השנה הייתה 1996, ו Angra הברזילאים כבר נישאו על כנפי ההצלחה המפתיעות של אלבום הבכורה שלהם Angel's Cry שיצא ב 1993 והיה הצלחה אדירה ואחד מאלבומי הפאוור מטאל המוכרים ביותר של אותה תקופה. בין המכירות בברזיל – מולדת הלהקה, לבין יפן ומדינות נוספות – ההרכב מכר מספר כמעט בלתי נתפס של 900 אלף עותקים מהאלבום.

איך שהוא, פה בארץ רוב קהל המטאל לא הכיר אותם, גם אני שמעתי קצת את השם אבל לא ממש את המוזיקה, אז לא היה יו טיוב, לא היו חנויות סטרימינג, אם אין לך חבר עם דיסק – אין לך איך לשמוע.

וכאן נכנס לתמונה החבר אורי זילכה, והחבר יוסי סאסי, שניהם אורפנד לנד (האחרון דאז), סאסי התכתב עם אחד משני הגיטריסטים המדהימים של הלהקה, קיבל עותק של האלבום השני Holy Land, נתן לאורי – אורי החליף איתי על אלבום אחר.

שמיעה ראשונה לאלבום – הלסת שלי התרסקה לרצפה. קחו מלודיות מדהימות, כלים סימפונים, כלי נגינה ברזילאים, שני גיטריסטים מטורפים באמת (אחד מהם הצטרף גם לאחר מכן ל Megadeth), וחתיכת קצב איתנה שישבה על מתופף על ריקרדו קונפיסורי, ומעל הכול – השירה הגבוהה של הסולן Andre Matos (שנפטר לאחרונה), אליה לקח לי קצת זמן להתרגל, אבל אחרי כמה האזנות קשה היה לי לדמיין מישהו אחר מצליח לבצע ווקאלית את קטעי השירה הגבוהים, מלודים ומתוחכמים שבאלבום.

האלבום היה אלבום קונספט, שגם נכתב בצורה מבריקה ועסק בגילוי ברזיל במאה ה 16, הטקסטים נכתבו היטב, השירים – שחלקם היו ארוכים מאד (6 עד 10 דקות) הצליחו לא להיות משעממים, וזה בזכות המלודיות המבריקות, התחכום והנגינה המדהימה של חברי ההרכב. החל מהשיר הפותח Nothing To Say והמלודיה הניאו קלאסית שלו, לצד שטיח הכינורות המלווה – דרך Carolina IV האפי, ועד Z.I.T.O המהיר עם הריפים הקטלניים.

23 שנה אחרי, Angra היום עם הסולן Fabio Lione יוצא Rhapsody, Matos נפטר לא מזמן, ומרסלו ברבוסה מחליף בלהקה את קיקו מיודענו שעזב ל Megadeth. הם עדיין תותחי על, אבל מבחינתי Holy Land היה פסגת היצירה של ההרכב, ואחד מאלבומי המטאל המלודים הגדולים בכל הזמנים.