השנה הייתה 1991, ולאמני מטאל הייתה אפשרות: להתבגר או למות.
הגלאם מת הגיע לסיומו, הגרנג' דפק לו כדור בשיער הנפוח והספריי התרוקן לכל עבר וגם פגע באוזון על הדרך. חברות תקליטים הצניחו להקות ללא מצנח זהב או אפילו עור, ולאוזי – מי שהצליח להמציא את עצמו בחדש במשך 20 שנה לפני כן ומאז – נותרה רק ברירה אחת כדי להמשיך להיות אקטואלי.
No More Tears היה טקס הבר מצווה של אוזי, והוא יצא ממנו מנצח – שוב.

11 שנה לפני זה הייתה זו שרון אוסבורן שפגשה אותו, התחתנה איתו, והרימה אותו בחזרה לשיא עם אלבום הבכורה כאומן סולו Blizzard Of Ozz, וסביר להניח שזו שוב הייתה היא שלקחה את המושכות והביאה את אוזי להוצאת אלבום מטאל/הארד רוק אמריקאי למשמע, עם סאונד בוגר, שירים שהכילו יותר מהעולם הפנימי של הגיטריסט המבריק זאק ווילד ופחות מהמטאל שנות השמונים שהאלבום הקודם של אוזי – No Rest For The Wicked עוד נבנה עליו.

זאק הפסיק עם הספריי, הלהקה כולה פנתה לכיוון של רוק אמריקאי שעליו התבסס גם הגרנג' שהיה באותה שנה בשיאו, ואיך שהוא הוא הצליח גם לא לאכזב את קהל המטאל הקלאסי שהעריץ את אוזי גם במהלך שנות השמונים – והוציא אלבום שהצליח גם מסחרית (מכר למעלה מ 4 מיליון עותקים!) וגם זכה לביקורות נלהבות ממגזיני מוזיקה שבדרך כלל היו רגילים לקטול את נסיך האופל החביב עלינו.

ל 6 מהשירים היה זה למי, סולן להקת Motorhead שכתב את המילים, וזאק היה פעיל הרבה מבעבר מבחינת התרומה שלו ככותב. השיר הפותח Mr. Tinkertrain היה המנון הארד רוק מטאלי בועט עם שירה ממזרית של אוזי, שיר הנושא היה 7 דקות של גאונות צרופה, החל מריף נצחי, מהגדולים של הז'אנר, דרך קטע הבינים המלודי, ועד אחד מרגעי סולו הגיטרה הגדולים ביותר שידע זאק ווילד וז'אנר המטאל בכלל.

אבל הייתה זו הבלדה Mama I’m Coming Home שריסקה את השוק והפכה את אוזי, מי שבעברו נחשב לאחד משנואי הקהל הלבן, הנוצרי והמאמין של ארה"ב – ליקיר המיינסטרים שניצב בשורה אחת לצד אמני קאנטרי חובבי ישו, רובים ופרות.

באלבום נכלל ביצוע ל Hellraiser, שיר שאוזי ולמי כתבו ביחד – וזכה לביצוע נפרד גם של Motorhead באלבום March Or Die, והוא גם זה שנכלל בפסקול סרט האימה Hellraiser:III Hell On Earth. אחרי כל ההצלחה – האלבום היה גם נקודת שבר, ההרכב של אוזי לא החזיק הרבה לאחר מכן, וגם זאק – שניגן באלבום שיצא אחרי – Ozzmosis, עזב את ההרכב מיד לאחר הקלטתו מאוזי בפעם הראשונה. השניים חזרו לנגן ביחד, ונפרדו שוב ב 2009, הפעם לתקופה ארוכה יותר – כשרק בשנה שעברה הם התאחדו שוב.

גם היום, 27 שנים מאז, האלבום הוא מאלבומי המטאל הגדולים של הז'אנר, וזה שהפך את אוזי לאומן מטאל שמקבל גם תוכנית ריאליטי ב MTV, אם זה טוב או רע זו כבר שאלה אחרת לגמרי.