אלבום קלאסי – Ancient Rites – Fatherland

מבלגיה הגיעו Ancient Rites שהחלו לפעול בסוף שנות השמונים כלהקת בלאק מטאל מהראשונות באירופה, עד כמה מהראשונות? ל Sakis מ Rotting Christ יש קעקוע של הסמל שלהם, ו Behemoth חיממו אותם באמצע הניינטיז.

האלבום הראשון The Diabolical Serenades יצא ב 1994 והיה בלאק מטאל עם מגע קל של Death, האלבום השני Blasfema Eternal שיצא ב 1996 היה בלאק/ט`ראש, אם היו לוקחים את Sodom ו Kreator להעמיק בבלאק מטאל סביר להניח שזו היתה התוצאה.

ואז ב 1998 הצטרפו ללהקה הקלידן דומיניק והגיטריסט השני יאן ארלנד מפינלנד ו Ancient Rites הפכה מטריו ללהקה של 5 אנשים והחלה להתפתח מוזיקלית לעולמות חדשים. במקביל פרח באירופה הבלאק מטאל המלודי, Dimmu Burgir ו Cradle Of Filth מכרו כ 200.000 עותקים מהאלבומים שהוציאו ב 1996, 1997, כמות חסרת תקדים לתחום.

אבל Ancient Rites צמחו ממעמקי ה Underground ולא רצו להיות Dimmu Borgir, העיסוק שלהם בשורשיהם האמנותיים הרגשיים והמסורתיים הביא אותם לעסוק באירופה הקדומה עוד טרם לשדרוג ההרכב, סולן הלהקה Gunther Theys בילה הרבה ביוון וחקר היסטורית את המקום תוך כדי שהוא משתף פעולה עם מנהיג להקת Necromantia ומוציא עמו אלבום דארק 80 שנקרא Dance Macabre, שני אלבומים היו לפרוייקט.

חזרה ל Ancient Rites, ללהקה צורף גם הגיטריסט אריק ספרוטן, איש להקת ה Thrash ההולנדית Inquisitor, אריק הביא עמו ללהקה השפעות של מטאל קלאסי מ Judas Priest ו Dark Angel, יאן ארלונג מפינלנד הביא את הריפים הסקנדינבים מלאי הפאתוס והאווירה שישבו כמו כפפה על הטקסטים של Gunther ודומיניק הקלידן נתן את המעטפת.

כששמעתי בפעם הראשונה את האלבום נפלתי מהכסא, על הריף הפותח של השיר הראשון Mother Europe, על ה 15 שניות הראשונות הבנתי שיש כאן אלבום שאי אפשר לעמוד בפניו, אהבתי את אלבום הבכורה, אהבתי מאד את Blasfema Eternal אבל כשהתחיל Mother Europe (רוצו לספוטיפיי עכשיו) ועברו ה 20 שניות הראשונות, הבנתי שיש כאן את אחד הפתיחים הקטלניים ביותר באקסטרים מטאל, אחרי 5 דקות כשהשיר נגמר הלסת שלי היתה ברצפה, איך לעזאזל מחברים בכזו גאונות את הבלאק מטאל, עם Judas Priest ועם מלודיות פיניות וכל זה עם מעטפת סאונד ונגינה שעד אז לא שמעתי.

זה ממשיך הלאה עם Aris האדיר, ועם הפתיח שמזכיר מנגינות עתיקות ודוהר בשנייה לתוך השיר, זה Catchy בטירוף אבל מרגישים בכל שניה את השורשים של הלהקה ואת זה שהם באו ממקום נקי ויצירתי, מרגישים באיזה בית ספר הם היו.

לכל אחד יש בית בלב, לכל אחד יש את המקום שלו בעולם, Fatherland שיר הנושא של האלבום הוא כנראה פאר היצירה של Ancient Rites, הוא זורק אותי לילדות של סבא שלי ביערות באירופה, לילדות שלי בישראל של תחילת שנות השמונים, הוא לוחץ על כל הכפתורים ומדליק את המדורה לגובה, והאש הזו שורפת את ההווה המדכא ואת השנים שעברו ומעיפה אותי בכמה דקות לפעם, מסבירה לי מי אני רגשית, ממה בנויה האישיות שלי ומה עיצב אותי כילד, כנער ואז כאדם מבוגר.

כי Fatherland זה סבא לבד ביערות בבלרוסיה, Fatherland שלי זו רמת גן של תחילת האייטיז ואז רעננה, זה לשבת בחדר עם מחברת שירים בגיל 12 ולהתחיל לכתוב ולתעד מתוך מקום ברגש שצועק החוצה, בלי לדעת מה אני עושה, Fatherland שלי זה אומר להחזיק את הערכים שגדלתי אתם ולא להיות עוד חרא מתוך ההמון, Fatherland שלי היא לא אירופה העתיקה, אין לה כלום על המילים הישירות של השיר, היא מקום אחר בזמן ובתפיסה, אבל כש Gunther של על Fatherland שלו ועל הכפרים והערים ועשרות ומאות השנים שעברו, אני מריץ במוח את Fatherland שלי, האישית, שרק אני מבין, וזה עובד מצויין וזה מתפוצץ כמו הר געש כשמגיע הקטע האחרון של השיר, זה שיר הרבה יותר ממושלם.

ממשיכים עם Seasons Chance לעוד שיר בקו הזה, האלבום רץ ולא מרפה, אני זוכר שכל כך התלהבתי אז כשהוא יצא שהזמנתי לארץ כמות בלתי נתפסת של 700 עותקים מהדיסק ופשוט קידמתי ודחפתי אותם לכל מטאליסט שהכרתי, הצגתי להם את האלבום והאמת שלא היה צריך הרבה: הייתי משמיע את Mother Europe ובזה זה היה נגמר על המקום, עוד עותק נמכר, האלבום הזה ובעיקר שיר הפתיחה היו היסטרים בארץ, אנחנו מדברים על שנים שלהקות שמכרו כאן 700 דיסקים היו Megadeth ו Iron Maiden ובטח לא להקת בלאק מטאל מבלגיה, שמתי את כל הז`יטונים שלי דאז על האלבום הזה.

וזה ממשיך, ו 13th Of October1307, ואז שבע דקות של Dying In A Moment Of Splendour ואז Anno Satana וגם מיקה מ Impaled Nazarene מתארח באלבום, והנה שיר יותר בלאק מטאל של פעם, והכל כל כך טוב ומיוחד.

ואז The Seducer שנותן נופך של מטאל אייטיז, ומפגין לראווה את שלל ההשפעות שמרכיבות את האלבום הנפלא הזה.