המאופרים והנשכחים – הלהקות האבודות של הגלאם
אם אתה לבוש כמו בחורה – אבל מז**ן יותר מכוכב פורנו: כנראה שאתה בלהקת גלאם… אם אתה רב עם הביץ' הנוכחית מי ממכם גמר את הספרי לשיער: כנראה שאתה בלהקת גלאם… אם 9 מתוך 10 השירים שלך עוסקים באהבה – והעשירי בזיו**ם: כנראה שאתה בלהקת גלאם…אם בתחילת או באמצע שנות התשעים חברת התקליטים בעטה בך לטובת להקת גרנג': כנראה שאתה בלהקת גלאם. היו אלה שנות השמונים ותחילת התשעים המאושרות, והגלאם משל בעולם – מבירתו בלוס אנג'לס ודרך השגרירויות ברחבי ארה"ב, בהולנד, בשוויץ ובבריטניה, מאות הרכבים מנופחי שיער הגבירו את הדיסטורשן ויצרו אלבומים ששילבו הארד רוק מסורתי עם פזמונים קליטים, טקסטים שוביניסטים וחרמנים, ותדמית שנועדה למשוך את הקהל הנשי הקל לשכנוע של התקופה. אז אם אהבתם את Guns N' Roses, חיבבתם את Extreme והתחברתם ל Alice Cooper: הנה כמה אלבומי גלאם והארד רוק טובים שיכול להיות שלא הכרתם לפני כן:
China – Sign In The Sky
China הייתה אחת מכמה להקת הארד-רוק שוויצריות מוצלחות בשנות השמונים, לצד Gothard ו Krokus, הם היו הייבוא השוויצרי המצליח ביותר בעולם לז'אנר הגלאם וההארד רוק. הלהקה הוציאה מספר אלבומים מצליחים יותר ופחות במהלך שנות השמונים והתשעים, כשב 1995 הלהקה, כמו מרבית להקות הגלאם של שנות השמונים – החליטה לזרוק את המגבת והודיעה על פירוק, אקלים הגרנג' לא היה הזמן הנכון ללהקת גלאם, בטח לא כזו שהגיעה משוויץ. ב 2000 החלו גלי הנוסטלגיה הראשונים לז'אנר, מה שהוביל לחזרתה של הלהקה לפעילות, כזו הממשיכה עד היום, עם הופעות ואלבום אוסף אחד – גם אם טרם באלבום אולפן חדש.
Saints & Sinners – Saints & Sinners
Saints and Sinners היו הרכב קנדי שחיי לתקופה קצרה מאד, אבל הספיק לשחרר אלבום מופת אחד בז'אנר, ששווה הרבה מאד כסף למי שימכור אותו כיום ב Ebay. ההרכב היה בנוי משאריות הרכב ההבי מטאל הקנדי המצוין Sword, כולל הסולן Rick Hughes, סולן הבי מטאל מעולה שמעולם לא זכה להכרה המגיעה לו, וגם מקלידן שניגן בעבר בלהקות מוכרות כמו Night Ranger ו UFO. בניסיון לפנות לכיוון מסחרי יותר מזה של Sword שלפני כן, הנפיקו S&S אלבום גלאם מהוקצע, מופק היטב ומנוגן לעילא, שאולי לא נרשם כקלאסיקה של הז'אנר, אבל הוא בהחלט בין הטובים שיצאו בו.
Saints and Sinners – Wheels Of Fire
Mammoth – XXXL
מה אפשר לומר על להקה שכדי להיות חבר בה אתה צריך לשקול יותר ממאה קילו? ההרכב הבריטי הוקם על ידי חברים לשעבר מכמה להקות NWOBHM גדולות, ביניהן Samson, More ואחרות, והוא זכה לעיקר תשומת הלב בעיקר בשל הממדים העצומים של חבריו. באלבום הבכורה נכלל השיר Fatman, שעסק בצורה מאד ברורה ומאד הומוריסטית בערימות השומנים של חברי ההרכב, אבל בדרך הם הצליחו ליצור הארד רוק, לא גלאמי במיוחד, שהזכיר הרכבים אמריקאים דגולים לצד נגיעות של AC/DC. עוד אלבום אחד יצא ב 1997, ולאחר מכן כמה אוספים, אבל בסופו של דבר להקת הליוויתנים הזו עשתה את דרכה לחוף כל שהוא ונכחדה.
Rhino Bucket – Get Used To It
מה לא נאמר על ההרכב האמריקאי האגדי הזה? בעיקר לא נאמר עליהם שהם לא דומים ל AC/DC. ההרכב הוקם ב 1986 והתבסס על כשרונו של Georg Dolivo, הסולן והגיטריסט, שנשמע כאילו חבורה של Rednecks שלפה מהקבר את גופתו מלאת הקיא של Bon Scott, והחליטה לחבר אותו לחוטים בשורה של אלבומים שכולם הוקרה/גניבה מ AC/DC. אלבומה השני של הלהקה היה שיפור לעומת אלבום הבכורה, שהיה אלבום לא רע בעצמו, וסינגל אחד ממנו גם נכלל בפסקול הסרט Wayne's World באותה שנה.
Sleeze Beez – Insanity Beach
Sleez Beez היו להקת גלאם מצליחה שהגיעה דווקא מהולנד, ההרכב הוציא שורה של אלבומים לא רעים במהלך שנות השמונים, אך מעולם לא פרץ בגדול במיוחד, למרות השילוב של איכות נגינה וגישה גלאמית מחוספסת שכנראה מהשילוב של אלכוהול, לא מעט ג'ראס, ונשים הולנדיות זולות. האלבום Insanity Beach הוא האחרון של הלהקה, והוא שילב את החספוס המוקדם עם קצת יותר בגרות, מה שככל הנראה לא זרם טוב בסצנת הגלאם שהייתה בשלהי הגסיסה שלה בשלב הזה.
Sleez Beez – Tell It To The Judge
The Scream – Let It Scream
The Scream היו סוג של סופר-גרופ של הארד רוק, שמעטים שמעו עליו. ההרכב, שהוציא אלבום מופתי אחד בלבד, כלל את John Corabi, סולן וגיטריסט אמריקאי מבריק שעשה את שמו כמה שנים לאחר מכן עם האלבום Motley Crue – באלבום היחיד של הלהקה בלי הסולן Vince Neil. מלבדו הבריקו שם 3 חבריו Racer X לשעבר – הגיטריסט Bruce Bouillet, ווירטואוז אמיתי שלא נפל בהרבה אחרי Paul Gilbert חברו ל Racer X, הבסיסט John Alderete – עוד נגן על, וידידינו משכבר הימים Scott Travis, עוד יוצא Racer X שמבלה את עשרים השנה האחרונות ב Judas Priest. השילוב של כל הכוחות האלה הוליד אלבום הארד רוק אמריקאי עם שורשים בלוזים, שעד היום נרשם כאחד הגדולים של ז'אנר ההארד רוק הגלאמי.
Love/Hate – Let's Rumble
Love/Hate אולי מעולם לא ממש פרצו לשורה הראשונה של להקות הגלאם האמריקאיות של שנות התשעים, אבל הספיקו לשחרר מספר אלבומים, ששלושה מהם הם יצירות מופת של ממש בסגנון. אם זה בזכות הסולן Jizzy Pearl, מגדולי הזמרים בסגנון שקולו הצרוד והחרוך התחרה גם ביכולתו של Axel Rose המיתולוגי, ואולי בזכות יכולת כתיבה שהבשילה והתבגרה במהלך השנים עד האלבום השלישי והמצויין Let's Rumble. ההרכב הוציא עוד כמה אלבומים בהרכבים קצת פחות ממשולמים, ו Pearl המשיך כסולן מחליף בכמה הרכבים, ביניהם Adler's Apetite, הרכב הסולו של מתופף Guns N' Roses לשעבר Steven Adler, אבל הוא מעולם לא הצליח לתפוס את רוח התקופה, הסליז והחדות שהייתה בהרכב הזה ואלבומיו הראשונים.
Tyketto– Don't Come Easy
Tyketto הם עוד הרכב שהתקרב לפסגה, בעיקר בזכות הגלאם הקליט והמלודי שלו, אבל מעולם לא הצליח ממש לכבוש אותה.
אלבום הבכורה Don't Come Easy הגיע בתקופה הנכונה, הופק בצורה אופטימאלית, יצא בחברת הענק Geffen וגם הצליח את הסינגל המנוני Forever Young, אבל כמו רבים אחרים – הם לא ממש מצאו את הדרך לפסגה. ההמשך היה מסלול הגלאם הקבוע – עוד 2 אלבומים, כמה הופעות, והופ – למדפי Ebay והופעות נוסטלגיה לקהל מתבגר שחיי על העבר.
Every Mother's Nightmare – Every Mother's Nightmare
קצת קשה להגדיר את Every Mother's Nightmare כלהקת גלאם, בעיקר כי הם היו כבדים יותר, מחוספסים יותר והרבה פחות נשיים מרוב הלהקות בסגנון. אבל אלבום הבכורה של ההרכב, וגם זה שאחריו, הכילו הארד רוק מטאלי מלודי, עם השפעות בלוזיות דרומיות טבולות בוויסקי. הסינגל Walls Come Down היה ללהיט סביר, למרות הכובד הלא גלאמים, אבל גם זה לא הציל את הלהקה – שחזרה לפני כעשור לעוד מספר אלבומים נשכחים בהרכב שונה.
Every Mother's Nightmare – Walls Come Down
XYZ – Hungry
XYZ היו להקת הבית של מועדון הלילה The Whisky בלוס אנג'לס, מה שישב טוב עם הגישה, המוזיקה, והוויסקי שחבריה נהגו לצרוך. ההרכב הספיק להוציא שני אלבומים איכותיים, שכמו מרבית הלהקות של התקופה לא היו פריצת דרך של ממש להרכב, ושם הם נכנסו לתרדמת עד תחיל שנות האלפיים. אלבום הבכורה של ההרכב היה מלוטש, מלודי ואפילו דביק, אבל אלבומם השני – Hungry, היה אלבום בועט ומטונף בהרבה (יחסית לגלאם), והוא גם הכיל את השיר Face Down In The Gutter, שהקליפ לו כמעט ולא הוקרן בעקבות מספר רב ומדאיג של נשים בלבוש מינימלי במיוחד.
Wild Horses – Bareback
Wild Horses היו סוג של הרכב על של נגני גלאם בלתי מוכרים מחוץ לז'אנר, אבל כאלו מוכשרים באופן מיוחד. בין החברים נמנו John Levesque מלהקת Shout לשעבר, סולן בעל קול איכותי במיוחד, הגיטריסט העסוק Rick Steier, שאולי אינו מוכר כמו Slash, אבל הספיק לנגן בהרכבים Warrant, Kingdom Come ורבים אחרים, והבסיסט Jeff Pilson – עוד בחור עסוק, שניגן עם Dokken, Dio, Foreigner ועוד כמה עשרות הרכבים. הרכב העל הזה הוציא את האלבום המצוין הזה ב 1991 ואז חבריו נפוצו לארבעת הרוחות, לפני חזרה קצרה לפעילות עם אלבום קאמבק ב 2003, כמובן שזה היה האלבום הלא נכון בתקופה הלא נכונה, ומשם לא נשמע עליהם – אבל אלבום הבכורה עדיין מהווה עוד אלבום מצוין בתוך בז'אנר הגלאם וההארד רוק – שלא מעט מהישגיו היותר טובים נשארו נשכחים אי שם בתחילת שנות התשעים.