1. Get Stoned
  2. No Commands
  3. Eat Your Pride
  4. The Day of Death
  5. Reached Out
  6. Real Delusion
  7. Brain Damage
  8. Escape
  9. Final C*ntdown (Europe Cover)
  10. Overtake

מרבית המטאליסטים הצעירים ביותר התחילו להיות מודעים לסצנת המטאל הפינית בעקבות שתי להקות – Nightwish ו-Children Of Bodom, ואולי בזכות להקות קצת יותר וותיקות דוגמת Sentenced ו-Amorphis אבל האמת היא שכמו במרבית מדינות אירופה גם בפינלנד הייתה סצנת מטאל פעילה הרבה לפני כן. אחת מהלהקות הראשונות והחשובות הייתה Oz, הרכב מטאל מסורתי שהוקם עוד ב-1977 וזכה להצלחה מכובדת במדינה. ההרכב פעל עד 1991 והוציא בזמן הזה 5 אלבומים, אבל כמו הרכבים פינים רבים שפעלו אז – הוא לא זכה ליותר מידי הכרה בין לאומית.

להקה אחרת שלא זכתה להכרה בין לאומית גדולה במיוחד, כזו שהופכת להיות בשנים האחרונות מוכרת יותר מאשר שהייתה במהלך שנות פעילותה, היא Stone. הסיבה העיקרית לעדנה שלה היא זוכה היא בעיקבות כך שהגיטריסט Roope Latvala מנגן כיום באחד ההרכבים הפינים המצליחים ביותר, Children Of Bodom, הרבה בעיקבות ההערצה של מנהיג הלהקה ל-Stone – ההערצה שמתבטאת בין השאר בקאבר שעשתה CoB (בסינגל לשיר Blooddrunk) לשיר "No Commands" המצוין מתוך אלבום הבכורה של Stone.

את האלבום הזה אני הכרתי דווקא בדמות קלטת. אי שם בסוף שנות השמונים נתקלתי בשם הלהקה במגזין מטאל אנונימי, וכשראיתי את הקלטת המשומשת ב-"חור בשחור" בתל אביב מיהרתי לקנות אותה – אלו היו עשרת השקלים הטובים ביותר שהוצאתי על מוזיקה לדעתי. Stone הייתה להקת ספיד \ ת'ראש מלודית שללא ספק שאבה השראה בעיקר מ-Metallica של תקופת "Master" ו-"Ride", כלומר ריפים ת'ראשים כבדים ומלודים, שירה צרודה ששדדה את Hetfield בהרבה מאד דרכים ושירים שהיו גם כבדים ואגרסיבים, אבל גם מלודים וקליטים, או בקיצור, מה שמכונה בפי כמה מחברי "ת'ראש אשכנזי" – מלודי וכזה שימצא חן גם בעיני אלו שמחוברים יותר להבי מטאל מסורתי יותר.

האלבום, שיצא ב-1988, זכה לסאונד מצויין, ברור ובשרני, והכיל תצוגת נגינה מהמרשימות ששמעתי אז ועד עכשיו באלבום מסוגו, כל חברי הלהקה היו נגנים מהרמה הגבוהה ביותר בתחום, כששני הגיטריסטים בולטים בריפים ובלידים מלודים מושלמים, אבל גם המתופף האנרגטי ועבודת הבס הבולטת של הסולן \ בסיסט Janne Joutsenniemi הייתה יתרון עצום.

חברי הלהקה לא לקחו את עצמם ברצינות יתרה, למרות שהשיר "No Commands" הוא שיר מחאתי ורציני יחסית, אבל שם האלבום ושיר הנושא התייחסו כמובן לעישון סמים קלים ("Get Stoned?"), ושאר השירים היו מלאים בשגיאות קטנות וגם כמה גדולות בשפה האנגלית. השיר "Reach Out" למשל מכיל את הקריאה "F**k off and die" ולקראת סיום האלבום הלהקה גם עשתה קאבר (לא מוצלח, בכוונה) בן דקה בערך ל-"The Final Countdown" של Europe שבדיוק הצליח באותה תקופה. מעבר לכך – בגרסת האלבום המקורית הלהקה קראה לשיר "Final C*ntdown" וזה צונזר לאחר מכן…

שירים כמו "Reached Out" ו-"Brain Damage" הן יצירות ת'ראש מלודי נצחיות, ואני מעריך שכל מי שאוהב את הסגנון ויקשיב להן יוכל להעריך עד כמה טובות הן גם היום. בשיר "The Day Of Death" הלהקה מורידה הילוך עד שבאמצע מגיח קטע גיטרה קלאסית שמנגנת מוטיב הלקוח ממוזיקה קלאסית, ומשם זה ממשיך לליד מטאלי מבריק – כמו שאמרתי, מדובר ביצירת מופת. האלבום נגמר עם "Overtake" הרצחני, שיר שיזכיר די בקלות את "Damage Inc". עוד שיר רצחני שסגר את Master Of Puppets – הדמיון בין האלבומים ברור לכל אורכו, אבל כאן במיוחד.

Stone המשיכו והוציאו עוד שלושה אלבומי אולפן מעולים לאחר זה, וסגרו את הבסטה עם אלבום בהופעה חייה. מלבד Latvala שאר החברים רק הגיחו מידי פעם בלהקות מוכרות אחרות, המתופף ב-Amorphis ו-Ajattara, הגיטריסט השני ב-Airdash, עוד להקת ת'ראש מלודית מעולה שגם נעלמה בלי להשאיר סימן גדול מידי, ואילו סולן הלהקה Joutsenniemi מנגן היום בס בהרכב גרוב \ ניו מטאל בשם Suburban Tribe. לסיכום – עוד פנינה נשכחת ממחסני העבר האדירים של המטאל, כזו שאני הכרתי די בטעות, אבל הקוראים יכולים לתקן חוסר ידע שכזה עכשיו, האזנה מהנה.