בלב קזחסטן , או ליתר דיוק ברחוב זלוטרוב בשכונת בית אליעזר שבחדרה , הרחק הרחק מלב הסצנה מתפתחת לה בשקט להקת Megido. כמה פסיעות אל תוך הרחוב מתגלה התופעה האמיתית…

בתוך מבנה ספק נטוש ספק מקלט ניצבת דלת שמאחוריה על פי הצלילים אמור להיות חדר החזרות של הלהקה. עם פתיחת הדלת מגיעה התדהמה. מה שיתגלה לעיניכם הוא למעשה שיא גינס חדש רק שכותבי הספר עדיין לא מודעים לו. סביר להניח שלפני שתצליחו להגיד שלום לאחד מהנוכחים בפנים, ינתק הדיבור מפיכם לכמה שניות ולא תוכלו לתקשר עם הסביבה לנוכח המראה המיוחד. התופעה שתתגלה לנגד עיניכם תגרום לכם להבין שחדר האמבטיה שלכם הוא פתאום לא כל כך קטן ושחדר השירותים מרווח מספיק עד כדי כך שאפשר לעבור לגור בו דרך קבע.

בתוך ריבועון מזערי של 2 מטר על 2 מטר שוהות 6 נפשות פועלות!! , 4 מגברים ומערכת תופים שתופסת פחות או יותר 95% משטח החדר. הכל כל כך צפוך עד כדי כך שפעולה פשוטה כמו לחיצה על האפקט של הגיטרה בעזרת הרגל הופכת לפעולה וירטואוזית מעוררת השתאות. על מנת להיכנס אל תוך החדרון האקוסטי בצורה מרשימה, נכנסים חברי הלהקה אחד אחד ולפי סדר העמידה ההגיוני. ראשונים הגיטריסטים , אחריהם הבאסיסט , המתופף ולבסוף הסולן והמנהל המוזיקלי\מחזיק דפי המילים של הסולן. כולם עם חיוך תמידי על הפנים מה שלא סותר את המראה המטאליסטי הקשוח. ההרגשה הכללית השורה בתוך הצינוק היא ש "קטן , צפוף אבל זה מה שיש וסבבה לנו עם זה"

בשנת 1987 נוסדה להקה שוודית העונה לשם Meshuggah להקה שהמציאה את אומנות האקורד האחד. בזמן שלהקות התחרו בינן לבין עצמן מי תהיה טכנית ומתוחכמת יותר, החברה משוודיה פשוט לקחו אקורד אחד וניגנו אותו בכל הוריאציות האפשריות עם דגש על צליל עבה שומני וכוחני.. טוב נו.. לפעמים היו גם שני אקורדים בתוך השיר…

בשנת 2000 צמחה בחדרה המקבילה הישראלית. להקת Megiddo. אמנם בתחילת דרכה ההשוואה המתבקשת היה יותר ללהקות כמו Death ו Pantera אך לאחר תלאות הדרך הוחלט לשנות מעט את הקו המוזיקלי ולהוסיף גם את האלמנטים ה"משוגעאים". על אף הופעותיה במועדונים שונים ברחבי הארץ ובשלושת פסטיבלי האקסטרים רוק שנערכו עד כה לא נסקה הלהקה כלפי מעלה משום מה. אפילו הופעה בתוכנית הטלויזיה "תוצרת הארץ" לא ממש עשתה את זה. ראוי לציין שגיל הנגנים בלהקה נע סביב 30-31 למרות שקשה לזהות את הנתון הזה בעין בלתי מזויינת.

טמיר (כן עם ט' אל תתקנו אותי!) המצטרף החדש יחסית להרכב עוסק במהלך שעות היום בעריכת דין ועשיית צדק אך עם רדת החשכה קורע באכזריות את החולצה המכופתרת, מעיף את תיק הג'ימס בונד ועולה על מדי המטאליסט המצוי ובשאגות רמות ממלא את תפקיד הסולן בלהקה. לטענתו הפעם החליטו חברי הלהקה לקחת את הכל שלב קדימה ובקרוב תיכנס הלהקה להקלטת אלבום ראשון , הפעם הכל רציני והלהקה מוכנה לעמוד על הרגליים ולהתחיל לקרוע לכולם את התחת.

מי שיש לו בעיות עם זה מוזמן להשתמש בקצת וזלין
(השיר "וזלין" מהתקופה המוקדמת של הלהקה)