|
08/08/2003
Graveworm - Engraved In Black
מאת: אופיר מסר
עד כה הכרתי שני סוגי איטלקים, הראשונים הם פסיכופטים לגמרי, והסוג השני מנגנים בלהקות פאוור או הבי מטאל. אך לאחרונה גילתי סוג שלישי של איטלקים, כאלה שמנגנים בלהקת בלאק מטאל, ולא סתם בלאק, אלא בלאק מטאל מלודי.
למרות שאני לא ידוע בתור חובב בלאק מטאל גדול, והידע שלי בנושא לא משתרע עד עמקי הממלכות הנורווגיות האפלות, עדיין מצאו חן בעיני מאד הרכב "תולעת-קבר" כששמעתי אותם לראשונה במאורתי החשוכה. הרכב זה קיים כבר משנת 97' ולחלק מכם אולי אף מוכר בזכות גרסאות הקאבר המוצלחות שלהם לשיר Fear of the Dark של Iron Maiden ולשיר Christian Woman של להקת Type O Negative המהווים כל אחד קלאסיקה בפני עצמה.
כמישהו ששומע הרבה מסגנון הדת' המלודי כבר התרגלתי למקצבים החייתיים והצווחות הגרוניות הארוכות שמלוות את רוב הלהקות הפיניות החביבות עלי. עם Graveworm לעומת זאת, תקבלו מנה משולבת, הכוללת גם את המרכיבים שהזכרתי וכן גם מקצבים יותר איטיים עם גראוולים כבדים מאד שמאפיינים בדרך כלל את הסגנון הגותי. נקודה זו מאד חיובית ומעניינת לדעתי, מכיוון שהסולן Stefan Fiori (לשעבר בלהקת הבלאק מטאל Abigor) מסוגל להוציא מגרונו צווחות עמוקות וכבדות מאד וכרצונו הם להגיע לצווחות מהירות וקטלניות המזכירות בצורה מפחידה למדי את אלה של Dani Filth, הסולן הוומפירי של Cradle of Filth. שילוב זה מתבטא באופן יוצא מן הכלל בקצב של הלהקה, שלרוב מתמקד בצד האיטי והכבד, אך כשצריך, הוא משתנה ועובר למהירות החיתית וממשיך לזרום עם השיר בצורה חלקה וטובה.
כמו כן, בניגוד ללהקות אחרות שמשתמשות בקלידים בעיקר בתור הצד המלודי שלהן, Graveworm מיישמת את הקלידים כחלק מוביל בשירים ולא סתם ככלי מלווה. דבר זה תורם מאד לאווירה בשירים ובהחלט ניתן להבחין בכשרון של הקלידנית Sabine Mair, ולהבין שגם בנות יכולות לנגן ולא רק לגרום לזכרים שבינינו צרות בחיים... ;-)
פה ושם גם תוכלו למצוא מרכיבים מלודיים נוספים כמו נגינת כינורות, גיטרה אקוסטית ואפקטים של אורגן כנסיות שממש מחזיר אותי לימי בית הקברות השכונתי ולשיחות המעניינות עם המתים.
מיד שנחתו אוזני על האלבום הרביעי ששמו כן הוא "Engraved In Black" ידעתי שאני הולך לקבל עוד מנת תולעים גדושה וטעימה מהקבר. ולא רק זאת, לאחר 3 אלבומים מעולים החבורה האיטלקית חתמה עם חברת התקליטים Nuclear Blast מה שמוסיף לאיכות המעולה גם ככה של הלהקה הן בהפקה והן בחופש היצירה.
מאופיין בכל המרכיבים המסורתיים שהוצגו לנו באלבומים הקודמים של הלהקה, האלבום החדש בהחלט מצליח להתעלות על קודמיו, וכבר בפתיחה תוכלו להבחין בכך. כל אחד מ-9 השירים באלבום יוצר חוויה מיוחדת ביותר שלא משעממת אף לשניה, וגם הפעם תתקלו במבנה האלבום המוכר הכולל 2 שירים אינסטרומנטליים ואטמוספריים ביותר שמתאימים לאיזה אירוע אשכבה ממלכתי בחצר הבית. כמו כן, נמצאת כאן גרסת כיסוי נוספת, והפעם ללא אחר מאשר לשיר של להקת R.E.M המוכרת לשכבות היותר ותיקות, באחד מהלהיטים שלה - "Losing My Religion" שכרגיל מתבצע בצורה יוצאת מן הכלל עם הסגנון המיוחד של Graveworm. לפי מה שהבנתי, ישנה גם גרסה אחרת לאלבום, שבמקום הקאבר ל-R.E.M, היא כוללת גרסת כיסוי לשיר It's a Sin של להקת ה-Pet Shop Boys. אמנם לא יצא לי עדיין לשמוע אותה, אך אני בטוח שהלהקה לא תבייש את המוניטין שלה בביצוע השיר.
למרות שהאלבום מסתיים לאחר 42 דקות בלבד, השירים הכבדים נותנים הרגשה כי עבר הרבה יותר זמן. מרגע נגינתו ועד לסופו נכנסתי עמוק לאווירה האטמוספרית המעולה ש-Graveworm מספקים. וכה נאמר, מי שלא שמע צלילים של תולעת-קבר בעבר, לא שמע בלאק מלודי איכותי מעולם. ועל כן, אני מפציר בכם ללכת ולחוות את החוויה, כדאי לכם!
|
