Main Menu
Main: Interviews | Articles | News
Reviews: Albums | DVD | Shows
Scene: Events | Photos | Forums
Misc: Updates | Movies | Videos
About: Magazine | The Staff
Advertise: Events | News
Dusturbed
Graspop
Feed Us Go Hebrew Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Album Reviews ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן


רשימת השירים:


01. Myosis 06:57
02. Aux cieux antérieurs
03. L'oeuf de mammon
04. De mon promontoire astral
05. Intolérante thébaide
06. Ne m'oubliez
07. Emersion
08. Monte Verità


ציון:

01/09/2020
Cénotaphe - Monte Verità
מאת: ראובן שליט


למטאל אין זמן ספציפי. למטאל אין גם תנאי אווירה מסוימים. זה הכיף בו. הוא מגוון בצורה כל כך מוגזמת שתמיד נמצא בו שותף לרגע – לבוקר או לערב. ללוויה או לחתונה, לעבודה או לבטלה. בדיכאון או באושר גדול. לכל רגע בחיים יש למטאל מה להציע, ומה שלא יקרה, הוא שם, זמין לנו עד המוות ואולי גם אחריו.

ובכל זאת, בשביל מוזיקה חדשה. בשביל מטאל חדש, חייבים יישוב דעת מינימלי לעיכול ראוי. טרדות מכל סוג ומין ושגרה ששואבת מאיתנו את שמחת החיים - באופן אירוני - תשאב מאיתנו גם את שמחת המוות בביטויו האמנותי. הן תשאב את החיוניות האפלה שיש בכל אחד ואחת מאיתנו. אותה חיוניות ההופכת אותנו לשומעי מטאל. המוכר והידוע – מנחם. הזר והחדש – דורש בתוקף כוח ואנרגיה.

אך לפעמים כל מה שצריך זו דחיפה עצמית. פזיזות מבורכת שמשליכה את ההחלטות הצידה וגורמת לאצבע לנוע ולהפעיל אלבום חדש שמתקלתם בו במקרה. לא עוד הוצאות מוכרות שאנחנו מרגישים בהן בבית וזוכרים מתוך שינה כל ריפ ומכת דאבל בס. לא עוד נחמה. דלי של מים קרים לפרצוף כאן ועכשיו. כן, אני יודע. קורונה ופרנסה ובידודים וסגרים והאין הופעות. זמנים רעים בהחלט, אך אם אתם צריכים למכור לעצמכם את המוטיבציה, תמכרו. אל תתביישו. תשכנעו את עצמכם כמו אחרוני הנוכלים. תשקרו, תפתו ותרמו. תוציאו את עצמכם בכוח מבריכת החרא המכונה 2020 ותצאו למסע מנטלי עם מטאל טרי.

ועתה לענייננו. מדברים היום הרבה על "תרבות", ואני חייב להודות שאני לא רואה במטאל – או לפחות לא במטאל הקיצוני – תרבות. קחו בלאק מטאל למשל. הוא לא מה שאנחנו מכנים אנטי-תרבות במובן הפאנקי של המושג. הוא לא אנטי תזה מרדנית למוזיקה היותר פופולרית. לא. הבלאק, אסתטית כסוגה נמצא על קו מקביל שלעולם לא ייפגש עם "התרבות" או "האנטי-תרבות", לא בשלום ולא במלחמה. בעיני הוא לא אלטרנטיבה, אלא משהו שונה לגמרי. כמו חייזר שנקלע לדיון על מחירי הקוטג' בכנסת. בלאק מטאל הוא בו זמנית גם ז'אנר מוזיקלי מודרני וגם מצב תודעתי שמתחבר לחלקים עתיקים וכמעט נשכחים בנפשו של האדם. לכן לדעתי הדיון הנפוץ כבר מספר שנים על האסתטיקה של הבלאק מטאל, הוא לא דיון מיותר כלל. מאחורי לא מעט מהוויכוחים השטחיים והדי מטופשים על הופעה, ליריקה וגישה מוזיקלית, מסתתר דיון עמוק הרבה יותר. דיון שמתכתב עם דיונים פילוסופיים במשקל כבד על אינסטינקט, תבונה, רומנטיקה, ניוון, שכלתנות, מיסטיקה, ציביליזציה, מיתוס והאדם - טבעו ועתידו.

אחד המוקדים החשובים של הבלאק העכשווי הוא צרפת. עם הרכבי גל שלישי אולטרה חשובים כמו Deathspell Omega או Blut Aus Nord, הבלאק הצרפתי נוכח לא רק בחזית כמה מהדיונים המאפיינים את הז'אנר בעשור האחרון - הן בקצה הפוליטי של המנעד והן בקצה האסתטי והמוזיקלי, אלא גם במרכז מה שהציף דיונים אלו מלכתחילה, וזו האמנותיזציה והאינטלקטואליזציה של הבלאק והפיכתו מז'אנר מוזיקלי קיצוני על גבול הפארודי ובעל אסתטיקה ומסר פשטניים, לתנועה אמנותית ושדה קרב רעיוני, מוזיקלי ואסתטי.

אלבום הבכורה של הצמד הצרפתי Cénotaphe הקרוי Monte Verità אינו מכריז על עידן חדש ופשוט יותר. להיפך, הוא מניח עוד לבנה בבניינו של הבלאק המודרני. שני האי פים הקודמים של הצמד, לא עברו מתחת לראדר אפילו כאן בארצנו הקטנטונת, אבל נראה שדווקא היצירה השלמה הראשונה שלהם שיצאה עוד במרץ השנה, לא זכתה לתשומת הלב שמגיעה לה.

כוח המשיכה העיקרי של ההוצאה הזו היא כל מה שאטרקטיבי בפלייליסט השחור שלי. תתי ז'אנרים מגוונים של בלאק מטאל רוקדים יחד בדינמיקה מופלאה ואפלה מבלי להפוך לחור שחור וכאוטי היונק לתוכו כל ייחודיות. הקוהסיביות אינה באה על חשבון עושר הרכיבים והדינמיות, ולהיפך. ההפקה הגולמית שנזהרת מכל חנופה לאוזן מונחת כבסיס למלודיות קטנות ולמלנכוליה גאלית טיפוסית. הסאונד האטמוספרי שבכל מקום אחר מבשר על רפטטיביות היפנוטית ומרדימה, רץ יד ביד עם ריפים חדים שלא מפסיקים להפתיע. אפילו קטעי האמביינט, הקולות הנקיים והצרפתית מתאימים מצוין לתצרף שהצמד בנה כאן.

קחו לדוגמה את הרצועה השנייה באלבום "Aux cieux antérieurs". חילופי מקצבים תכופים, ריפים קריספיים וסמי-מילודיים שדוחפים קדימה, סאונד אטמוספרי שמאזן בריחוק מיסטי את הגישה הישירה של הבלאק הגולמי, סי פארט אפי שמזכיר בלאק ימי ביניימי והרכבים כמו Véhémence הצרפתים גם הם או Obsequiae האמריקאים. וכל זה בארבע וחצי דקות, בלי לטרחן ובלי לעייף.

הצמד לא נוטה לפרוגרסיביות או ניסיוניות כפי שנוטים חלקים גדולים מהבלאק הצרפתי המודרני. התרומה שלהם להתפתחות האמנותית של הבלאק מעבר לצד הלירי, היא לא בהפלגה לארצות רחוקות ולא ידועות, אלא בשכלול המסגרות המסורתיות. Cénotaphe שייכת לזרם של הרכבים כמו Mgła הפולנית או Drudkh האוקראינית. זרם שביצירתיות אלגנטית בונה את הז'אנר מחדש מבלי לפרק אותו או להתיך אותו עם אלמנטים חיצוניים.

למזלי לאחר חודשים שלא הצלחתי להביא את עצמי לשמוע מוזיקה חדשה, Monte Verità היה האלבום הראשון שדחפתי את עצמי להאזין לו. לאחר התחפרות ארוכה ביצירות קלאסיות וצלילים מוכרים, פגעתי בזריקה הראשונה ובלי להתכוון לכך במה שמסתמן כאחד מאלבומי השנה שלי.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: Navigate ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: Share ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: Search ::
 
:: Album Reviews ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: Updates ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: Events ::
[14/03/2024]
Structural - "Decrowned" release show
[30/03] Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: All Rights Reserved © Metalist Magazine 2002-2014 ::                                                       ::::