום מוצלח של האלבום וכולל את כל האלמנטים הטובים שבו, לצד אווירה גרמנית קדומה שמתלווה (באופן מפתיע) לשירה אנגלית.
כיף להאזין לאלבום. הוא מצליח להיות אפי וקליל בו זמנית ואווירת פס הקול הקולנועי מגניבה הודות לאורקסטרה שמלווה את שירי האלבום. ההפקה של Berthiaume מוצלחת ומלהטטת בצורה שוויונית בין מאפייני הלהקה הרבים, ועדיין לאלבום חסרה הכוחניות והנפח שהלהקה הפגינה ב-Sagas. כל חבר להקה נותן כאן את כולו, ולמרות הכל כתיבת השירים מעט דועכת בחציו השני של האלבום. אבל בשורה התחתונה, Erdentempel הוא אלבום טוב. הוא לא עמוק במיוחד, אבל הוא גם לא צריך להיות. תעזבו את זה שאמרתי שקל לשתות איתו. השתייה בעצם מאד מומלצת.
