Main Menu
Main: Interviews | Articles | News
Reviews: Albums | DVD | Shows
Scene: Events | Photos | Forums
Misc: Updates | Movies | Videos
About: Magazine | The Staff
Advertise: Events | News
OnTour
Disturbed
Feed Us Go Hebrew Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Concert Reviews ::

17/03/2022
תמונע של נשף מסיכות - סקירת הופעת Subterranean Masquerade בתיאטרון "תמונע"
כתב: איתמר ענברי
צילם: נאווה מנשה

הדקות שקדמו לעלייתם לבמת תיאטרון "תמונע" בתל־אביב של חבריSubterranean Masquerade דמו מבחינתי לתנועת מטוטלת של בובת פיניאטה, זמן קצר לפני שתכולתה נשפכת לכל עבר. אף שצמד המילים "מופע אקוסטי" גילם בתוכו הבטחה לערב אינטימי ושקט ולגרסאות מעורטלות ונטולות חשמל לשיריה של להקת הפרוג, רב היה הנסתר על הגלוי. בראשי הדהדו הבזקי מחשבות. לאיזה עיבוד יזכו השירים בלבושם החדש: האם לגרסאות "לאבי דאבי" סוחפות או לגרסאות היתוליות טרום־פורימיות? האם סולנה התזזיתי של הלהקה, דוידאבי ("וידי") דולב, יצליח לשמור על איפוק או שמא הוא יתרוצץ לכל עבר בחדוות החיים הברסלבית שהוא כה מזוהה עמה?

שעה וקצת של הופעה פוגגו את ערפילי הספקות וסיפקו תשובות ברורות לשאלות שלעיל. ראשית, סאבמאסק העניקו בהופעה, שהתקיימה בשלהי פברואר, פרשנות מקורית וייחודית לגרסאות האולפן של שיריהם, ובכמה וכמה מובנים סטו מההגדרה המקובלת והצפויה של הופעה אקוסטית. שנית, עם זרם חשמלי ובלעדיו, "וידי" מחובר ככל הנראה לגנרטור בלתי נראה או לספק כוח ממין זה או אחר, שמזרימים לגופו אנרגיות בלתי נדלות.

אך את ראשיתו של אותו ערב יום רביעי שבו התקיימה ההופעה, ליוו סימני שאלה באשר לעתיד להתרחש. "מופע בישיבה" טומן בחובו סיכון של ריסון היצריות שמאפיינת הופעת מטאל ושל היצמדות לכיסא, במיוחד כמו במקרה של כסאות העץ ב"תמונע" שלקימה מהם יש אפקט קינטי של ברכת גלים. מצד שני, מאחורי אותם כסאות ממש, יכולתי לדמיין סצנה ממערבון שבה כל אחד מהיורים משתופף מאחורי כיסא. ייתכן והאסוציאציה של קרב היריות התעוררה בעקבות ניחוח האמריקנה שהגיע מכיוון הבמה בזמן הופעתה של להקת החימום, Oceans On Orion.

בהרכב של שלושה מתוך חמישה – לב קרז'נר, הגיטריסט עמית פורטוס והמתופף אבירם זאבי – התאימו OOO את עצמם לקו האקוסטי של הערב. אך גם בגרסת האנגפלאגד, נשמרו קווי המתאר של הסאונד של ההרכב: מטאל מודרני ומלודי מאוד, כזה שנקלט באוזן בהאזנה ביתית ושמשלהב בהופעות חיות. וגם בהעדר סוללת התופים והגיטרות החשמליות, כל אחד מהשירים שביצעו OOO בהופעה היה סוחף ובעל פוטנציאל להיות המנון סינג אלונג, במיוחד הסינגל הטרי "Tomorrow's Rain" .



התשואות מהקהל לא הותירו ספק לכך שהנוכחים לא נקלעו בטעות לערב שירה מאופק וכבד ראש. עם זאת, התהייה בדבר האופן שבו יעצבו סאבמאסק מחדש את שיריהם, נותרה כתעלומה עבור הקהל, ממש כמו בסרטון "אנבוקסינג" ביוטיוב. הסולן וידי דיבר בעצמו על הדילמה שבה התחבטו הוא וחבריו ללהקה: המייסד והגיטריסט תומר פינק, הגיטריסט עומר פישביין, הבסיסט גולן פרחי, המתופף ילון שחורי, והקלידן שי ילין שאליהם הצטרף באותו ערב מתן שמואלי, מתופף Orphaned Land.

"איך עושים דת' מטאל אקוסטי?", שאל בתמיהה לפני ביצוע השיר "Somewhere I Sadly Belong", ומבלי להמתין לתשובה, סובב הצידה את כובע הקסקט הנצחי, ומול עיניהם המשתאות של הנוכחים הגיח מתוך מי שברגיל נראה כתלמיד ישיבה מצפת, זמר היפ הופ אורבני ומשופשף בשם MC VIDI. וכך, מחציתו הראשונה של השיר שאותה מאפיינת שירתו רווית המתח וההיסטריה של וידי קיבלה לפתע תפנית דרמטית, עם "פלואו" שמשדר בטחון עצמי על גבול האגו טריפ. בהעדר הקולות הנשיים, שמרככים בגרסת האלבום את אווירת הפאניקה והבהלה, הוביל הסולן בעצמו שירת מוטאון עמוקה.

בשיר הבא, "The Stillnox Oratory", שאותו הקדיש וידי למארק לנאגן, שמת ימים מספר לפני המופע, האוזן תרה באופן אינסטינקטיבי אחר הסאונד הפרוגי, הגדוש והעשיר; אחר כלי המיתר ואחר הריפים הקצובים המטאליים. אך דווקא בגרסה הכמעט היולית ניתן היה להבחין במנעד הווקאלי המרשים של וידי שמתפתח במהלך השיר – מקול נמוך ומעושן ועד לטונים גבוהים שנשמעים לקראת סוף השיר כמעין תחינה או קינה.

בשיר אחר, "Hymn of the Vagabond", קולו התגבר ונחלש לסירוגין, ממש כמו גחלים לוחשות בתוך קמין. בזמן שהפרקשן המהיר והקלידים האווירתיים הובילו לקרשנדו, הקהל, שרוי בשלב זה באקסטזה דתית, התאים את עצמו לבילד אפ, מגביר בהדרגה את קצב ואת עוצמת מחיאות הכפיים. שיר הנושא מהאלבום האחרון, "Mountain Fever", התעצם אף הוא לקראת סופו, כשווידי מתנועע בקצב דיסקו מהיר ועולה על הכיסא.

באופן כללי, ניתן לומר כי ניכר היה שלקראת הערב, פינק ושותפיו לאנסמבל לא ג'ימג'מו בחדר החזרות והביאו לבמה תוצרים אקראיים. חלק מהשירים כמו "נחטפו" כבני ערובה מסצנת המטאל האוריינטלי, והועברו במכונית בעיניים קשורות למחוזות אחרים, פחות טבעיים ומוכרים.



וכך, זכינו לשמוע את "Nomad" מתורגם, בעיקר הודות לקלידים של ילין, לגרסת אייטיז אימפולסיבית, שנשמעה יותר כמו שיר של להקת "גל חדש" מאשר שיר של להקת פרוג מטאל, ואת "Mångata" הסוחף והאפי עיצבו מחדש קלידים בסגנון קראוטרוק.

כלהקה שהמוטיב החוזר בשיריה הוא החיפוש הבלתי פוסק אחר "בית", במובנו הגשמי והרוחני כאחד, דילגו סאבמאסק הלוך ושוב בין מחוזות הניכר לבין הארץ המובטחת, בין תאוות הנדודים לבין געגוע וכיסופים למוכר ולאהוב, והראו כי סטייה מוצלחת מגרסאות מוכרות יכולה להפוך בקלות לבית שני.


לגלריית התמונות המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: Share ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: Search ::
 
:: Album Reviews ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: Updates ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: Events ::
[14/03/2024]
Structural - "Decrowned" release show
[30/03] Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: All Rights Reserved © Metalist Magazine 2002-2014 ::                                                       ::::