המוזיקה שעשתה אותנו – להקת Agalloch
Agalloch היא ללא ספק אחת הלהקות החשובות והייחודיות עבור צרכני המטאל האטמוספרי והקודר, הלהקה האמריקאית משלבת בלאק מטאל עם יסודות של פולק, ותופרת אותם לאלמנטים מוזיקלים הלקוחים מז'אנר הפוסט-רוק, וכך יוצרת אלבומים מלאי אווירה המתאימים במיוחד לאווירת החורף שככל הנראה תשרור בישראל כשהלהקה תגיע להופעתה הראשונה כאן ב 25 לנובמבר השנה. מאז האלבום הקלאסי The Mantle, האלבום שעד היום כמעט כל אלבום מטאל אווירתי משווה אליו, ועד אלבומה החדש – Marrow Of The Spirit ברור שחברי ההרכב אינם מאזינים רק להרכבי מטאל סטנדרטים, ולכבוד ההופעה הקרבה – אנחנו כאן במטאליסט משיקים מדור חדש – "המוזיקה שעשתה אותנו", מדור חדש במסגרתו מוזיקאי מטאל נודעים מהארץ ומחו"ל יספרו לנו על האלבומים, מהז'אנר ומחוצה לו, שהשפיעו עליהם הכי הרבה. אז הנה הם, האלבומים שעשו את Agalloch למי שהם היום:
Ulver – Bergtatt
Bergtatt- תמיד היה סוג של בסיס למוזיקה שלנו. ההשפעה ברורה ביותר באלבום הבכורה שלנו, אבל תמיד בנינו מהיסוד של האלבום על ידי שילוב של השפעות שונות ממקומות שונים בתוכו. 16 שנים לאחר צאת האלבום הזה, Bergtatt הוא עדיין נקודת המפגש לכולנו.
Fields of the Nephilim – The Nephilim
הלהקה הזו הייתה הלהקה המושלמת. החל מהתדמית, עד להופעות החיות, והמוזיקה – הכול היה מושלם. מי יכול היה לחשוב שהשילוב של סגנון מערבוני ספגטי, על טבעי, והרבה מאד ערפל יהיה כל כך מדהים. צרפו את התדמית הזו לצליל הגיטרה הנקיה המושלם שאפשר לדמיין, ואת השירה הבלתי ניתנת לפספוס של Carl McCoy ויש לך להקה קולנועית טהורה.
Neil Young – “Dead Man” Soundtrack
גם הסרט Dead Man של של הבמאי ג'ים ג'רמוש וגם הפסקול שלו היו השראה גדולה. הגסות והעולמה של גיטרת הליד של Young, כשהם ממוקמים מעל הצילומים בשחור של לבן של נוף אמריקאי דרומי פרוע הם משהו שמאד הידהד אצלנו כלהקה שמגיעה מצפון מערב ארה"ב. לאחרונה הקשבנו לאלבום במכונית בדרך מההופעה האחרונה שלנו בסאן פרנסיסקו. נסענו בשעות הלילה דרך מדינת אורגון ופשוט לא הייתה הזדמנות מושלמת יותר להאזין לאלבום הזה.
Carcass – Symphonies of Sickness
אני מניח שקשה לשמוע את Carcass במוזיקה שלנו. למרות זאת, כולנו גדלנו על דת' מטאל ו Carcass היא הלהקה שכולנו אוהבים. האלבום הזה באופן ספציפי מיוחד עבורנו בגלל שהם פיתחו סוג של מלודיה והרמוניה אפלה שלא הייתה קיימת באלבום הבכורה שלהם. למרות זאת, הם עדיין היו ברוטלים. האלבום הזה הוא קלאסי וכזה שאנחנו מקשיבים לו עד היום.
Bathory – Hammerheart
עוד אלבום שהקשבנו לו המון במהלך הקלטת האלבום The Mantle. מה שאנחנו מעריכים במהלך מה שמכונה התקופה ה"ויקינגית" של Bathory הוא רוחב היריעה של החזון של Quorthon. האלבומים שיצאו בתקופה ההיא, וזה במיוחד, באמת הגדירו את הסאונד ה "אפי" עבורנו. האלבום הזה כיצירה שלמה, ולא רק כאסופה של שירים, היה חשוב לתקופה ההיא בחיינו והרעיון שבו הוא כזה שאנחנו מאמצים עד היום.
Swans – White Light from the Mouth of Infinity
"מסה של סאונד", זו הדרך שאפשר לתאר את האלבום בזה. לפרקים זה מסביב לתווים או למלודיה, אלא מסביב למכה העוצמתית והאדירה של הסאונד הטהור. האלבום הזה כולל את האלימות שבאלבומים המוקדמים של הלהקה, אבל גם חוש מפותח יותר לאווירה שמאד אהבנו.
In the Woods – Heart of the Ages
האלבום הזה היה ככל הנראה הראשון שהראה את האפשרויות הגלומות במטאל קיצוני. אפילו באלבום הבכורה הזה היו אלמנטים מחוץ לז'אנר המטאל, מלהקות כמו Pink Floyd ומוזיקת פולק. השירה הנקייה גם הייתה מאד יוצאת דופן לז'אנר, בגדול – In The Woods תמיד היו השפעה גדולה עלינו ככותבי שירים.
Rush –Presto
Rush בעצם לימדו את John איך לכתוב שירים. כמי שמעבד את מרבית השירים שלנו, זה הופך את Rush להשפעה הגדולה עלינו כשזה נוגע להכנסת ריפים יצירתיים בתוך עיבוד מעניין. הם להקה שתמיד הרחיבה את הקצוות במה שנוגע לכתיבת שירים ונשארה רלוונטית במשך 3 עשורים של אבולוציה מוזיקלית. בכל פעם שאנחנו חושבים שכתבנו משהו יוצא דופן, Rush תמיד מזכירים לנו שזה יכול היות טוב יותר.
Xysma –First & Magical
למרות שאי אפשר לשמוע את Xysma במוזיקה שלנו, זה עוד אלבום שהוא אבן חן שכולנו אוהבים. ז'אנר הגריינד-רוק היה המצאה פינלנדית ו Xysma עשו זאת הכי טוב. הם יכלו לעבור מקצב רוק קצבי לבלסט-ביט ואז לחזור לאיזה פזמון קליט, הכול באותו שיר. עוד אלבום נדיר ולא מוערך מספיק של להקה שלא מוערכת מספיק.
Sand – The Dynamic Curve
האלבום המוזר והקשה למציאה הזה נתגלה על ידי John. הוא חשב שזו להקת קראוט-רוק גרמנית, אבל מסתבר שזה אלבום אקוסטי פסיכודלי עוצר נשימה, מינימליסטי ומכיל יסודות אלקטרונים וסינתים. לא היה שום מידע בחוברת על הלהקה, וזה רק עשה את האלבום למוזר וקורץ עבורנו. הקשבנו לו הרבה במהלך הקלטת האלבום The Mantle.