|
19/05/2008
Greeley Estates - Go West Young Man, Let The Evil Go East
מאת: דורון וידה
Greeley Estaes היא להקה אמריקאית מאריזונה, חבריה טוענים לנגן איזשהו סוג של מטאלקור, והיא חתומת ב-Ferret Music שמתמחה בסוג הלהקות האלו. Go West Young Man, Let The Evil Go East הוא אלבומה השלישי במניין, שזה הישג מרשים בהתחשב בגילם הצעיר מאד של חברי הלהקה, שמגרד את ה-21.
החל בעטיפה המושקעת, התסרוקות המותאמות של חברי הלהקה וכלה בשם הגרנדיוזי של האלבום - גרמו לי לתהות אם תכנו של האלבום כברו. מבירור קצר אצל Ferret Records אפשר להבחין ש-Greeley Estates ועוד כחמש להקות נמצאות ב-"נבחרת הנוער" של חברת התקליטים הזו, דבר די חריג במטאל שגורם לי לתהות במה עוד זה מתבטא, מלבד סיבובי הופעות נפרדים.
השיר הראשון, "Blue Morning", נפתח בצווחות של הסולן בליווי תופים וגיטרה, שמפנים את דרכם חיש מהר לקטע מיד-טמפו שיזכיר נשכחות מ-Norma Jean. האקלקטיות לא תמה פה, ותוך דקה וחצי מרגע פתיחת השיר הוא עוטה על עצמו פזמון המנוני קליט, כשבעצם אין פה שום דבר שאפשר לקרוא לו באמת שיר - לכל היותר אסופה של קטעי מיד-טמפו ומלודיות שעומדים בפני עצמם, אבל לא הרבה יותר מזה.
השיר "Go West Young Man" לא שונה מקודמו בהרבה, אבל הוא כולל בתוכו קטע קטן עם שירת גוספל, שמשנה את האווירה בשיר לחצי דקה בערך, ומסיח את דעתנו מהסאונד שמתחלף חדשות לבקרים ומהשירה הנוראית של הסולן. אלמנט מעיק מאד באלבום הוא שכל שיר באלבום מופק אחרת. זה דבר אחד לבנות שיר מהצבה אקראית של מלודיות וקטעי שבירה אחד לשני, אבל לתת לכל שיר סאונד שונה זה כבר מעשה שמקשה מאד לתת לאלבום יחס של יצירה שלמה. ההפקה הבומבסטית מעיקה מאד ומחפה - תוך כדי סינתוזים רבים - על Ryan הסולן, שבלשון המעטה הוא פשוט לא משהו.
האלבום Go West Young Man, Let The Evil Go East הוא אמנם קנקן יפה מאד, עם עיטורי הפקה יפים עד כדי הגזמה, אך הבעיה היא שאין שום דבר ממשי בתוכו. הליריקה סתמית, הסולן מנסה באופן די מביך לכסות עשרים סגנונות שירה, ונזקק לניפוח אלקטרוני מאסיבי לשם כך. השירים עצמם לא בנויים טוב והצליחו להעלות את לחץ הדם שלי די מהר, וחבל, כי למרות הכל, עם עבודה קשה על האלבום ופחות רמאויות אלקטרוניות, היה אפשר להוציא פה משהו סביר.
|
