החורף הגיע, מה זה הגיע? נחת עלינו כמו Johan Hegg שקופץ על קהל חסר אונים בהופעה של Amon Amarth. סופות משתוללות בחוץ, החמין על הגז, הבילוי המפתה ביותר הוא בין הסדינים, ביחד או לבד – והמטאל מתאים את עצמו. לכבוד החורף הבא עלינו לטובה ישבו צוות כתבי מטאליסט והכינו לכם המלצות לפלייליסט חורף קריר במיוחד, מ Thrash דרך Prog ועד Doom: הנה השירים שיחממו לכם את האיברים הקרים יותר וקרים פחות:

Slayer – Raining Blood

השיר הזה הוא כל מה שנכון במטאל, עם לא מעט מקצת מה שלא נכון במטאל – אבל בלי ספק, ובלי התנצלויות – השיר שהוא מצווה לשמוע פעם בחורף לפחות – במיוחד בעיתות של הפסקות חשמל. כל מה שצריך לעשות זה לדמיין את הרקע האפור הישראלי העכור משתנה לאדום מדמם – והמצב כבר משתפר. או סליחה – מחמיר

יותם דפיילר
לשמיעה של השיר
My Dying Bride – Symphonaire Infernus et Spera Empyrium

ב 1992 הגיעה להקת ה Doom הבריטית שהפכה את עולם ה Doom הקיצוני על פניו. EP הבכורה הכיל את שיר הנושא בן 11 הדקות, ששילב דום קודר, כבד, מלווה בכינור אבלים ובגראול ניחר – וכל מי שצפה בקליפ המסתורי והקודר בתוכנית הקליפים Headbanger's Ball באותה שנה נותר מהופנט. אין כאן אפקטים של גשם, גיטרות נקיות מלודיות או שירה מתבכיינת, אבל זה הפסקול לגשם שכנראה צפוי לנו בסוף העולם, אפילו שאת המועד הרשמי שלו הוא פספס.

אלון מיאסניקוב
לשמיעה של השיר

Pantera – Floods

שיר הגשם המטאלי האולטימטיבי ושיר שמכיל את אחד הסולאוים הכי יפים של דיימבאג ז"ל, סולו שבמקור נכתב בסוף שנות ה-80' ע"י דארל הצעיר ובסופו של דבר סיים את מקומו בשיר הזה. השיר מדבר על שטפון שמשמיד את האנושות, והוא השיר השלישי הכי ארוך של Pantera לצד . Cemetery Gates לעניות דעתי הוא גם הבלדה הכי מוצלחת של הלהקה ושיר יפהפה שלא מאבד מהחן שלו גם בשמיעה ה6,000. חובה למי שלא מכיר להקשיב לו במשך 6:59 דקות, להצטמרר ולהירטב גם ביום קיץ.

דני אחירון
לשמיעה של השיר
Orphaned Land – Mabool

אחד משירי החורף והגשם החביבים עלי, לא בדיוק השיר שאתכרבל איתו מתחת לפוך, אבל בדיוק השיר שילווה אותי בנסיעה בגשם שוטף, או כשאני בבית ומסתכל הנהרות מסביב שפעם היו השכונה שלי. למי שלא מכיר, כמובן, השיר הוא חלק מאלבום קונספט שלם שמספר את הסיפור סביב המבול, ובשיר הזה יש הקלטה של רעם אמיתי, קובי פרחי (סולן הלהקה) חיפש סאונד של רעם ולא מצא משהו קיים שנשמע לו מתאים, אז ערב אחד בזמן סופת רעמים וברקים, ישב לו עם מכשיר הקלטה וחיכה לרעם שיבוא, והוא בא…. 1:55 לתוך השיר, תענוג צרוף.

ירון הורינג
לשמיעה של השיר

My Dying Bride – Two Winters Only

ממש בתחילת דרכי במטאל, כשעוד לא ידעתי מה לשמוע קודם, המליצו לי על הלהקה הזאת. לא המשכתי איתה מעבר לאלבום אחד כי אני לא כל כך אוהבת דום, אבל המילים שלהם והאווירה הקודרת תאמו ללב הצעיר והדרמטי שלי באותה תקופה. השיר הזה היה הראשון שלהם ששמעתי, עוד בתקופת ה dial-up כשהיית מוריד שיר שיר ולא דיסקוגרפיות שלמות, והוא בהחלט אחד המוצלחים גם אם לא מוכר מאוד. זכורים לי כמה לילות אפלים והרבה דמעות עם השיר הזה ברקע (טינאייג'ר, נו), הספקתי לשכוח ממנו לחלוטין לכמה שנים ואז להזכר בו מחדש בנוסטלגיה ובערגה. אם אתם מחפשים שיר צונן וקורע לב להתייפח איתו מתחת לפוך בייאוש על מר גורלכם ואהובתכם שלא שמה עליכם – ללא ספק זה השיר.

עדי כהן
לשמיעה של השיר
Tool – Schism

מעבר לזה שמדובר באחד מאלבומי הרוק הטובים והשלמים שהוקלטו אי-פעם, מדובר באלבום החורף האולטימטיבי. בהנחה שהאסוציאציות הראשונות שעולות לעונה האפורה הן הסתגרות, קור והרהורים, Tool מצליחים להביא את כל אלה לשולחן בצורה הישירה והחודרת ביותר, מבלי לוותר הכובד והאינטנסיביות שעושים אותם למה שהם. שעה של ישיבה נוחה בהאזנה מלאה לאלבום בווליום גבוה יחד עם המילים המורכבות ומלאות הדמיון של ג. מ. קינן היא ערובה לערב חורפי מוצלח (ולכל ערב אחר בעצם).

מורן פריאל
לשמיעה של השיר

Deftones – Tempest

השיר הנהדר הזה גורם לי לחשוב על מפולת שלגים. הוא מתחיל מאוד קל, נינוח ומינימליסטי, כמו הר שמכוסה כולו בשלג לבן ואין כלום באופק חוץ מקרח, כפור ושלג. הכניסה הפתאומית שלו היא הנפילה של השלג מההר, שהורסת את כל מה שנקלע לדרכה. האווירה בשיר הזה, אף על פי הגיטרות המנסרות, היא מאוד רגועה, כאילו רק מפולת השלגים היא שמפרה את השקט, וגם זה רק במעט.

גלעד קרן
לשמיעה של השיר
Iced Earth – Stormrider

אין שום טעם להוריד מהירות – הגשם לא יוריד את המהירות שלו כשהוא פוגע בכם שאתם בורחים ממנו ברחוב, או שאתם נוסעים בכביש. חורף אין משמעותו בהכרח להתכרבל בפוך עם שוקו חם – אלא לרוץ לחניון הרחוק בגשם ולמען על כך שהאלים לא העניקו לך מהירות על לחמוק מהרטיבות הנוראית. ואם במהירות על עסקינן – אז כן, מישהו צריך לרכב על הסערה הזו כמו שצריך – ו-Iced Earth בשירם הקלאסי הם בדיוק הלהקה לעשות זאת.

יותם דפיילר
לשמיעה של השיר

At The Gates – Cold

השיר הזה הוא בעיקר על קור, במובן המטאפורי של המילה. השיר הוא השיר השלישי באלבום הקלאסי של הלהקה Slaughter of The Soul, והוא מגיע מיד אחרי שיר הנושא המפורסם. תומאס לינדברג זועק את נשמתו הקפואה על הרעל האנושי, הבדידות והכמיהה לאבדון מוחלט. אכן עצוב שם בשבדיה, אבל עצבות וקור הם מצרכים חשובים עבור מטאל טוב, והשיר הזה הוא עוד הוכחה ניצחת לכך.

דני אחירון
לשמיעה של השיר
Draconian – Bloodflower

שיר קודר, עצוב ואפל כמו מסדרונות מפלגת קדימה. שיר שראוי להיאסר להאזנה במקומות בהם יש למעלה מ-15 מעלות.

מתן פאר
לשמיעה של השיר

King diamond – A Mansion In The Darkness

עוד משחר נערותי אי-שם בניינטיז, "Abigail" תמיד היה עבורי אלבום חורף מסורתי, אחד כזה שנכנס לי למערכת כמעט באינסטינקט ביום בוא אני נדרש ללבוש מעיל בפעם הראשונה. קצת כמו אינסטינקט הקרמבו הידוע, רק יותר אפל, ועם הרבה יותר איפור. לקח למר דיאמונד רק שנתיים להתאפס על עצמו מאז הפירוק של להקתו המשפיעה Merciful fate עד שהוציא את אלבום הקונספט המעולה והמוזר הזה, שלימים ייזכר כפסגתו היצירתית. מגובה ב-Andy LaRocque, שכמה שנים לאחר מכן יקליט עם Death את "Individual thought patterns" הקלאסי, דיאמונד מציג סיפור אפל על טירה, דיבוק, רצח ומסתורין בחורף קר במיוחד של המאה ה-18. הקלידים האווירתיים, המלודיות המסתוריות והשירה התיאטרלית-עד-גיחוך מייצרים שיר חורפי כשר למהדרין, גם אם לא הכי שגרתי.

מורן פריאל
לשמיעה של השיר
Tool – Intension

היות ואני גר בחיפה ועובד בתל אביב, ואין לי כסף לשכור שם דירה, אני נוסע ברכבת הלוך חזור כל יום. השיר הזה הוא השיר המושלם לשמוע ברכבת כשיורד גשם כבד. השקט המופתי, הבס עם האוברטונים והתופים האלקטרוניים שומרים עליי חם מבפנים.

גלעד קרן
לשמיעה של השיר

Iron Maiden – Rainmaker

זה השיר שישר קפץ לי לראש כשהסערה התחילה. נכון, כמו רוב זקני השבט גם אני לא ממש מסמפמטת את התקופה שאחרי Brave New World, והאלבום Dance of Death ממנו לקוח השיר גרם לי לפהק – אבל השיר הזה, על אף שהוא מודרני יותר ומציג את התקופה החדשה של הלהקה, המאופיינת בדלות רעיונית ורפטטיביות מרגיזה על פזמונים – הוא עדיין שיר מצוין. מקפיץ, קליט, אף חובב Maiden לא יגיד לזה לא. זה להיט, נכון, אבל להיט שעשוי טוב.

עדי כהן
לשמיעה של השיר
Satyricon – Mother North

לא שיר שאופייני לי לבחור, אבל בעיני השיר המייצג הטוב ביותר של הבלאק מטאל לחורף. נכון, השיר עצמו לא מדבר על החורף, אבל כל פעם שאשמע אותו הצווחות הגהנומיות של Satyr שביחד עם העטיפה של האלבום הזה לוקחים אותך רחוק רחוק – לחורף אמיתי נורבגי, למקום אחר ולחורף אימים שכמוהו קיים רק בבלאק מטאל – לטוב, לרע ולאפל.

דני אחירון
לשמיעה של השיר

Amorphis – Black Winter Day

Amorphis הפינים אולי התחילו כלהקת דת' סטנדרטית, אבל איפה שהוא בהמשך הם התחילו לשלב מוזיקת פולק, קלידים ושירה נקייה, ובשום מקום לא היה יותר קסם חורפי מאשר בשיר Black Winter Day שנכלל באלבום המופת Tales From The Thousand Lakes. האלבום, השילוב של הפולק שבו והאווירה הייחודית היו השפעה על סצנה שלמה של פולק מטאל שהגיעה לאחר מכן, בין השאר על Orphaned Land המקומיים שקיבלו לא מעט השראה מהחברים מפינלנד. השיר הזה נשאר מופת לאווירת חורף שקפואה בתוך שיר מטאל.

אלון מיאסניקוב
לשמיעה של השיר
Metallica-Trapped under ice

חורף בגרסא הקלסטרופובית ביותר שלו, דמיינו את עצמכם קפואים בתוך תא קרח ענק, מינוס 150 מעלות, אתם לא מסוגלים לזוז, השרירים קופאים לאט לאט, העיניים הופכות לגושי זכוכית ועקצוץ הקיפאון שסימן את התחלת הנמק שהיה פעם הגוף שלכם הופך לתחושה עמומה של בן אדם חי. אפילו צרחות הכאב שלכם קופאות כשקנה הנשימה שלכם נסגר, הייתם יורקים דם, אבל גם הוא כבר קפוא….

ירון הורינג
לשמיעה של השיר

Mastodon – Sleeping Giant

משהו באינסטרומנטל שפותח את השיר מכניס את המאזין ישר לאווירה קרירה כזו, מהסוג שמרגישים בעצמות. הכל מוזר, מצמרר ודי אמביינטי. אפילו כשהגיטריסט Brent Hinds נכנס עם השירה האווירה הזו נשמרת, עד שהיא נשברת משהו כמו 4 דקות לתוך השיר, עם קטע קצת יותר כבד וטכני שהורס את כל מה שטוב בעולם, בדיוק כמו שאני אוהב.

גלעד קרן
לשמיעה של השיר
God Dethroned – Drowning In The Mud

ואם חשבתם שהרע מאחוריכם – הנה הביא מזג האוויר הנורא הזה את הזוועות האמיתיות. פקקי ענק באורך של עיר שלמה, הפסקות חשמל בלתי פוסקות, בתים מוצפים, מים חודרים לכל מקום – ובוץ בוץ בוץ לאן שלא תפנו. הקסם הרומנטי של הגשם התפוגג לו עבור החורף הישראלית – ואם אפשר לשלב את הישראליות הלוחמנית גם בשירה – אז הנה מגיעים God Dethroned עם שיר שכל כולו על להיתקע במלחמת חפירות בוצית, חפירות שיהפכו לבתי קברות גשומים. הא לכם על זה, חובבי חורף.

יותם דפיילר
לשמיעה של השיר

Opeth – Bleak

נו באמת, איך אפשר לחשוב על מטאל וחורף בלי להזכיר את Opeth, להקת החורף הרשמית? האלבום Blackwater Park דרש ממני קצת הסתגלות אבל הקראש היה חזק ועצבני. שילוב מדהים של כאסח, ליינים מרגשים, קטעים בלתי שגרתיים ומילים יפיפיות של פואטיקה. Bleak, למעט השם הקודר שלו, הוא גם האהוב עליי ביותר ואולי זה שמייצג את האופי של הלהקה בצורה המושלמת (למרות שבאמת קשה לבחור רק אחד מהאלבום הזה). קטעי השירה הנקייה פגעו לי בדיוק במקום הנכון, המינור השולט מעביר את הכפור, ויש כאן משפטים מרשימים שאני מצטערת שמישהו כבר חשב עליהם. אני לא מסוגלת לשמוע את השיר הזה ולהישאר אדישה, כל חורף מחדש

עדי כהן
לשמיעה של השיר