דרך האינסוף בתלת מימד – סקירה על Through The Never סרט ההופעה של Metallica
צילום : טל צבר
לפני שאנחנו מדברים על הסרט, הרשו לי להבהיר כמה עובדות בסיסיות לגבי ולגבי הלהקה שלשמה התכנסנו. 1.מטאליקה יכולים לצלם את האטפילד בשירותים ולהקליט את התוצרת, אני עדיין אקנה את הדיסק ואת הדיוידי בגירסא המורחבת. 2.לארס אולריך הוא טיפוס מרגיז, וקירק האמט קצת גניחט. אחרי ששמנו את העובדות האלה בצד, בואו נדבר קצת על הסרט.
דמיינו את הסצנה הבאה: צלמת וכתב מטאליסט מגיעים לסינמה סיטי גלילות ביום חול ב 9 בערב להקרנה מיוחדת לעיתונאים בלבד של הסרט החדש של מטאליקה. עוברים את שדרת הפסלים בכניסה, מחליפים כיפים עם צ'רלי צ'פלין ופרנקשטיין. רצים פנימה ונתקלים בכל השמנה והסולתה של תעשיית המטאל בארץ.
טוב נו, לא באמת תעשיית המטאל בארץ, אבל היו שם קמינר, ויאיר ניצני וצוף פילסוף ואפילו בן רד- שדרן הרוק של רדיו 88 FM, ואני בטוח שהיו שם גם מטאליסטים של ממש, אבל תסלחו לי, לא הכרתי או זיהיתי אותם.
אז אחרי שהאורות כבו ומשקפי התלת מימד חולקו, שקענו לנו לעולם קסום של מטאל. סיפור המסגרת פה הוא על נער שעובד בהפקה של הלהקה כאשר במהלך ההופעה מבקשים ממנו ליסוע לעיר להביא דלק בשביל אביזר במה כל שהוא. הוא יוצא אל האוטו מבואס מזה ששלחו אותו באמצע ההופעה, לוקח כדור שחציו כחול וחציו כתום, מסדר את הבובה הגרוטסקית שתלויה כמו על חבל ממראת הרוורס שלו, ומשם, הכל מתחיל להתחרפן. זה תקציר של הדברים אבל בהמשך ישנן הפתעות רבות אבל אשאיר אותן בסוד כדי לא להרוס לכם את הסרט.
רוב רובו של הסרט הוא גרסת תלת מימד בסאונד עצום של הופעה חיה של מטאליקה, והחלק השולי יותר הוא הסיפור של הבחור. הסיפור פשוט, משולב בקרבות רחוב, גופות מתנדנדות כשהן תלויות על חוטי חשמל, תאונות דרכים, איש מפלצתי על סוס עם פטיש ענק ומסכת גז שמסתובב ומכסח הכל סביבו, עוד תאונות דרכים, אש ואוירה אפוקליפטית בדיונית כללית שעוטפת את כל החבילה.
אבל העיקר בסרט הזה הוא לא הסיפור שמסביב, העיקר הוא הופעה של מטאליקה שבת'כלס לשמה התכנסנו. הסאונד והתלת מימד פשוט גורמים לתחושה שאתם נמצאים יחד עם הלהקה על הבמה, וכמו כל דבר שהם עשו בשנים האחרונות, זה בומבסטי, זה פומפוזי, זה מוגזם וזה פאקינג מטאל, אין דרך אחרת לתאר את זה. השירים נעים על הסקאלה של המיטב מבין כל האלבומים. מ Creeping Death דרך Fuel, עובר בRide the Lightning, חותך ב One ומזנק עד ל Cyanide ועוד ועוד פנינים משולבים באפקטים ותפאורות במה שאפשר לעשות רק בסרט, כולל Lady Justice ענקית מפורקת לרסיסים תוך כדי הופעה ושלל הגזמות נוספות.
הסרט מסתיים כשהלהקה נמצאת על הבמה ומנגנת מול אולם ריק את Orion, הקטע האינסטרומנטלי האלמותי שלהם שחותם את ההפקה הזו. התחושה המדהימה בלראות את מטאליקה על מסך ענק בתלת מימד בקולנוע היא אותה התחושה שעלתה לי בגוף כשאורפנד לנד הופיעה בערוץ 2 או בגלגל"צ, אנחנו זוכים לראות מטאליסטים, אותו ז'אנר שולי שאנחנו אוהבים בפול ווליום וישר בפנים של כולם. במיינסטרים, זה כמו לשמוע שיר מטאל בפסקול של תוכנית ולהיות מבסוטים לאללה שיש מטאל בטלויזיה, אז זה ככה במשך שעה וחצי ולא ,לא כולם אוהבים את זה.
אפילו בהקרנה של הסרט הזה שכל מי שהוזמן ידע למה הוא מצפה, היו מעטים כמונו בקהל ששרו עם הסרט בקול רם, הדליקו מציתים (טוב נו, פלאפונים) בזמן הבלדות. עשו באויר מחוות Air Guitar מגוחכות ובכלל, נהנו מכל רגע. אני אישית ספרתי 7 אנשים שפשוט יצאו באמצע הסרט כי המוזיקה הייתה להם רועשת מדי.
לסיכום, מאוד נהניתי, שרתי במשך כל הסרט כולו, כולל קטעים מביכים שאני שרתי והסאונד השתתק בגלל מעבר בין סצנות ונותרתי מזמר עם עצמי מול אולם מלא. שמחתי כמעט כאילו הייתי בהופעה שלהם (והייתי כבר ב 3) ובכלל, אני מבסוט שסוף סוף הסרט הגיע לארץ.
אז תלכו לראות את הסרט(הסרט יוקרן לראשונה ב12\12 בסינמה סיטי בגלילות ובראשון) זו לא חוויה שיוצא לכם לחוות הרבה במדינה הקטנה שלנו,אל תפספסו.
