אלבום קלאסי – Pestilence – Testimony Of The Ancients
קשה לי להגזים בתיאור ההתרגשות שעברה עלי ועל דור שלם של מטאליסט ישראלים כשראינו בפעם הראשונה את הקליפ של השיר Land Of Tears ב Headbangers Ball . לא ממש הכרתי את האלבומים הקודמים של Pestilence שקדמו לזה (זה עם העטיפה המכוערת וזה עם הנמלים על הפרצוף), אבל מה ששמענו בשיר הזה באמת היה חדשני.
הלהקה הוציאה שיר שמצד אחד היה דת' טכני מופק טוב, באזור מה ש Death עשו באותה תקופה, ומצד שני שילב ליד מלודי וקטע "שקט" שהקדים בהרבה את הדת' המלודי שהחל עם At The Gates כמה שנים אחרי.
לא הייתה מדיה חברתית, ובעצם ישבנו במתח וחיכינו לאלבום המלא – שהגיע באמת קצת אחרי זה גם לארץ. Testimony of the Ancient היה באמת אלבום פורץ דרך בז'אנר, גם בדת' מטאל וגם במטאל הקיצוני בכלל.
האלבום הופק ע"י Scott Burns הנצחי, שנראה שהפיק את כל אלבומי הדת' מטאל שהגיעו מארה"ב באותה תקופה וגם כמה שהגיעו מאירופה (לא השבדים, להם היה את Tomas Skogsberg), אבל הסאונד הטוב היה זניח לעומת מה שהלהקה עשתה באלבום מבחינה מוזיקלית.
היינו רגילים כבר ל "אינטרו", זה היה נהוג בז'אנר, מתחילים שקט, ובום מטאל לפנים. הפעם זה עבד אחרת – שיר הפתיחה Secrecies Of Horror פתח עם עליה ישירות לדת' מטאל טכני, ששילב יסודות מלודים כמו גיטרות נקיות וקלידים, ואז האלבום נתן קטע מעבר מלודי – ומשם לעוד שיר דת', סה"כ 16 קטעים באלבום, וכולם משובחים.
שמחנו לשמוע ש Land Of Tears, שהפך להמנון במועדוני המטאל של התקופה, לא היה יציאה חד-פעמית, השינוי שהלהקה עברה עם עזיבתו של הבסיסט סולן Martin van Drunen (שהיום ב Asphyx) היה ענק, מדת'-ט'ראש ברברי – לדת' טכני/מלודי מלוטש, כולל עבודת גיטרת מדהימה של הגיטריסט שהפך סולן/מנהיג Patrick Mameli לצד הגיטריסט השני Patrick Uterwijk, ובס של Tony Choy, בסיסט פיוז'ן מצויין שנודע גם בגלל חברותו ב Atheist, מעצמת דת' טכני מהצד השני של האוקיינוס.
מבחינת טקסטים הלהקה יצרה סוג של אלבום קונספט שמבוסס על סיפוריו של HP Lovecraft – אם כי באופן פחות מילולי מ Morbid Angel שממש שאבו את הקיום שלהם מהסופר הנודע, והגראול היבש אך עוצמתי של Mameli העביר תחושה קלה של סרט אימה בשילוב עם הקלידים האפלים והאווירה הכללית באלבום.
מלבד Land Of Tears גם שירים כמו Presence Of The Dead הגיעו לרמת אומנות של ממש בז'אנר, ריפים מבריקים, תחכום מוזיקלי, אווירה – גם היום, 30 שנה אחרי, האלבום הזה עדיין נשמע מקורי, איכותי ופורץ דרך.
הלהקה המשיכה משם לאלבום הדת'-ג'אז Spheres שגרם לחלק מקהל המטאל הקיצוני יותר לנטוש, ולכן אפשר בשקט להגיד ש Testimony היה יצירת מופת חד-פעמית. היו אלבומים טובים לפני, גם כמה לא רעים אחרי – אבל האלבום הזה הוא כנראה אחד מ 10 אלבומי הדת' מטאל הטובים בכל הזמנים, והברקה חד-פעמית גם ללהקה.